כתב עת מודיעיני מתודולוגי ביג דאטה ומודיעין

Transcription

1 המרכז למורשת המודיעין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין כתב עת מודיעיני מתודולוגי אייר תשע"ח מאי 2018 גיליון 3 ביג דאטה ומודיעין

2 כתב עת מודיעיני מתודולוגי אייר תשע"ז, מאי 2018 גיליון 3 3 כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" מהווה במה לשיח מודיעיני מתודולוגי עבור אנשי קהילת המודיעין )בהווה ובעבר( ושוחרי המודיעין בארץ ובעולם. עורכים: יוסי קופרווסר ודודי סימן טוב ועדה מייעצת: רב-אלוף )מיל'( משה יעלון, פרופ' שלמה אבינרי, תמיר פרדו, פרופ' עזר גת, פרופ' יצחק בן ישראל, אלוף )מיל'( אהרון זאבי פרקש, יצחק אילן, יוסי חכמי עריכה: צאלה מלצר עיצוב גרפי: זאב אלדר עריכה לשונית: נילי גרבר דפוס: משה אסייג בע"ם כל הזכויות שמורות למל"ם All rights reserved to the IICC אין להעתיק או להפיץ ספר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי בלא אישור המרכז למורשת המודיעין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין המרכז למורשת המודיעין, שדרות אהרון יריב, רמת השרון כתובת למשלוח תגובות ומאמרים: dudi.st591@gmail.com גיליון זה מוקדש לזכרו של אפי מלצר ז"ל אנו מביעים את צערנו העמוק על הליכתו הפתאומית של אפי מלצר ז"ל, המוציא לאור של הגיליון. אפי סייע לנו רבות ולא חסך מאמץ כדי לקדם ולעצב, על סמך הידע הרחב שלו וניסיונו רב השנים, את כתב העת הזה. יהי זכרו ברוך. אפי מלצר בע"ם, מחקר והוצאה לאור

3 המרכז למורשת המודיעין המכון לחקר מודיעין ומדיניות כתב עת מודיעיני מתודולוגי אייר תשע"ח מאי 2018 גיליון 3 ביג דאטה ומודיעין

4 המרכז למורשת המודיעין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין כתב עת מודיעיני מתודולוגי אייר תשע"ח מאי 2018 גיליון 3 ביג דאטה ומודיעין

5 תוכן העניינים "מודיעין - הלכה ומעשה" - ביג דאטה ומודיעין פתח דבר - ראש השב"כ מבוא - יוסי קופרווסר ודודי סימן טוב השתנות ארגוני המודיעין אל"ם י' - המסע לבירור התפיסה והמימוש של העליונות המודיעינית והמבצעית בעידן הדיגיטלי יסודות הביג דאטה והמודיעין סא"ל צ' - נגזרות מודיעיניות של עולם הביג דאטה ריאיון עם יואל מארק מהפכת הביג דאטה מנקודת מבט של ארגוני הענק חיים אסא - אחזור מידע מתקדם בעידן הביג דאטה ערן בראון מה רצוי לעולם המודיעין ללמוד מהעולם האזרחי וממה כדאי להימנע בכל הקשור לאחסון ביג דאטה רשתות חברתיות רס"ן א' - ניתוח מודיעין רשתי בעידן הביג דאטה מ' - "מלאכים בשמי ברלין": שאלות מודיעיניות חדשות בעולם רווי נתונים רס"ן ד' - הרשתות החברתיות מה הן מספרות ומה הן מסתירות? בן צור - הרשתות החברתיות והפרט סרן א' וסמל ד' - "האח הגדול" בסין גרסת המציאות מחקר בראי ביג דאטה וחוכמת ההמונים שי הרשקוביץ - שימוש בחוכמת ההמונים לצרכים מודיעיניים כרמית ולנסי וקרן ששון - ניתוח טקסט ככלי מודיעיני רס"ן א' וקרן ששון - שימוש במאגרים ממוכנים ככלי מחקרי משלים השלכות מבניות ותפיסתיות א' - אופטימיזציה מפעלית בעידן הגיוון, הביג דאטה וההשתנות האינסופי איתי ברון גישות למחקר מודיעיני ולביג דאטה בעידן "פוסט אמת" ד"פ - התפיסה כמצפן לבניין כוח טכנולוגי מבט מעבר לים שירה פתאל - ביג דאטה בעבודת המודיעין תפקידים, יישומים ומגבלות אבנר ברנע - מודיעין מסכל בארצות המערב והביג דאטה תגובות רס"ן )מיל'( ש"כ - הצעה למתודולוגיה של האוסינט מילון מונחים

6

7 פתח דבר בעידן של התפוצצות המידע וזירה רוחשת ודינמית, עולם הביג דאטה והסייבר מציב אתגרים מורכבים יותר מאי פעם בפני קהילת המודיעין. חשיבה אסטרטגית פורצת דרך, מקצוענות, חדשנות טכנולוגית וניהול טקטי חכם ומדויק של המידע המודיעיני הם קריטיים לביטחונה של מדינת ישראל וליכולתה לנצח את היריב. דירקטיבה זו היא שמנחה היום את עשייתו של שירות הביטחון הכללי בתפיסת טכנולוגיות המידע, כמשאב חיוני בעבודת האיסוף והסיכול מול היריב, בזירות השונות. בשנים האחרונות ביצע השירות מהלכים משמעותיים שנועדו להתאים את יכולותיו הטכנולוגיות לצרכים החדשים, החל מסוגיות של נפחי האחסון, דרך אתגרים מורכבים, בהם היכולת למצות באופן אוטומטי מידע טקסטואלי, ויזואלי או קולי וכמובן, היכולת לזהות ולזקק מתוך אוקיינוס של נתונים, את הרלוונטיים והמדויקים שבהם, היכולים לספק קצה חוט בבואנו לבצע את תפקידנו. המאפיין העיקרי של גוף מודיעין מסכל הוא הצורך, מצד אחד, להקפיד על תהליכי איסוף שגרתיים רחבים ועמוקים ומצד אחר, לאפשר תגובה מהירה מאוד לאותות חלשים המעידים על כוונת היריב להסב נזק למדינה ולאזרחיה. שירות הביטחון הכללי במהותו ובתהליכיו מוכוון לפעילות הסיכול וכלל תהליכי האיסוף, העיבוד והמחקר, המתבססים על טכנולוגיות פורצות דרך, תומכים בתהליכים אלה, במטרה לאפשר "מיצוי וחיזוי" על בסיס כמויות המידע העצומות הזורמות פנימה. בראייה קדימה, יריבינו אינם שוקטים על השמרים, עולם הביג דאטה צומח ומתרחב, והטכנולוגיות משתכללות ומתקדמות מדקה לדקה. המשמעות עבורנו היא כי האתגרים והאיומים רק ימשיכו להתעצם. בזכות תרבות ארגונית שמקדמת חדשנות טכנולוגית, בזכות הון אנושי איכותי ומחויב, בזכות שיתוף פעולה עם קהיליית המודיעין ובזכות השקעה רבה בטכנולוגיות מתקדמות השירות וקהילת המודיעין ניצבים כיום בחוד החנית הטכנולוגית והמבצעית, בארץ ובעולם. אלה גם המפתחות שיבטיחו את הישגינו בעתיד ואת יכולותינו להבטיח את שלומה וביטחונה של מדינת ישראל. לאור מרכזיות הנושא והחשיבות שארגוני המודיעין רואים בהתמודדות עימו, בטוחני כי קוראי גיליון זה, יזכו לקבל מבט רחב ומעמיק על אתגרי השעה. קריאה מהנה ובהצלחה לכולנו. נדב ארגמן - ראש השב"כ 7

8 מבוא קוראים יקרים, אנחנו שמחים להגיש לכם את גיליון 3 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה", שהוא פרי מאמצים רבים של הכותבים, שניאותו להשקיע ממרצם ומזמנם כדי להעשיר את הידע הקהילתי בתחום הביג דאטה. תופעת הביג דאטה יוצרת שלל אתגרים חדשים עבור קהילת המודיעין - חלקם בגדר סיכונים ורובם בחזקת הזדמנויות, אך לכל הדעות, זהו מנוע צמיחה חשוב של קהילת המודיעין שיש להיערך לקראתו באופן הולם. המושג ביג דאטה מבטא מציאות שבה כמויות המידע הן כה גדולות וכה מגוונות עד שהפקת תובנות מהם אינה יכולה להתאפשר באמצעות קריאה פרטנית של כל פריט מידע ונדרשת תפיסה חדשה המשלבת ממדים שונים וגוזרת באופן אוטומטי תובנות מהמידע הרלוונטי. התופעה נוצרה מחד גיסא בשל הגידול העצום בכמויות המידע, בעיקר עקב התרחבות השימוש באינטרנט והתעצמות הנפח של הרשתות החברתיות, שיחד שינו לחלוטין את אורח החיים של המין האנושי ובפרט את עולם המידע וממשיכים לחולל מהפכות בתחום זה בקצב מהיר, ומאידך גיסא, הודות לקפיצות המדרגה הטכנולוגיות המאפשרות אחסון של המידע העצום באופן המאפשר אחזור יעיל שלו ואף גזירת תובנות לא מובנות מאליהן מתוכו. האתגרים שתופעה זו יוצרת אינם ייחודיים למודיעין, כמובן. יתרה מזו: הגופים האזרחיים במגזר העסקי הם המובילים במציאת דרכים להתמודד עם נתוני העתק, באמצעות אחסונם היעיל ויצירת כלים להפקה מהירה ביותר של התובנות מהם, תוך עדכונן בזמן אמת. בגיליון נבחן, בין השאר, מהם המאפיינים הייחודיים לעשייה המודיעינית והיכן קהילת המודיעין נדרשת ללמוד מגופים אזרחיים אשר מתמודדים עם היקף גדול הרבה יותר של מידע לצרכים עסקיים. כמה שאלות עיקריות עולות מתוך החוברת שלפנינו. האחת היא עד כמה מרחיקי לכת צריכים להיות השינויים באופן שבו אנו מנהלים את עולם המודיעין נוכח המעבר לעולם הביג דאטה. האם מתחייבת "מהפכה בעניינים מודיעיניים" או שמדובר בשינוי מסדר שני שמחייב התאמות אך אינו מאתגר את תפיסות היסוד ואת הארכיטקטורה לאורה נבנית קהילת המודיעין, את מאפייניו של מקצוע המודיעין בכללותו ואת אופי היחסים בין קהילת המודיעין לסביבה האזרחית? המגמה המסתמנת על בסיס גיליון זה היא שהביג דאטה מחייב מהפכה של ממש וניצניה של זו כבר ניכרים בשטח. שאלה אחרת היא האם מאגרי נתוני העתק אומנם זמינים לחוקרים בכלל ולחוקרי המודיעין בפרט או שנדרשת מומחיות מיוחדת כדי לחדור למאגרים אלה ולמצותם. בהקשר זה, יודגש כי ככל שעולה המודעות לצורך בשמירה על ביטחון סייבר, תהיה היכולת לחדור למאגרים קשה יותר. שאלה נוספת היא שאלת המשאבים. האם ארגוני מודיעין במדינה קטנה כמו ישראל יכולים לגייס את המשאבים הנדרשים כדי להתמודד עם אתגרי הביג דאטה ומהו דפוס הקשרים בין קהילת המודיעין לבין חברות הענק המובילות תחום זה בעולם? ברור שהפתרון שבו בחרה קהילת המודיעין האמריקאית, שהקימה ענן מיוחד עבורה יחד עם חברת "אמזון" ושילמה עבורו 600 מיליון דולר איננו אפשרי עבור הקהילה הישראלית. מה יכולה וצריכה להיות המקבילה הישראלית לכך? 8

9 סוגיה נוספת שעלתה לסדר היום העולמי לקראת צאתו של הגיליון היא השיח הער אודות פרשת "קיימברידג' אנליטיקה" אשר מהווה קו פרשת מים בהקשר של הרשתות החברתיות, יתכן שבעקבות פרשה זו יחולו שינויים מהותיים הן במאפייני השימוש במדיה החברתית והן בנגישות של גורמי מודיעין אליה. בכל מקרה, הפרשה מחדדת את הצורך לשמור על הפרטיות בעולם הדיגיטלי וקוראת לדיון בשאלות האתיות של המפגש בין המודיעין לבין הביג דאטה. ולבסוף מתעוררות שאלות אתיות שאדוארד סנודן הביאן למודעות הציבורית בעולם ומחייבות את קהילות המודיעין לשמור על האיזון בין הצרכים לסיכול לבין זכויות הפרט בדגש על הזכות לפרטיות. החוברת שלפניכם מדגישה את הייחודיות של התמודדות קהילת המודיעין עם תופעת הביג דאטה ומציגה זוויות הסתכלות שונות של השלכותיה על המודיעין, הן מתוך קהילת המודיעין והן מגורמים שמחוצה לה העוסקים בתחום ומובילים אותו בעולם העסקי. הרושם הכללי שמתקבל הוא שעל אף העיסוק הרב בנושא וההתאמות שמתבצעות בשנים האחרונות בארגוני המודיעין השונים, עדיין נדרש גיבוש אסטרטגיה קהילתית להתמודדות עם האתגר המורכב והמהפכני אשר יש לו משמעויות מרחיקות לכת הן מבחינת התפיסה והן בהיבט המשאבים. הגיליון נחלק לשערים נושאיים, שכל אחד מהם מאיר את תופעת הביג דאטה מזווית אחרת. פותח את הגיליון אל"ם י' המשרת באמ"ן במאמר שמציג את תוצאותיו של מסע למידה בהובלתו, אשר בחן את השינויים שיוצר העידן הדיגיטלי במפעל המודיעיני. בין תוצריו של מסע זה ניתן למנות את הצורך בטרנספורמציה דיגיטלית של ארגוני מודיעין אשר עניינם פיתוח ידע ואת הצורך ב"החלפת דיסקט" של אנשי מודיעין אשר הורגלו למדר ונדרשים לעבור לתפיסה של שיתוף כברירת מחדל. השער הראשון עוסק ביסודות תופעת הביג דאטה, ובהשלכות ובנגזרות מודיעיניות שלה. פותח אותו סא"ל צ' מאמ"ן, הסוקר מגמות טכנולוגיות המאפיינות את עולם המידע החדש ובמסגרת הנגזרות המודיעיניות שלו מצביע על מקצועות חדשים הנדרשים כדי להתמודד עם ההזדמנויות העולות ממנו, כגון "מדעני מידע" ו"אזרחי מידע". המאמר מדגיש את הצורך בשינוי דרמטי בהיקף המשאבים שיושקעו בעתיד בארגונים מודיעיניים בטיפול במידע. בראיון שקיימנו עם ד"ר יואל מארק, סגנית נשיא בין לאומי למחקר בחברת "אמזון", היא מתארת את דרכי ההתמודדות של חברות מידע גלובליות עם האתגרים שיוצרת תופעת הביג דאטה, שחלקן אומנם יכול להוות השראה לקהילת המודיעין אך חלקן אינו מתאים לכך דווקא משום הסגירות של קהילות המודיעין וגודלן הקטן יחסית. בין השאר היא מציינת את הצורך של גורמי המחקר להיות מעורבים בעיצוב המערכת שמסננת את ים המידע כך שלא יהפוך ל"הר זבל". ד"ר חיים אסא, שלעניין שלפנינו הוא ארכיטקט מערכות מבוססות אינטליגנציה מלאכותית, מציג את האתגרים של אחזור והיתוך מידע בעידן הנוכחי וכיצד ניתן ללמד מכונות כדי שישפרו את היכולות המודיעיניות. את השער הראשון סוגר ערן בראון, ארכיטקט פתרונות ראשי )CTO( 9

10 בחברת אחסון המידע אינפידנט, המציג את מאפייני אחסון המידע בעולם האזרחי ומנסה לענות על השאלה מה כדאי למודיעין ללמוד מהעולם האזרחי בהקשר זה ובעיקר מה לא. השער השני מתמקד ברשתות חברתיות. פותח אותו רס"ן א' מאמ"ן הפורס את עקרונות המחקר הרשתי )SNA( ואת יתרונותיו, ביניהם היכולת לנתח מיליוני נתונים בזמן קצר כרשת. לאחר מכן מציג מ', סגן מנהל בית הספר למודיעין בשירות הביטחון הכללי, את מאפייני העולם הרשתי החדש, ותוך שימוש במטפורה של ברלין החצויה בחומה, מראה את הפוטנציאל הטמון בכלי ניתוח מודיעיניים חדשים המבוססים על המדיה החברתית לצורכי המודיעין המסכל. רס"ן ד' מאמ"ן מבליט את חשיבות המודעות למגבלות של התבססות על הרשתות החברתיות כמקור מודיעין, נוכח העיוותים המובנים הנובעים מחוסר הרצון של המשתמשים בהן לשתף מידע, כשחלקם אף משתפים מידע שקרי. בן צור ממערכת הביטחון בוחן את הפוטנציאל המודיעיני של הרשתות החברתיות מנקודת מבט של הפרט, המנהיג או האדם הפשוט. סוגרים שער זה סרן א' וסמל ד' מאמ"ן הסוקרים תוכנית סינית שאפתנית להתערבות של המשטר בחיי אזרחים המתבססת על התנהגותם ברשתות החברתיות. כך, למשל, אדם "עצלן" שאינו עובד לא יזכה במשכנתא ולהפך. החזון הסיני מהווה אתגר למדינות דמוקרטיות ולזכויות הפרט ולכן סביר שלא יבוא לכדי מימוש בעולם המערבי. עם זאת, הוא משקף את ההזדמנויות שהרשתות החברתיות מעמידות בפני ארגוני מודיעין. השער השלישי בוחן את תחום המחקר בעת הנוכחית דרך כמה נקודות מבט. ד"ר שי הרשקוביץ, איש אמ"ן בעבר וכיום מומחה לתיאוריה של המודיעין העוסק גם במיצוי טכנולוגיות חדשות לצורכי העשייה המודיעינית, מציג את רעיון מיצוי חוכמת ההמונים לטובת המחקר המודיעיני. הוא אף מציע לכונן דיסציפלינה מודיעינית חדשה בשם "קרוסינט" Crosint crowdsourced. intelligience בהמשך השער שני מאמרים של החוקרים ד"ר קרן ששון ממכון דיוויס, ד"ר כרמית ולנסי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי ורס"ן א' מאמ"ן, הבוחנים כיצד ניתן למצות כלים חדשים, כגון יכולות לסטטיסטיקה של מילים וכן ניתוח של מאגרי מידע כדי לטייב את המחקר המודיעיני. השער הרביעי דן בהשלכות תפיסתיות ומבניות של העידן הנוכחי. פותח אותו א', אזרח באמ"ן, שבוחן את משמעויות תשתית המידע במסגרת מפעל המודיעין ואת האפשרויות הנובעות מכך )בכלל זה, אחזור סמנטי, התארגנות ייעודית ועוד( ומציע על רקע זה לבצע שינויים משמעותיים באופן הפעולה של המודיעין. רח"ט מחקר לשעבר, תא"ל )מיל'( איתי ברון בוחן שלוש גישות מחקריות שונות - המחנכת, המערכתית והמדעית, מציג את היתרונות שיש לכל אחת מהן ואת הגישות השונות של כל אחת למידע ולביג דאטה וממליץ להתמקד בגישה המדעית. המאמר הסוגר שער זה הוא של ד"פ, עד לאחרונה מנהל בכיר בשב"כ. הוא מציג את הצורך בשילוביות בתחום בניין הכוח המודיעיני, מדגיש את חשיבותה של תפיסה כמצפן לפיתוח בהקשרים הטכנולוגיים והמבצעיים בארגוני מודיעין ומצביע על התהליכים הדרושים למימוש רעיון ארגוני זה, שחלקם מחייבים התגייסות משותפת מראשות הארגון ועד יחידות הביצוע והפיתוח שלו. 10

11 לבסוף, אנו מביטים במתרחש בעולם האקדמי. זרקור ראשון הוא של שירה פתאל, חוקרת במסגרת המכון לחקר מתודולוגיה מודיעינית במרכז למורשת המודיעין, שמציגה כמה מאמרים אקדמיים שעוסקים בנושא הביג דאטה. ד"ר אבנר ברנע, בכיר לשעבר בשב"כ וכיום עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בוחן את משימת המודיעין המסכל ואת האופן שבו השתנתה נוכח תופעת הביג דאטה. תודות ראשית, חובה נעימה לנו להודות לכלל הכותבים. במיוחד אנו מבקשים להודות לנדב ארגמן, ראש השב"כ, שפתח את הגיליון ולסא"ל צ' מאמ"ן שסייע לנו, בסבלנות, להיכנס בשערי נושא מורכב זה ואף כתב את אחד המאמרים בגיליון. אנו מודים גם לראש אמ"ן ולראש המוסד המעודדים את אנשיהם לכתוב בכתב עת זה. אנו מודים גם לגורמי הביטחון - באמ"ן, ובמשרד ראש הממשלה - אשר אישרו את פרסום המאמרים. לסיום, נבקש להודות לראשות המל"ם היו"ר תא"ל )מיל'( ד"ר צבי שטאובר, המנכ"ל, תא"ל )מיל'( דודו צור, ראש המרכז למודיעין וטרור, אל"ם )מיל'( ראובן ארליך ולסמנכ"ל, חנן מזור, שתמיכתם ומחויבותם מאפשרות את פרסום כתב העת. תודה עמוקה ל"קרן בוקסנבאום-נטע" על תמיכתה במכון. תודה והערכה רבה לעורכת הלשון נילי גרבר ולמעצב הגרפי, זאב אלדר. זו גם הזדמנות להביע שוב את צערנו העמוק על הליכתו הפתאומית של אפי מלצר ז"ל, המוציא לאור של הגיליון. אפי סייע לנו רבות ולא חסך מאמץ כדי לקדם ולעצב, על סמך הידע הרחב שלו וניסיונו רב השנים, את כתב העת הזה. מאחלים הצלחה לביתו צאלה מלצר ובטוחים שתמשיך את דרכו. אנו מאחלים לכם, הקוראים, קריאה מהנה ומועילה ומזכירים כי אנחנו מצפים לתגובותיכם, הן בהצעות למאמרים והן בתגובות לגיליון זה. יוסי קופרוסר ודודי סימן טוב גלילות, מאי

12 השתנות ארגוני המודיעין המסע לבירור התפיסה והמימוש של העליונות המודיעינית והמבצעית בעידן הדיגיטלי אל"ם י' - משרת באמ"ן על רגל אחת אם לתמצת את התפיסה במשפט אחד, הייתי אומר: להביא את הפוטנציאל המגולם בעידן הדיגיטלי לאתגרים המערכתיים הנוכחיים שהמודיעין נדרש להתמודד עימם. לחילופין: תפיסה אחרת לעליונות מודיעינית-מבצעית, שבמרכזה עומדת ההבנה כי התפוצצות המידע והיכולת לשאוף לדעת "הכול על כולם" מאפשרות מענה מודיעיני ומבצעי עדכני ואחר. לאורך עשרות השנים האחרונות )מאז שמוסדו גופי המודיעין הצבאיים במדינה המודרנית(, האופן שבו נבנו גופי המודיעין השונים נועד לאפשר את היכולת לתת מענה לשאלות מורכבות על אודות האויבים והיריבים. הדרך לספק מענה הייתה באמצעות יצירת נגישות ייעודית למקומות רלוונטיים )ואינטימיים(, השגת פריטי מידע חשובים ובאמצעותם הרכבת ה"פזל המודיעיני". כל זאת, כדי לספק את תמונת המודיעין )בירור המציאות(, להצביע על בסיסה על תרחישים עתידיים אפשריים ולספק המלצות באשר לדרכים בהן ניתן גם להשפיע על אותה מציאות. 1 חלומו של כל איש מודיעין היה להיות "זבוב על הקיר" במשרדו של מושא המחקר. החיפוש אחר צומת המידע הרלוונטי והקריטי ביותר הוליד את הצי"חים, את הידיעות הדרושות ואת פערי האיסוף. לאורך השנים נדרשנו, פעם אחר פעם, לתעדף ולהחליט מה החשוב והדחוף ביותר ולפעול בהתאם. עידן הסייבר הוליד אצלנו את ההבנה כי כל העולם מחובר. וכך, באופן תיאורטי לפחות, ניתן להגיע לכל מקום. לאור הבנה זו, דרך ממד הסייבר ניתן לספק מענה לכל צי"ח, גם למורכב ביותר. הגדרנו את המפעל המודיעיני בעידן המידע כתפיסה אחרת לעליונות מודיעינית )ומבצעית(, מפני שהגישה של חברת Google להתמודד עם התפוצצות המידע שונה מקודמותיה. כאשר יצאנו לדרך, הראה לי חבר בדיחה שרצה ברשת: "איפה המקום הכי טוב להחביא גופה? בעמוד 2 של,Google אף פעם לא ימצאו אותה שם". הבדיחה הזו מתארת בצורה פשוטה את העניין. כאנשי מודיעין התרגלנו במשך שנים לקרוא מאות ואלפי ידיעות כדי למצוא חלקיק פזל באחת מהן ולנסות לחבר אותו לחלקיק פזל אחר בידיעה אחרת כדי לנסות ולבנות את התמונה השלמה. בפועל, מרבית הידיעות לאו דווקא תורמות באופן ייחודי להבנת השלם, ולכן תפקיד קצין המחקר הוא להפריד את התבן מהבר ולמצוא את פריט המידע החשוב בתוך הררי הידיעות. 1 ישנן כמובן דרכים נוספות שתוארו לאורך השנים כיצד נכון לעסוק במודיעין אך הסתפקתי פה בתיאור מקובל יחסית. בכל מקרה, השינוי שאתאר להלן בהקשר התפיסה האחרת לאור עידן המידע, שונה ביחס לכל דרך שבה תיארו לאורך השנים את המודיעין. הסוגיה של הצבעה על צי"חים )מקומות מרכזיים/צמתים ייחודיים( רווחת בכל הגישות השונות. 12

13 ל Google גישה שונה. כאשר שאלתי את Google שאלה ספציפית שמעניינת אותי )ולא "סתם" קמתי בבוקר והתחלתי לנקות את טור הידיעות שהגיעו אליי בלילה(, אני לא מוכן לעבור לעמוד 2 של Google כדי לקרוא את הכותרת של אחת התשובות המופיעות בו. אני מצפה מ Google שהתשובה תופיע בעמוד הראשון ובאחת הכותרות הראשונות. אם לא קיבלתי תשובה - אני לא מתייאש ובוודאי שלא אומר לעצמי "טוב, Google לא יודעת". אני אומר לעצמי: Google" יודעת הכול, אבל השאלה שלי לא נשאלה בצורה מספיק טובה". בשום שלב לא ביקשה ממני Google לתעדף אוכלוסייה אחת על פני אחרת. היא מתיימרת, בחסות עידן המידע, לדעת הכול על כולם )גם אם מדובר בשבעה מיליארד איש...(. זו בראייתי, על רגל אחת, התפיסה האחרת של המודיעין בעידן המידע. העליונות אינה נובעת מפריט מידע כזה או אחר, אלא דווקא מהתפוצצות המידע והיכולת לשאול את מה שמעניין אותי. כאשר המידע הוא באמת אינסופי, אזי ברור שאין שאיפה לנסות לקרוא את כל הידיעות, אין צורך לאפס את הטורים. הגישה היא שונה. ניתן ונדרש לשוטט במידע האינסופי. לפי גישה זו, במידע הקיים קיימות כבר התשובות, רק נדרש לדעת לשוטט בו באופן מיטבי ולשאול את הדברים שמעניינים את איש המודיעין. במגבלות המטפורה, ניתן, לדעתי, לדמות את האירוע לפריצות הדרך העולמיות שהיו סביב פיצוח האניגמה. גם לפני האניגמה היו גאונים ששברו צפנים, אך כדי לשבור את ה Enigma הבינו הבריטים והאמריקנים שהם נדרשים ל 20,000 איש שיעבדו במשך 20 שנה, והמציאו את מחשב העל, ששינה את מהלך ההיסטוריה של האנושות. זהו העידן שלנו בעידן הדיגיטלי התפיסה של המודיעין שונה והעליונות לא נובעת מפריט מידע כזה או אחר, אלא מהיכולת לשאול את מה שמעניין אותי. כאשר המידע הוא באמת אינסופי - ברור שאין שאיפה לנסות לקרוא את כל הידיעות וניתן ונדרש לשוטט במידע האינסופי. ביחס למידע, השימוש בו והמשמעות שלו. לפיכך איש המחקר המודיעיני ממשיך להיות רלוונטי מאוד )הרלוונטיות והחשיבות אפילו גדלו(, אך השיח בין האדם למכונה משתנה. בשולי הדברים משתנה גם היחס לבעלות של המומחים על המידע. לאורך שנים הקפידו גופי מודיעין שלא להעביר מידע לגורמים מבצעיים כדי שלא ייעשה בחומר שימוש לא נכון או לא אחראי דיו. גם בתוך קהילת המודיעין לא העבירו יחידות האיסוף את מרבית המידע הגולמי ליחידות המחקר משיקולי מידור, לכאורה, אך גם משיקולים פרקטיים ותורתיים. לפי התפיסה בעבר - אם ננגיש מידע חזותי גולמי של פענוח מורכב לכולם, הם עלולים לעשות בו שימוש לא נכון ולסכן מקורות, כך גם הנגשת מידע גולמי סיגינטי לחוקרים. בעידן המידע אין בעלות על המידע; המידע שייך לכולם. לשם ההשוואה, אף אחד לא חושש להנגיש מידע רפואי אינסופי ברשת האינטרנט מתוך חשש שאעשה בו שימוש לא נכון כאשר חלילה אצטרך לטפל באחד מילדיי. המידע שייך לכולם, כך שכל אחד יכול לשאול מה שהוא רוצה ולבחור האם ומתי לפנות למומחה או לקבל החלטות בעצמו. 13

14 גבולות הדיון מאמר זה מתבסס על עבודה מאומצת המתקיימת בשנים האחרונות באגף המודיעין של צה"ל כחלק מההזדמנות והחובה לשנות ולהשתנות יחד עם ההתפתחות העולמית המסחררת הבאה לידי ביטוי בעידן הדיגיטלי. כשם שהתפוצצות המידע היא אינסופית, כך גם ההשפעה על תפיסת המודיעין רחבה ומקיפה. מאמר זה אינו מתיימר להקיף את כל רוחב היריעה של המודיעין בעידן הדיגיטלי. הוא מבוסס בעיקר על כמה התנסויות ואני סבור שיש בו בסיס לשיח רחב יותר על תפקידו של המודיעין בעידן הדיגיטלי ועל הדרכים לממש את החלומות המתחדשים. המשברים כהזדמנות וכמאיצי טרנספורמציה תומס קון מתאר בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות" את המהפכות הגדולות של האנושות ככאלו שצמחו מתוך משברים. כך הוא בוחר לתאר גם את החלפת הפרדיגמות - הפרדיגמה הקודמת מתמלאת אט-אט חורים ככברה, מיום ליום הופכת לפחות רלוונטית )אך ממשיכה להתקיים(, פרדיגמות חלופיות צומחות לצידה עד אשר הפרדיגמה הקודמת )כמעט( נכחדת ונותרות פרדיגמות חדשות. את התקופה שבין לבין ממשיג קון כ"תקופת משבר" שלרוב מתבררת ככזו רק בדיעבד. נראה שהמודיעין נמצא כרגע בתקופת מעבר או משבר שכזו. חלק גדול ממשימות המודיעין ממשיכות לקבל מענה איכותי ורלוונטי בגישות המסורתיות. חלק גדול מהישגיו הכבירים של המודיעין הישראלי בשנים האחרונות נבע מהגדרת צי"חים, שהובילה להשגת נגישות אינטימית שאפשרה פריצות דרך מודיעיניות ומבצעיות מרשימות. אבל ישנן גם דוגמאות אחרות אשר חייבו לצאת למסע אל המודיעין בעידן המידע - אל תפיסה אחרת לעליונות מודיעינית ומבצעית. אחת הדוגמאות הבולטות היא ההתמודדות עם תופעת ה"טרור בהשראה", אשר בא לידי ביטוי באמצעות טרור הבודדים. המודיעין המסורתי עמד מול שוקת שבורה, כאשר המפגע הפוטנציאלי )שלפעמים אפילו הוא בעצמו לא ידע, גם יום לפני הפיגוע, שהוא עומד להיות מפגע(, קם בוקר אחד והחליט לקחת נשק בדמות הרכב של המשפחה, או הסכין מהמטבח הביתי, ויצא לפגע. כיצד ניתן להתריע על כך בעוד מועד? מהו המקום/הצומת שניתן להגדיר כדי לחפש בו את המענה? את מי ניתן לתעדף כצי"ח למעקב על פני האחר? וכך, פעם אחר פעם, מצאנו את עצמנו ללא מענה רלוונטי ומספק לטרור הבודדים. המשבר היה כל כך בוטה עד שמצאנו את עצמנו הולכים מהלוויה להלוויה, מפיגוע לפיגוע, כאשר כמעט בכל פעם אמרנו לעצמנו בדיעבד: "רגע, אבל היה פה סימן מעיד כלשהו שאם היינו שמים לב אליו, אולי הפיגוע יכול היה להימנע". תחושת המשבר התעצמה דווקא כאשר הרגשנו שהזמן עובר וחוסר הרלוונטיות של גופי המודיעין נמשך, עד שהבנו שלמעשה העליונות המודיעינית מאותגרת. הבנו שמול הטרור בהשראה והמבוצע על ידי מפגעים בודדים, האופן שבו פעל המודיעין לאורך עשרות השנים האחרונות, אינו מספק. נדמה שניתן להצביע על אתגרים משמעותיים נוספים שהמודיעין המסורתי מתקשה לתת להם מענה רלוונטי בשנים האחרונות. לדוגמה, סוגיית מנהרות הטרור ועוד סוגיות אשר גם ביחס אליהן אנו גורסים כי התבוננות על האתגר מזווית של עידן המידע והמודיעין מאפשרת כיוונים 14

15 אחרים ואף רלוונטיים יותר. לאור הבנה זו, כאשר יוצאים למסע אל הטרנספורמציה הדיגיטלית, לא צריך לחשוש מבירור והצבעה על המשברים הנוכחיים - ללא משבר, לא תתאפשר מהפכה. עד שלא ננסח ונגדיר לעצמנו )כל ארגון בנפרד וכך כל תת ארגון או יחידה או אפילו מחלקה או מדור( מהן החוויות המשבריות שהארגון שלנו נכשל ביכולת לתת להן מענה, כי הוא עדיין לא הוביל בתוכו תהליכים של אימוץ פרקטיקות ויכולות המתאימות לעידן הדיגיטלי, לא יוכלו הארגון או היחידה לצאת למסע כה משמעותי ומאתגר. טרנספורמציה דיגיטלית של ארגונים - למידה מתהליכים שעברו ארגונים בשנים האחרונות בשנים האחרונות ניסו ארגוני מודיעין רבים להעביר את עצמם "טרנספורמציה דיגיטלית". רבים מהם נכשלו. בפרק זה אנסה לתאר בקצרה כמה לקחים מרכזיים אשר, להבנתי, היו סיבה מרכזית לכישלונם. לא ניתן לבנות קומה שנייה ושלישית בלי שיש מתחת קומה ראשונה, יסודות וביוב. הצעד הראשון, המורכב והחשוב ביותר ובפועל, סוד ההצלחה, נמצא ב"ביוב". לפיכך עד שלא מטפלים במידע, מסדרים אותו ומארגנים את מפעל המידע הרלוונטי, לא ניתן להתחיל במסע. אין הכוונה למנות מישהו שמנהל את המידע ואחראי על שימורו. מדובר בכמויות אינסופיות של נתונים )Data( אשר נדרש להניחם במקומות הנכונים, לחבר בין מאגרי מידע שונים, להתיך ביניהם, להחליט באיזה שרת שמור איזה סוג חומר וכולי. זהו מסע שמתחיל במיפוי )מה קיים בעולם, בארגונים עמיתים ואצלנו בארגון(, וממשיך בארגון חוות השרתים הרלוונטית ובגיבוש אסטרטגיית המידע של הארגון )איזה סוג מידע שמור איפה, באיזו תצורה וכולי(. לא ניתן כאמור להפריז בחשיבותו של צעד זה. אם ניתן להשקיע רק בנושא אחד בעידן המידע - נכון להשקיע בביוב של המידע. דרך אחרת הצעד הראשון, המורכב והחשוב ביותר שהינו סוד ההצלחה של המודיעין בעידן הדיגיטלי נמצא ב"ביוב" - עד שלא מטפלים במידע, מסדרים אותו ומארגנים את מפעל המידע הרלוונטי, לא ניתן להתחיל במסע להעביר את המסר היא ההבנה והטענה שבעידן ה Science,Data ה Data חשוב, מורכב ומאתגר עוד יותר מאשר ה Science. תיאורית הרצף בעידן המידע, היכולות לייצר את המניפולציות הנדרשות ואת החקירה המודיעינית מתבססות על רצף רצף בין סוגי החומר, רצף בין סוגי המידע, רצף בין גופי המודיעין השונים. ה Data Science אינו "סניף" של ה Sigint, אינו שלוחה של ה Visint וגם אינו דרך עדכנית לעשות מחקר 15

16 ולפיכך הוא מחייב ומותנה באותו רצף. יתרה מזאת: על פי גישה זו, ייתכן כי גם כאשר קיים 80% מהרצף של המידע הוא עלול להיות שווה ל 0% מהמידע לפחות מול חלק מהסוגיות הרבות. זאת, מפני שהעוצמה הגדולה טמונה ביכולת לשאול ולברר את הרצף כולו. כך, לדוגמה, אנו נדרשים לבנות את המודיעין כדי שנוכל לשאול שאלות בסגנון הזה: איתור גורם שדיבר עם מישהו באיראן וגר במרחק של עד 100 מטרים ממסגד ובשעה האחרונה נצפה בנסיעה צפונה ובלילה האחרון לא ישן בביתו. ניתן לראות בשאלה זו סוגי חומר שונים ומגוונים ונדרשת היכולת לנהל ולברר סוג כזה של חקירות. פיתוח הידע ובניין הכוח המודיעיני בהקשר המילה "הקשר" היא מילת הקסם. סוד ההצלחה )או אי ההצלחה( טמון ביכולת לבנות את הכוח בהקשר הרלוונטי. חלק גדול מהכישלונות של גופי מודיעין בניסיון לבנות את עצמם לעידן המידע, צריך "לשבור" את החלוקה הדיכוטומית של גופי בניין כוח וגופי הפעלת כוח. בכל פעם שבונים יכולת Big Data עדכנית בהקשר מסוים, ניתן ונדרש ללמוד כדי להרחיבה לתחומי עיסוק נוספים, אך הבנייה צריכה להיות בהקשר. אחד הביטויים לכך היו הקמת ענפים בסגנון Google בתוך יחידות שונות. נבע מהניסיון לפתח את הידע ולפתח את מכונת השאלות באופן גנרי וללא הקשר. כך, היו גם שניסו להביא יכולת חיצונית מהתעשייה ולהטמיע אותה בתוך גוף הביון ונכשלו. 2 השנים האחרונות לימדו אותנו כי בעיקר בעידן של התפוצצות המידע צריך לבנות את הכוח המודיעיני, את "המכונות", ואת מפעלי המידע לטובת הקשר מסוים. לפיכך צריך "לשבור" את החלוקה הדיכוטומית של גופי בניין כוח וגופי הפעלת כוח. בכל פעם שבונים יכולת Big Data עדכנית בהקשר מסוים, ניתן ונדרש ללמוד כדי להרחיבה לתחומי עיסוק נוספים, אך הבנייה צריכה להיות בהקשר. אחד הביטויים לכך היו הקמת ענפים בסגנון Google בתוך יחידות שונות. הענפים הללו לא ניסו להחליף את גופי בניין הכוח אבל רק בזכותם ענקי בניין הכוח קיבלו הקשר. כיוון אחר הוא הצורך של כל גוף טכנולוגי לבנות לעצמו את גופי ה Product )המוצר(. אין לצפות כי גוף מודיעיני יאפיין מערכת, וגוף טכנולוגי יבנה אותה. הגופים הטכנולוגיים צריכים פונקציה שתנהל את הקשר בינם לבין גופי הפעלת הכוח ולגופי בניין הכוח הנמצאים בתוך גופי הפעלת הכוח ובכך יאפשרו לייצר מוצרים איכותיים. חשיבותה של השאלה המסורת היהודית עודדה לאורך שנים את הזכות, האחריות והחובה לשאול. ארבע קושיות מלוות 2 אין טענתי שלא צריך לעבוד עם התעשייה )חובה לעבוד גם עם התעשייה(, אבל לא ניתן לקחת משהו מהתעשייה ולהכניסו בגזור- הדבק לתוך הארגון. יתרה מזאת: התעשייה איננה יכולה להגדיר את אסטרטגיית המידע של הארגון, את ארכיטקטורת המידע שלו וכולי, ולכן חובה להיעזר גם ביכולות מהתעשייה אבל בהתאם למערכה על המידע שמנהל הארגון הספציפי. 16

17 אותנו כבר מההגדה של פסח. גם המודיעין מתמקד באחריות לשאול את השאלה הנכונה המאפשרת לגבש צי"ח מדויק ולברר מציאות מורכבת ובכך מהווה מצפן מרכזי לעשייה המודיעינית. 3 על פי הגישה המסורתית, לכל שאלה מוצלחת ניתן לייצר נגישות רלוונטית ובכך לחשוף את הסודות של הצד האחר. אם מדובר בשאלה שאין לה תשובה במידע, ניתן, באמצעות הבנות עומק, לדעת להגדיר את ההיגיון של היריב, את המחשבות שלו וכולי. בעידן של התפוצצות המידע צריך להניח שאין שאלה שאין עליה תשובה במידע. החוכמה היא לדעת לתשאל את הדבר הנכון מתוך ה Data, לבנות שאלות שיודעות להתמודד עם היצף המידע, ולדעת שכאשר לא מתקבלת תשובה, עלינו להניח ששאלנו את השאלה הלא נכונה )אם ארגנו נכון את "הביוב" של המידע, הדבר המרכזי שאנו נדרשים לעשות הוא לשכלל את היכולת שלנו לשאול שאלות רלוונטיות(. בשולי הדברים, ניתן להתייחס גם לשאלה שנשאלה על ידי מישהו אחר כפיצ'ר פוטנציאלי. אם תשאלתי את המידע על אודות דבר מסוים והמידע הובנה באופן ייעודי, אז עצם העמדה הזו עשויה ללמד משהו חדש על המידע. הבנה זו מאפשרת לראות כי בכל חודש מייצרים באמ"ן בלבד מאות אלפי פיצ'רים רלוונטיים ואם נדע ללמוד אותם, נוכל באמצעותם לשכלל את כוח המכונה ליכולות מרשימות של.Machine Learning בשבחה של האונטולוגיה האונטולוגיה נולדה הרבה לפני העידן הדיגיטלי. האונטולוגיה מעצם היותה תורת ה"יש", תורת הקיימות, עוסקת בשאלות על אודות הישויות השונות הקיימות בעולם ומערכת הקשרים שביניהן. האונטולוגיה עוסקת בדברים המשותפים, מה גורם להם להתקיים ומה גורם להם להיות מקושרים. בעידן המידע יש חשיבות כבירה לברר, להגדיר ולהמשיג את האונטולוגיה. קיימות במידע ישויות שונות המקיימות ביניהן מערכת קשרים. תנאי מרכזי, שהוא מפתח להצלחה, הוא הגדרת האונטולוגיה של המידע כבסיס להובלת הטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגון. בתחומי העשייה של המערכת הביטחונית, האונטולוגיה הבסיסית עוסקת במערכת הקשרים והזיקות שבין האדם למקום. הישויות בהן אנו עוסקים הן אנשים ומקומות המקיימים ביניהם מערכת של זיקות. עולם המטרות, למשל, מחפש בראש ובראשונה את נקודת הציון המדויקת ביותר ולאחר מכן מי נמצא באותה נקודה )האם יש בה אזרחים, מי מסתתר באותו מקום...(; בסיכול הטרור, כמו בתחומי מודיעין נוספים, פעמים רבות נקודת המוצא היא האדם )מי אולי מבקש לבצע פיגוע( ולאחר מכן נחפש היכן הוא נמצא. האונטולוגיה מגלמת כמובן רמות נוספות ומסועפות של קשרים וזיקות בין הישויות )חפצים שונים, אנשים נוספים, מקומות אחרים, תחומי עיסוק ועוד(. ישנם רבדים בסיסיים וקבועים של האונטולוגיה וקיימת גם אונטולוגיה דינמית. ללא הגדרה מדויקת של האונטולוגיה לא ניתן לגבש אסטרטגיה וארכיטקטורה למידע. העולם שייך למשתפים מאז ומעולם נהגו אנשים לקשר בין מידע למידע. כך, לדוגמה, בצד דפי הגמרא והמשנה קיימים מראי מקומות המקשרים למקומות אחרים בהם. ה Link מהווה ידע בפני עצמו. עידן האינטרנט 3 כך, לדוגמה, ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי, בשיחת הפתיחה שלו לתפקיד בשנת 2014 חזר והדגיש כי התנאי למודיעין איכותי טמון ביכולת להצבעה על השאלה הרלוונטית והמיטבית. 17

18 פיתח ושכלל תפיסה זו. היכולת לשוטט בין דפי האינטרנט ולקשר בין פריט מידע לאחר, חיזקה את ההבנה כי ה"לינקים" הם ידע בפני עצמו. בעידן הדיגיטלי, השותפויות במידע, בידע ובאופרציה המבוססת על Data הן תנאי להצלחה. ככל שהשותפות עמוקה יותר, כך קיימת יכולת טובה יותר לתת מענה מודיעיני טוב יותר. אתגר השותפות במידע ובידע, לצערנו, אינו פשוט. אנשים וארגונים רבים מאמינים שכדאי להם לשמור על המידע שברשותם רק לטובתם האישית או הארגונית. בעידן הדיגיטלי, העולם שייך למי שמצליח לפצח את אתגר השותפויות - אלו שמשתפים אחרים ושהאחרים משתפים אותם. נדרשת השקעה בפיצוח היכולת לשתף ולהיות משותף. זהו בראש ובראשונה אתגר מערכתי-תפיסתי, אך הוא מגלם בתוכו גם מורכבות של ארכיטקטורה המאפשרת שותפויות במידע. נדרשת הסכמה של ארגונים עמיתים ונדרשת ארכיטקטורה המאפשרת לממש בפשטות את ההסכמות ביחס למידע. שני החלקים מורכבים ומאתגרים. כוח האינטרנט לאורך שנים התרגלנו לכך שהסודות הגדולים נמצאים במשרדים מבודדים. גם בעידן הסייבר, התפיסה המובילה היא כי ברשתות הפנימיות טמונים הסודות הגדולים. בהתאם, ברוב המקרים, ככל שהמידע הוא יותר אינטימי, יותר פנימי, יותר קשה להשגה - הסיווג שלו עולה ולרוב גם הרלוונטיות שלו. לגישתי, בעידן המידע, האתגר הגדול ביותר אינו היכולת ליצור נגישות אינטימית כזו או אחרת, אלא היכולת למצות את המידע הרלוונטי מתוך המידע האינסופי בכלל ובאינטרנט בפרט. נדמה שארגוני המודיעין השונים עדיין לא עשו את המהפכה הזו ובוודאי לא הפנימו אותה. המאמץ הרב ביותר מושקע עדיין ביכולת לייצר נגישות נוספת ואינטימית בעוד אנו גורסים כי מי שינצח בתחרות על היכולת למצות את המידע הקיים באינטרנט לטובת האתגרים המודיעיניים של הארגון שלו, יהיה צעד וחצי לפני הארגונים האחרים. אחד מסודות ההצלחה של השנים הקרובות טמון דווקא ביכולת להשתמש בכוח האינטרנט לטובת גופי המודיעין הביטחוניים. המרחב הדיגיטלי החכם אחד היישומים החזוניים והמהפכניים שניתן לממש כחלק מהמהפכה של המודיעין בעידן הדיגיטלי הוא "המרחב החכם", העוסק בקשר שבין המקום לאדם )בכוונה בסדר הזה(. עידן המידע מאפשר מהפכה ביכולת לאחוז ולחיות בתא שטח מוגדר. המונח "המרחב החכם" מתכתב עם ה"בית החכם" ו"העיר החכמה". עידן שבו ניתן לדמיין היתוך בין מידע חזותי למידע רשתי בתא שטח נתון, מגלם פוטנציאל מסוג אחר ללוחמה מוכוונת מודיעין )לוחמ"ם( לאורך הגבולות, להתמודדות עם התרעה ובכלל לספק מענה אחר לצורך מבצעי בהקשר גיאוגרפי. "המרחב החכם" מתחיל בהגדרת המרחב. נקודת המוצא היא הבחירה בתא השטח שבו אנחנו רוצים לאחוז באופן מיטבי )זה עשוי להיות מעבר גבול, אזור שבו יש חשש חדירה של מחבלים, מקום בו מתנהלת פעילות חשודה...(. בתא השטח הספציפי נדרש לייצר יכולת להתיך בין הסנסורים השונים בהקשר לבעיה המבצעית שהוגדרה. ביחס לאותו תא השטח נדרש גם לארגן את "הביוב" של המידע בהקשר לאותו מקום, לארגן סנסורים ייעודיים, ולהתאים גוף מודיעיני ומבצעי שידע להשתמש במידע של "המרחב החכם" לטובת מענה מבצעי משופר ובעיקר מדויק יותר. 18

19 על המסע המסע אל המודיעין בעידן הדיגיטלי הוא מסעיר, מלהיב, מאתגר ומורכב מאוד. הוא מחייב בחינה של הנחות יסוד, היפרדות מפרדיגמות ישנות ואימוץ חדשות. הוא פותח דלתות שכלל לא היו קיימות ומאפשר לחלום על דברים חדשים. יש משהו מיוחד מאוד בהליכה בדרכים חדשות, כאלה שעוד לא הלכו בהן. במגבלות המטפורה, הדבר דומה למי שהולך במסלול חדש ולעיתים נפצע ואפילו מאבד דם )כי הדרכים לא סלולות ומלאות קוצים למיניהם( ולעיתים מגיע למצוק, או לדרך ללא מוצא, וחייב לחזור את כל הדרך חזרה. אך לרוב מדובר בפריצות דרך מרגשות, בסלילה של דרכים חדשות. יתרה מזאת: פעמים רבות הכניסה לעולם המידע מאפשרת, לפחות בשלבים הראשונים, "קטיף פירות נמוכים". פתאום ניתן להתמודד עם הרבה מאוד שאלות שהיו "תלויות באוויר" ללא מענה. השלבים הבאים לרוב מורכבים יותר. ביציאה למסע אני מבקש להאיר שתי נקודות נוספות. האחת המסע הזה כאמור מורכב ומאתגר ולפיכך מחייב כמות נרחבת של משאבים. לא ניתן לעשות טרנספורמציה דיגיטלית לארגון באמצעות הסטה של שני תקנים. להבנתי, יש חשיבות גדולה בהסטה פנימית ומסיבית של משאבים ולא בקבלת תקנים חיצוניים לטובת המהפכה )כאשר מישהו הולך לפסיכולוג, יש ערך לעובדה שהוא משלם 400 לשעה - זה מחייב אותו להיות חלק מהאחריות להצלחת הטיפול(. גם במקרה הזה, ארגונים חייבים להפנים שארגון החפץ חיים נדרש להשקיע על חשבון משאביו הפנימיים כדי להצליח. ככלל אצבע - לפחות רבע מהמשאבים של הארגון צריכים להיות מופנים לטובת טרנספורמציה זו. הכוונה למשאבים היקרים של הארגון אנשים איכותיים, זמן וקשב של 19

20 מנהלים בכירים ועוד. הארה נוספת היא כי מדובר בשינוי שמטלטל בפועל את כל הארגון גם המחקר המסורתי מושפע ומשתנה בעידן הדיגיטלי, כך גם ייצור המטרות וההתרעה. למעשה, זהו שינוי שמתחיל בגוף ייעודי, מאיץ מהפכות סביבו ותוך כדי התהליך כל הארגון משתנה. מבנים ארגוניים תומכי האצת טרנספורמציה דיגיטלית בעשייה המודיעינית אל תדבר איתי על ה"מה", דבר איתי על ה"איך". זהו משפט הפוך מהאופן שבו גדלנו לאורך השנים. אני חושב שהשאלה "כיצד בונים את גופי המודיעין כדי לממש את החזון של עידן המידע?" היא בעלת חשיבות קריטית. במובנים רבים, ה"איך" חשוב יותר ומשפיע יותר מאשר ה"מה". יתרה מזאת: הטמעת תפיסת העליונות המודיעינית בעידן הדיגיטלי מחייבת מהפך ושינוי ממעלה שנייה ושלישית. אין מדובר רק בהקמת "מדור מידע" או "ענף "Google או "תחום."Data Science הארגון כולו צריך לעבור טרנספורמציה. גופי העיבוד משתנים, החמ"לים מחליפים צורה ועוד. בתת פרק זה אני רוצה להצביע דווקא על הגופים מאיצי הטרנספורמציה הקטנים יחסית, אלה שנבנים בתוך גופי הפעלת הכוח ונדרשים להתכתב ולפעול יחד עם גופי בניין הכוח. בהקשר זה אני רוצה להצביע על שלוש תפוקות מרכזיות: המידע וקמ"נות המידע כל גוף נדרש להחזיק תחום ייעודי שעיסוקו הוא המידע. זהו גוף שיחבר בין מפעלי המידע. תחום שיהיה אחראי לארגן באופן שוטף את המידע בהקשר הרלוונטי, להביא עוד מידע לארגון, ולחבר ולהתחבר למאגרי המידע של ארגונים אחרים. האם יכול להיות שבעתיד לא נצטרך בכל גוף את תחום המידע כי הכול יהיה חלק ממפעל מידע גדול? נדמה לי שלעולם נצטרך גופים כאלה. בכל מקרה, בהסתכלות על השנים הקרובות, כל ארגון החפץ חיים ורוצה בהצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית שלו, נדרש לבנות לעצמו תחום ייעודי שעוסק בפועל ב"ביוב" של המידע, בבניית קומת היסוד של המידע ובקשר מול מפעלי המידע. תחום נוסף שמתפתח ונכון שתחום המידע יקבל עליו את האחריות הוא קמ"נות המידע. כל עוצבת יסוד מודיעינית )מדור, מחלקה קטנה וכולי( חייבת שיהיה לה קמ"ן מידע משלה. זה שאחראי על המידע, מתמחה במאגרים השונים ומהווה את מומחה המידע של הארגון. השימוש במידע )כריית המידע והמניפולציות במידע( - הגוף השני הוא זה שמתמחה בשימוש במידע. כל איש מודיעין נדרש לדעת לתשאל את ה Data בעצמו, אך צריך גם מומחים, אלה שיודעים לחקור מאגרי עתק של נתונים, אלה שמתמחים בבניית שאילתות מורכבות, אלה שיודעים לפתח את היכולת לשאול שאילתות מורכבות. ייעודם של קמ"ני כריית המידע הוא להיות "עם רגל אחת" בקרב המומחים הטכנולוגיים ל Science Data ועם "רגל שנייה" בשותפות עמוקה עם חוקרי המודיעין בכלל הגופים. סנסורים ומקורות ייעודיים - בעידן המידע כלל הסנסורים הם חלק אינטגרלי מהתפוצצות המידע. לכאורה, אין צורך בסנסורים ייעודיים. כל סנסור מייצר פריטי מידע שאמורים להיות חלק ממפעל המידע האינסופי. למרות זאת, אנו מוצאים רלוונטיות בסנסורים ייעודיים, בעיקר כאלו 20

21 אשר "שוהים" במרחב ומצליחים לאסוף וללקט מידע הקיים במרחב ויאבד ללא אותם סנסורים. במובנים רבים, ייעודם של סנסורים אלו הפוך מאלו שנועדו לייצר נגישות. מדובר בסנסורים שנועדו לוודא שהמידע הקיים לא מתבזבז. יתרה מזאת: לסנסורים ייעודיים יש תפקיד ייחודי בטרנספורמציה של ארגון. סנסור נותן הרגשה מוחשית של יכולת חדשה במרחב ולפיכך מייצר אנרגיה סביב הקמתו. יש חשיבות רבה בפריסת סנסורים ייעודיים כחלק מייצוא המהפכה הדיגיטלית. כאשר פורסים סנסורים, יש להתעקש על ארכיטקטורה מאפשרת. הכוונה שכלל הסנסורים מחוברים למפעלי המידע )בזמן אמת( וההיתוך שלהם הוא יחד עם שאר רכיבי המידע השונים. 4 על - 4 מתודת ניהול המתאימה לטרנספורמציה דיגיטלית של ארגונים המתודה של "ארבע על ארבע" היא בראייתי מתודה מנצחת. גודלה ומורכבותה של המהפכה מאתגרים גם את מתודת הניהול הנדרשת כדי לאפשר את מימושה. אחד החששות הוא שנחלום בגדול מדי ולכן נישאר רק עם חלומות ומצגות. מנגד, קיים חשש שכדי להיות מספיק פרקטים, ניישם דברים קטנים ומקומיים מדי שלא יהיה בהם כדי לאפשר מהפכה רחבת היקף. כך נולדה אצלנו מתודת הניהול של ארבע על ארבע: 4 שנים, 4 חודשים, 4 שבועות ו 4 ימים. יש חשיבות אדירה ונדרש אומץ לחלום כי ביכולתנו לשנות את תפיסת הביטחון ואת אופן המימוש שלה. עידן המידע מגלם פוטנציאל נדיר למהפכות ענקיות. באותה נשימה אנו מחויבים לסכם מהם הצעדים הקונקרטיים שאנו יכולים ונדרשים לעשות תוך ארבעה ימים, מהם תהליכי המידע, הארגון שלו, חיבורו ועוד, שניתן לקדם בארבעת השבועות הקרובים ומהם הדברים שאנו נדרשים ויכולים לקדם בלוח זמנים של ארבעה חודשים. כל שבוע בחנו מחדש את כל השלבים - מה סיימנו בארבעת הימים האחרונים ומה ניתן ונדרש לעשות בארבעת הימים הבאים; כיצד אנו מתקדמים לעבר המשימות שהוגדרו לארבעת השבועות הקרובים; מהו הסטטוס העדכני בתפוקות שחייבנו את עצמנו לסיים בארבעה חודשים, ואף מה למדנו מחדש על עדכון החלומות לעוד ארבע שנים. קצב ההשתנות של העידן הדיגיטלי מחייב מתודת ניהול שכזו. יתרה מזאת: בעידן שבו המידע מכפיל את עצמו בכל רגע, הדרך המרכזית ללמוד וליישם מהפכות היא תוך כדי חיכוך. מתודה זו מאפשרת ומחייבת להתחכך כל הדרך אל המהפכה הגדולה. יתרה מזאת: מתודה זו מאפשרת לחגוג את ההצלחות הקטנות שבדרך, אלו שנותנות את הכוח להמשך המסע המאתגר. לא ניתן לשהות זמן ארוך מדי רק בשלב עיצוב החלומות. נדרש מהר מאוד להוכיח תפוקות מבצעיות דרך עשייה מודיעינית ומבצעית בעלת תרומה מוכחת. לכן, כבר בשלבים הראשונים צריך לבחור נושאים משמעותיים שניתן לספק להם מענה אחר דרך היכולות המפותחות כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית - ניתן לקדם זאת דרך צוותי מחקר מודיעיניים ייעודיים, דרך מבצעים ספציפיים ובכל מקרה להקפיד שאלו יישענו על מהפכת המידע ויחייבו למידה תוך כדי חיכוך מבצעי. ההצלחות הללו יספקו את האנרגיה )הפנימית והחיצונית( להמשיך במסע המאתגר. 21

22 במקום סיכום - מבט צופה עתיד במאמר זה הצבעתי על מהפכה בתפקודו של המודיעין. מהפכה זו נעוצה במהפכה עולמית רחבה יותר אשר אנו חיים בתוכה - העידן הדיגיטלי, מהפכת המידע. הרחבתי מדוע, לטעמי, מדובר בתפיסה אחרת לעליונות מודיעינית ומבצעית. השיטות המסורתיות לא נעלמו ונדמה כי הן ימשיכו בעידן המידע יש מקום חדש לגישות מסגנון הקיבוץ של פעם - תן את המידע והידע שאתה יכול וקבל מה שאתה צריך להיות רלוונטיות לעוד שנים רבות, אך התפוצצות המידע מאפשרת ומחייבת גם מענה מסוג אחר. מענה ששורשיו אינם בנגישות אלא דווקא באתגר ה Science,Data מדע המידע, ובתוכו - המיצוי, השוטטות במידע, היכולת לייצר מניפולציות על המידע ועוד. במובנים מסוימים ניסיתי להראות כי בעידן המידע יש מקום חדש לגישות מסגנון הקיבוץ של פעם - תן מה שאתה יכול וקבל מה שאתה צריך. בשנים האחרונות עסקו רבים בצורך בהשגת עליונות מודיעינית ובביסוס תשתית מודיעינית המאפשרת עליונות מבצעית )ביחס לאויבינו כמובן(. נדמה כי בעידן המידע, איכות וקצב הטרנספורמציה הדיגיטלית הם אלו שיקבעו את היתרון )או חלילה להפך( בינינו לבין יריבינו ואויבינו, הן מודיעינית והן מבצעית. במאמר זה לא נתתי את הדעת לשתי מהפכות שהן תוצר של מהפכת המידע - התודעה ולוחמת הקמת הקיבוץ "בית הערבה" מקור: הערוץ הראשון 22

23 המידע, וכן ההבנה העמוקה שבעידן הדיגיטלי המידע הוא )גם( המציאות. סוגיית התודעה העסיקה והשפיעה על המידע עוד משחר האנושות, אך העידן הדיגיטלי מאפשר באמצעות המידע לא רק לברר את המציאות אלא גם לעצב אותה. בנימה אישית, המסע אל מודיעין העידן הדיגיטלי הוא המסע המרתק, המורכב והמסעיר שידעתי מעודי. הוא חייב אותי לבחון הנחות יסוד, להיפרד מחלק מההנחות שעליהן גדלתי ולאמץ חדשות. כאשר הצלחנו, היו פעמים רבות שזה סייע באופן ישיר להצלת חיי אדם. כאשר נכשלנו ולא היינו מספיק מדויקים או מהירים, התוצאות פעמים רבות הסתיימו בהלוויות. זכינו במפקדים שדרשו ואפשרו לצאת למסע, גם כאשר בחלקים רבים ממנו הוא היה מסע אל הלא נודע. גם ברגעים הקשים )והיו רבים כאלה( הם דאגו בעיקר לוודא שאנו מרימים את הראש - לא מוותרים על התחקיר הנוקב, אך באותה נשימה שואבים כוחות ואמונה וממשיכים במסע. המודיעין בעידן הדיגיטלי לא יכול היה לצמוח ולפרוח ללא המפקדים באמ"ן - ארגון שמעודד לחלום ומאפשר לממש. חובה נעימה היא להודות למפקדים, לעמיתים ולחברים שבלעדיהם כלום לא היה קורה. המסע אל המודיעין בעידן הדיגיטלי היה גם מסע אל שותפויות חדשות וחברים חדשים. יחידות באמ"ן, מחלקות באגף התקשוב, גופים ואנשים בשירות הביטחון הכללי, במשטרת ישראל, ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, במפא"ת ועוד. במסע היו שותפים גם חברות אזרחיות וחברים וחברות חדשים שפגשתי לאורך הדרך שבלעדיהם דבר לא היה קורה. יצאנו לדרך. זוהי רק תחילתו של המסע וכפי שכבר ציטטתי מספרו של תומס קון "המבנה של מהפכות מדעיות", אנו דור המעבר, וככזה אנו מחויבים לאתגרים רבים ומורכבים. התחרות בינינו לבין אויבינו היא תחרות של למידה. נדמה לי כי בשנים הקרובות תחרות הלמידה נמצאת בראש ובראשונה בשדה הדיגיטלי. 23

24 יסודות הביג דאטה והמודיעין נגזרות מודיעיניות של עולם הביג דאטה סא"ל צ' - משרת באמ"ן מבוא בשנים האחרונות חלו התפתחויות מרחיקות לכת בתחום עיבוד המידע, בעיקר בשוק האזרחי. ההתפתחויות הללו מכונות בשמות שונים, ובהם "מהפכת ה Data "Big ו"מהפכת ה Data."Science הן משפיעות על חיי היומיום של בני אדם בכל העולם ברמה האישית והציבורית, והן בעלות פוטנציאל השפעה דרמטי על האופן שבו מייצרים מודיעין. מטרת מאמר זה היא לסקור את ההזדמנויות שהשתנות זו מייצרת עבור קהילת המודיעין, את הלקחים שנלמדו עד כה באמ"ן ואת האתגרים שעדיין עומדים לפתחנו. ההשתנות בעולם תחום המידע חווה בעשור האחרון שתי מגמות עולמיות הכרוכות זו בזו. מצד אחד, חל שינוי בדרך שבה העולם משתמש בטכנולוגיה שמייצרת מידע, שהוביל לגידול אקספוננציאלי בכמות המידע. מצד אחר, וכתגובה לכך, חלו כמה התפתחויות טכנולוגיות חשובות בתחום ניתוח המידע, שאפשרו ניתוח כמויות גדולות מאוד של מידע במהירות גדולה. כתוצאה מההתפתחויות האלה נוצרה תעשייה חדשה שמפתחת שיטות וכלים חדשים, תפקידים חדשים בארגונים, והכשרות ייחודיות לתחום עיבוד המידע. תחום המידע חווה בצד ייצור המידע, הגורמים המרכזיים לשינוי בעשור האחרון שתי הם השימוש בטלפונים חכמים ומחשוב לביש ברמה מגמות עולמיות -שינוי האישית, וכן מגמת ה (IOT), 1 Internet Of Things בדרך שבה העולם שבמסגרתה חל גידול אדיר במספר רכיבי המחשוב משתמש בטכנולוגיה הרשתיים הנמצאים בבתים )"בתים חכמים"( שמייצרת מידע ובערים )"ערים חכמות"(. גם ברמה הלאומית, והתפתחויות טכנולוגיות מתקיימים פרויקטים גדולי ממדים, שבמסגרתם בתחום ניתוח המידע, נאספות כמויות מידע גדולות מאוד, כמו פרויקטי שמאפשרות ניתוח מחקר בפיזיקה, או במציאת תרופות מותאמות כמויות גדולות מאוד של אישית באמצעות מיפוי גנטי. 2 מעבר לגידול במספר מידע במהירות גדולה הרכיבים המייצרים מידע, חל גם שינוי באופן שבו בני אדם משתמשים ברכיבים אלה, בדגש על תופעת הרשתות החברתיות, שגורמת לבני אדם למסור יותר ויותר מידע על עצמם )מרצון או שלא מרצון(. 1 קשה לאתר את מקור המונח; הוא הופיע במצגת של,Kevin Ashton אז בחברת,Procter & Gamble בשנת White House Special with DJ Patil, US Chief Data Scientist, Partially Derivative Podcast, Dec 12,

25 בתחום ניתוח המידע, ניתן להצביע על כמה מגמות: טכנולוגיות עיבוד מבוזר - קיומם של מאגרי מידע אדירים בידי ענקיות הטכנולוגיה הגדולות Amazon(,)Google, Facebook, Twitter, הוביל לקידום טכנולוגיות חדשות להתמודדות עם מידע באופן מבוזר. נקודת המפתח של טכנולוגיות אלו היא הבאת העיבוד המבוזר אל המידע, במקום הבאת המידע אל יחידת העיבוד. פרדיגמה חישובית זו היא הבסיס למשפחת טכנולוגיות ה Hadoop, שהתפתחה במקור מטכנולוגיות שפותחו על ידי חברת,Google ונפתחו לשימוש כלל התעשייה. 3 פרויקט ה Hadoop הוא פרויקט קוד פתוח המגדיר מסגרת תוכנה ליישום מבוזר והמעבד כמויות גדולות של נתונים. אלגוריתמיקה של למידת מכונה ו learning - deep למידת מכונה איננה מושג חדש, אבל היא חייבה בעבר כמויות גדולות של מידע מתויג ידנית לצורך אימון המכונה, וכוח מחשוב יקר. גם האלגוריתמיקה הייתה יחסית מוגבלת. הפרדיגמה החישובית המקבילית שנקראה "רשתות נוירונים מלאכותיות" Networks( )Artificial Neural שמדמות את הפעילות החישובית של רשתות נוירונים במוח האנושי, ומאפשרות למידת מכונה מקבילית מהירה, נחשבה לכזו שהפוטנציאל המוגבל שלה מיצה את עצמו. תרשים 1: מבנה בסיסי של רשת נוירונים )מקור: )Wikimedia commons, GFDL הירידה בעלויות החישוב הקטינה את עלות האימון, העלייה בכמות המידע אפשרה את האימון, ובתחום האלגוריתמיקה חלה פריצת דרך במחקר של רשתות נוירונים מלאכותיות עם הרעיון של שימוש ברשתות בעלות מספר רב של שכבות Networks(.)Deep Neural מעלתה.The Google File System, Sanjay Ghemawat, Howard Gobioff, and Shun-Tak Leung, MapReduce; Simplified Data Processing on Large Clusters, Jeffrey Dean and Sanjay Ghemawat,

26 העיקרית של הטכנולוגיה החדשה היא שהיא מאפשרת למידת מכונה מדוגמאות, מבלי שבני 4 אדם יגדירו מראש את התבניות המבחינות שיש לחפש במידע, באופן דומה ללמידה אנושית. השקעה מסחרית בטכנולוגיות לטיפול במידע לא מובנה - מידע לא מובנה )שמע, תמונה, וידיאו( הוא מידע קשה לאינדוקס, שליפה וחיפוש. אלגוריתמיקה לעיבוד שמע ותמונה היא תחום שהושקעו בו תשומות גדולות באקדמיה וביישומי טכנולוגיה נישתיים יחסית )צילומי לוויין, מעבדות קול(. ההשתנות בתחום זה היא במעבר ממחקר שמבוצע באקדמיה ובארגונים ביטחוניים, למחקר שמתבצע על ידי ענקיות טכנולוגיות המחשוב Google,(.)Facebook, Microsoft, Apple, Amazon, IBM ההשקעה שלהן מכוונת לבעיות החדשות שנובעות מקיום מאגרי ענק של תמונות וסרטוני וידיאו, ומהתעשייה המתפתחת של עזרים אלקטרוניים. 5 התמריץ המסחרי האדיר, התחרות בין הארגונים, והשימוש באלגוריתמיקה החדשה, הובילו לשיפורים משמעותיים באלגוריתמיקה של מציאת פרטים בתמונות ובסרטי וידיאו, ובאלגוריתמיקה של עיבוד שמע. אלגוריתמיקה של זיהוי דובר בשמע, ומציאת מילות מפתח בשמע spotting( )Keyword היא כבר ברמה מסחרית, ולראשונה מדברים באופן גלוי על האפשרות המעשית של.Speech to Text זיהוי פנים בתמונות גם הוא הפך לטכנולוגיה מסחרית נגישה. בכל הטכנולוגיות הללו יש עדיין מרחק בין ה hype הציבורי לבין מצבן המעשי, בפרט עבור בעיות המעניינות ארגוני מודיעין, אבל המרחק הזה הולך ומצטמצם. טכנולוגיות האצה חומרתית - טכנולוגיה של מעבדים גרפיים, ששימשה בעבר לשיפור איכות התמונה במשחקי מחשב, נמצאה מתאימה מאוד להרצה של אלגוריתמים מקביליים של ביג דאטה. תחום הביג דאטה הפך ליעד מסחרי מרכזי של חברות שמייצרות חומרה כזו. הזדמנויות לארגוני מודיעין קיימות שתי משפחות של הזדמנויות שמאפשרת מהפכת הביג דאטה בארגוני מודיעין. האחת היא משפחה של הזדמנויות איסופיות - קיים היום מידע רב יותר, בתחומים רלוונטיים לשאלות מודיעיניות, שנמצא במאגרים ובמערכות מחשוב מרושתות בעולם באופן זמין יותר או פחות. הנכונות של בני אדם למסור על עצמם מידע רב מאוד במסגרת תופעת הרשתות החברתיות והאפליקציות בטלפונים החכמים, מאפשרת גם היא איסוף מידע שלא היה אפשרי בעבר, לרבות על אנשים שמנסים להסתתר. משפחה שנייה של הזדמנויות נובעת מזמינות הטכנולוגיות המסחריות לשימושים מודיעיניים. אם בעבר היו גופי המודיעין בחזית הטכנולוגיה, ונאלצו להתמודד בכוחות עצמם )יחד עם האקדמיה( עם אתגרים מחקריים קשים, כמו עיבוד תמונה, עיבוד שמע, ומחקר של מאגרים ענקיים, כעת יכולים ארגוני המודיעין לרכב על גל, שבחזיתו נמצאת התעשייה המסחרית, בדגש על ענקיות המחשוב. אתגר הביג דאטה בארגוני מודיעין בטרם אתאר את האתגרים הייחודיים שמייצרת מהפכת הביג דאטה לארגוני המודיעין, אנסה לאפיין כמה מושגים הרלוונטיים לעולם המודיעיני המתארים את תופעת הביג דאטה. באופן כללי,.Hinton, G. Osindero, S. The, Y. "A fast learning for deep belief nets", חברת Apple מייצרת את Siri, Amazon את Alexa, Microsoft את,Cortana ו Google את.Google Assistant 5 26

27 נהוג לטעון שפרדיגמת הביג דאטה שונה מפרדיגמות מידע קודמות בשלושה מאפיינים, שמכונים שלושת ה V : נפח המידע,)Volume( מגוון המידע )Variety( והמהירות שבה יש לטפל במידע 6.)Velocity( אפשר להשתמש במושגים הללו כדי להצביע על ההבדל בין אתגרי התעשייה המסחרית לאתגרי המודיעין. בכל הקשור לנפחי המידע, אין גוף מודיעיני שיכול להתחרות בכמויות המידע שברשות Facebook או.Google גם בתחום המהירות שבה יש לטפל במידע, האתגר המסחרי גדול מהאתגר המודיעיני - מרבית השאלות המודיעיניות על מידע הן כאלה שסביר לקבל עליהן תשובה בקבועי זמן של בין דקות לשעות, ובתחומים מוגבלים בקבועי זמן של שניות. אפילו במקרה האחרון מדובר במה שמכונה בתעשייה Near Real Time ולא Real,Time שמתבטא בקבועי זמן של פחות משנייה. בעולם המסחרי, קביעה איזו פרסומת יקבל משתמש כאשר הוא גולש באתר, או החזרה של תשובה לשאלה במנוע החיפוש של,Google מחייבות פעולה בקבועי זמן של פחות משנייה. יוצא מהכלל הוא תחום המגוון. בניגוד לארגונים מסחריים, שהמידע שהם אוספים הוא לעיתים קרובות "שלהם" ולכן הם יכולים לפעול לתקנן אותו, והם גם לרוב ממוקדים במידע מסוג מסוים או במספר מצומצם של סוגי מידע )טרנסאקציות של כרטיסי אשראי, ציוצים ב twitter הזדמנויות גדולות למודיעין בעקבות מהפכת הביג דאטה: איסוף בתחומים רבים לצד זמינות טכנולוגיות זמינות לניתוח המידע הרב וכולי(, ארגוני מודיעין מחזיקים במידע שנוצר במגוון רחב של מקורות, שעליהם אין לארגוני המודיעין השפעה, משום שהוא איננו בשליטת הארגון. בתחום המגוון, ארגוני מודיעין נמצאים בקצה הסקלה, וזהו עבורם אתגר ענק. האתגרים שעומדים בפני ארגוני המודיעין בכלל, ואמ"ן בפרט, הם אלו: התמודדות עם נפחי מידע - פרסומים שונים מדברים על גידול אקספוננציאלי של פי שניים בכמות המידע האגור בעולם מדי שנה. בשנים האחרונות, המדידה באמ"ן אכן הראתה גידול כזה, ולעיתים אף בקצב גבוה יותר. חלק מהגידול מוסבר בגידול בהצלחות האיסופיות, ובחלקו בגידול בכמות המידע אצל האויב ועל אודותיו. הגידול הזה חייב הקמת "מפעל מידע מודיעיני" המבוסס על טכנולוגיות ביג דאטה מסחריות. הדבר נתקל במגבלה הואיל ותקציב ארגוני המודיעין כמעט לא השתנה למול מחיר נפחי האחסון. אף שמחירי האחסון בעולם יורדים בקצב מהיר, הם יורדים בקצב נמוך יותר מקצב העלייה בכמות המידע. ומה שחשוב יותר, מגבלות הרכש הצבאי ומגבלות הסיווג מחייבות שימוש בחומרה קנויה ייעודית, במחירים שלעיתים אינם מגלמים את ירידת המחירים העולמית. כתוצאה מכך נמצא מפעל המידע המודיעיני בסד שחייב אותו להפסיק הכנסה של חומרים מודיעיניים מסוימים לאגירה, 6 השימוש הראשון בהבחנה הזו נעשה ככל הנראה בדוח של חברת גרטנר. מאז יש שמוסיפים קריטריונים נוספים, ואפשר למצוא התייחסות ל Veracity )אמינות המידע(, Value )תועלת עסקית(, Variability )השתנות המשמעות של המידע( ו Visualization )אופן הצגת המידע(. הדוח המקורי של חברת גרטנר )אז :)META Laney Douglas (2001). 3D Data Management: Controlling Data Volume, Velocity and Variety, Gartner. 27

28 חרף המשאבים האדירים והסיכון שהושקעו בהשגתם, או להקטין את משך האגירה שלהם, מה שמקטין את היכולת לשאול שאלות מודיעיניות רבות שמתבססות על למידה לאורך זמן. בפועל, הבחירה כמעט תמיד נעשתה בהקטנת משך האגירה. התמודדות עם מגוון המידע - כאמור, בעיה זו אינה ייחודית לגופי מודיעין, אבל מוקצנת אצלם לעומת העולם האזרחי מגוון אדיר של סוגי חומרים, לא מסודרים, לא מתוקננים, המכילים כפילויות ופערים, ובמידת אמינות משתנה. הבעיה הזו מחייבת בניית כלים ושיטות, והשקעה משמעותית של תשומות כוח אדם בתקנון ובסידור מידע. התמודדות עם חומרים ייחודיים לשאלות המודיעיניות - הגם שיש השקעה גדולה של ענקיות התעשייה האזרחית בתחום ניתוח שפה טבעית, ההשקעה הזו מכוונת לאזורים שבהם פוטנציאל הרווח הוא הגדול ביותר. מרבית ההשקעה נעשית בשפות ובלהגים שמדוברים על ידי אוכלוסיות גדולות ומתקדמות מבחינה טכנולוגית. אפילו השפה הערבית, שמדוברת על ידי אנשים רבים, אינה בראש סדר העדיפויות של התעשייה, ובמקרה של שפה מדוברת, שבה הערבית מתפצלת למספר רב של להגים, הבעיה הזו חמורה אף יותר. מעבר לסוגיית השפה, גם בתחומים אחרים המודיעין ממוקד בשאלות אחרות מאשר התעשייה. המודיעין מחפש מונחים שונים, באוצר מילים ובתחומי עניין שונים מאשר העולם האזרחי. חוכמת ההמונים למול "ידיעת הזהב" - ענקיות התעשייה מכוונות את מאמציהן לנושאים שמעניינים את הקהל הרחב. כך, למשל, Google משתמשת במידע שמחפשים הגולשים כדי לדרג תוצאות למשתמשים אחרים. שימוש ב"חוכמת המונים" כזו במודיעין הוא מוגבל, שכן לעיתים קרובות המודיעין מחפש דווקא את הידיעות הייחודיות, ה"מסתתרות". ידיעות שמישהו כבר צפה בהן הן לרוב פחות מעניינות ולא יותר מעניינות. קהילת המודיעין היא קטנה מדי ומפוצלת מדי לנושאי עניין מכדי שתוכל להוות "המון" במובן של האלגוריתמיקה המסחרית של "חוכמת המונים". ארגוני המודיעין צריכים למצוא פתרונות גם לשאלות שהתשובה עליהן היא חריגה סטטיסטית, או "ידיעת זהב" ייחודית. הבנה זו היא סוג של 7 התפכחות מההתלהבות מרעיון הרשת החברתית וחוכמת ההמונים, בהקשר המודיעיני. כלומר, בעוד ההיגיון של הפעילות המסחרית הוא למצוא את המכנים המשותפים הנרחבים ולהפיק מהם את התנהגות ההמון, המודיעין, מעבר לתועלת שהוא יכול להפיק מכך, מחפש גם את החריג והייחודי. למידה של תופעות פיזיקליות ותופעות אנושיות ותחרות למידה - לצד ההתמודדות עם תופעות פיזיקליות )זיהוי פנים, לוחיות רישוי, חתימות דובר, צורת גופנים של טקסט(, קיים קושי רב לתת למכונה ללמוד תופעות אנושיות, שיש בהן מרכיב של השתנות בציר הזמן, ואפילו "תחרות למידה", כמו דפוסי התנהגות של תאי טרור ומפגעים בודדים, או תו"ל של ארגון אויב. האויב שמתגלה, משנה את דפוסי פעילותו, והמכונה, שחייבת ללמוד מדוגמאות, לא בהכרח יכולה לעשות זאת. הקושי הזה מתחדד במעבר משגרה לחירום, שכן אויב שהתנהגותו Calvin Andrus. "The Wiki and the Blog: Toward a Complex Adaptive Intelligence Community. Studies in Intelligence, Vol 49,7 No 3, September

29 שונה בשגרה ובחירום, יכול לגרום ללמידה ממוכנת בשגרה להיות לא אפקטיבית בחירום, או מה שלא פחות גרוע, הלמידה במלחמה עלולה להיות איטית מדי מכדי להשפיע על תוצאות המלחמה. אתגר מבני - קהילת המודיעין, ואמ"ן בכלל זה, התעצבה מבחינה ארגונית לפני העידן הדיגיטלי, בעולם שבו סיגינט, ויזינט, יומינט ומידע גלוי היו דיסציפלינות זרות זו לזו. בעידן הנוכחי, שבו מרבית המידע הנאסף הוא דיגיטלי, ההבחנה הזו היטשטשה, והמבנה של קהילת המודיעין מייצר לה כפילויות וחוסר יעילות. ברגע שמתקיימים כמה מאגרי ביג דאטה שבנויים בטכנולוגיות שונות שאינן מאפשרות היתוך והצלבה דיגיטליים זה עם זה, המודיעין נפגע. נדרשת התארגנות חדשה שמרכזת את המידע שנאסף בארכיטקטורה אחת ואולי אפילו ב"מפעל מידע" אחד. קשה מאוד לייצר שינוי כזה בקהילת המודיעין, ללא שינוי מבני. שינוי כזה צפוי להיתקל בהתנגדויות קשות, שכן הוא מחייב שבירת הזהויות הדיסציפלינריות המסורתיות. בצד ארגוני הסינון, המחקר וההערכה, נדרשת גם כן התארגנות חדשה, שכן לא ניתן לענות על שאלות מודיעיניות בעידן הביג דאטה באותו אופן טורי שבו נוצר המודיעין 8 בעבר. האתגר האנושי - אתגר זה אינו ייחודי לקהילת המודיעין, אך מצדיק התייחסות. ההשתנות הזו נדרשת גם בארגוני המודיעין הטכנולוגיים, שזקוקים למומחים במגוון מקצועות חדשים. ממהנדסי מידע Engineers(,)Data שתפקידם סידור ותקנון החומר, ניקויו, והכנסתו למאגרים בצורה שמאפשרת שליפה, ועד "מדעני מידע" Scientists(,)Data שמפעילים אלגוריתמיקות שונות על המידע לצורך מענה לשאלות מודיעיניות קשות. האתגר האנושי - בעידן הביג דאטה נדרשים מקצועות חדשים כגון: "מהנדסי מידע", "מדעני מידע" ו"אזרחי מידע" הכישורים הנדרשים למקצועות החדשים הללו נמצאים בשילוב של ידע מודיעיני מקצועי Experts(,)Domain ידע מתמטי וסטטיסטי, וידע בתכנות. גם לארגוני המחקר והניתוח נדרשים כישורים חדשים. מרבית החוקרים העתידיים צריכים להיות "אזרחי מידע" data(,)citizens כלומר בעלי "אוריינות או תודעת מידע". בתחום זה ארגוני המודיעין יכולים ליהנות מכך שהמקצועות הללו מתעצבים כעת באזרחות בכלל ובאקדמיה בפרט. )ראו איור 2(. ההשתנות הטכנולוגית ואתגר הענן - מרבית הטכנולוגיות החדשות שנוצרות בתחום הביג דאטה מגיעות בראש ובראשונה לענני המחשוב הציבוריים. שוק ענני המחשוב הציבוריים הוא שוק ריכוזי יחסית, שבו פועלות מספר קטן של חברות ענק לא ישראליות. 9 לקהילות המודיעין, ובפרט לקהילת המודיעין הישראלית, העוסקות במידע חשאי, יש מגבלות קשות 8 ראו: צוותי חקירה שילוביים כמענה לעידן הביג דאטה במבחן המעשה, א"א, מודיעין הלכה ומעשה, גיליון 1, דצמבר 2016, וכן קהילת ידע מודיעינית כמנגנון פעולה המספק גמישות אסטרטגית ומערכתית לאמ"ן, סא"ל נ', באותו גיליון. 9 בנקודת הזמן של כתיבת מאמר זה )2017(, השוק נשלט על ידי AWS של חברת,Amazon ואחריה Azure של חברת מיקרוסופט, ו GCP של חברת,Google בסדר הזה, לצד מספר רב של עננים עם נתח שוק קטן יותר. השוק הולך ומתמרכז בשנתיים האחרונות, וחברות "קטנות" )יחסית( נפלטות ממנו. 29

30 איור 2: מומחיות אנושיות נדרשות בעידן הביג דאטה מומחיות תוכן מודיעיני מתמטיקה וסטטיסטיקה Data Engineer Data Citizen Data Scientist מדעי המחשב תכנות בשימוש בעננים ציבוריים. עם זאת, לא ניתן היום לשמר חדשנות בתחום הביג דאטה ללא קשר לקהילת הקוד הפתוח ולענני המחשוב הציבוריים. האתגר הזה יחייב מתן מענה טכנולוגי הגנתי ייחודי, וייתכן שיחייב גם מאמץ מדינתי. כיום, ענני המחשוב הגדולים קיימים במספר רב של מקומות בעולם. העננים הללו, שנבנו מתוך מיקוד בשוק האזרחי, מרחיבים את שירותיהם גם לעולם הממשלתי, אולם ההשתנות איטית, ומחייבת תשומת לב ברמה המדינתית, בהקשרי רציפות תפקודית בחירום, הגנה בסייבר, וסוגיות מדיניות אחרות. אתגר אתי - הגם שנושא הביג דאטה מעלה שאלות אתיות רבות גם בסביבה האזרחית, בארגוני מודיעין וביטחון יש לו גוון אחר. פעולה אפקטיבית של ארגוני המודיעין מאפשרת ומחייבת שימוש בביג דאטה לחדירה לפרטיות בהיקפים רחבים. מעבר לכך, מכיוון שארגוני מודיעין משפיעים על פעולות מלחמתיות, מעבר מפעולה מלחמתית שבה ההחלטה אנושית לחלוטין, לפעולה שמבוססת על מכונה, בין אם מכונה שמחליטה, ממליצה או נותנת מידע רלוונטי להחלטה, מחייבת רמה גבוהה של מודעות להיבטים האתיים של פעולת המכונה, פעולה מודעת להבטחת איכות המידע, ומנגנוני הבטחת איכות משופרים. סיכום: השינוי הנדרש מנקודת המבט המודיעינית אמ"ן נמצא בתהליך כניסה לעידן הביג דאטה זה שנים מספר. התהליך הביא לכמה הצלחות מודיעיניות מרשימות לצד התמודדות עם קשיים לא מעטים. ניתן לסמן כמה שינויים נדרשים לאמ"ן בשנים הקרובות, כדי למצות את הפוטנציאל של מהפכת הביג דאטה. באופן כללי, השינויים הללו נגזרים משלוש תובנות מרכזיות: 1. מיצוי הפוטנציאל מחייב מעבר מהתמודדות לוקלית, "תוך כדי תנועה", במסגרת משאבית מצומצמת, להיערכות מדינתית קהילתית וצבאית, למשל במסגרת התוכנית הרב שנתית הצה"לית. 2. השינוי הוא גם פרדיגמטי בתוך ארגוני המודיעין, ובמרכזו, ההכרה בכך שתחום הביג דאטה 30

31 הוא תחום ליבה, לצד תחומי ליבה מסורתיים. למשמעות של הבנה זו השלכות נרחבות - ארגוניות, ניהוליות, ומשאביות. 3. בתחום הביג דאטה, קהילת המודיעין איננה יכולה ואינה צריכה להתחרות בארגוני הענק שמובילים את התחום בעולם אלא להתמקד בתחומים הנישתיים הנדרשים להצלחה שאינם מקודמים על ידי התעשייה, תוך שימוש בכלים, בטכנולוגיות ובשיטות שמתפתחים בתעשייה. מהתמודדות לוקלית לתוכנית גלובלית בשכבה הנמוכה ביותר של ההתמודדות עם עולם הביג דאטה נדרשים משאבי מחשוב גדולים מאוד גם לאחסון המידע, גם לעיבודו, וגם לאימון מכונות לומדות. עד כה נקבע התקציב בארגוני מודיעין לנושא המחשוב, במקרה הטוב ביותר, בגידול ליניארי, ולעיתים קרובות גם פחות מכך. ההתייחסות אליו הייתה דומה לאזורים אחרים בארגון שמצריכים אחסון, ושאינם גדלים באופן אקספוננציאלי משנה לשנה. למול הגידול האקספוננציאלי בכמות המידע, הלחץ על מפעל המידע מחייב יציאה מהמסגרת התפיסתית הרואה בציוד המחשוב של אמ"ן הוצאה קבועה, כמו הוצאות בינוי והסעדה. ציוד מחשוב הוא יקר מאוד במונחים אמ"ניים, אבל פחות יקר במונחים צה"ליים, קהילתיים ולאומיים, ולכן נדרש להבין שזו יכולת ליבה צה"לית וקהילתית, ולממן אותה בהתאם. אם מרחיבים את ההסתכלות אל מעבר להיבט הכמותי, להיבט של השימוש בטכנולוגיות ביג דאטה אזרחיות, שברובן מתפתחות בעולם האזרחי, בדגש על העננים הציבוריים, ייתכן שגם התארגנות צה"לית או קהילתית היא קטנה מדי, ונדרשים התארגנות ומאמצים מדינתיים. התאמה של קהילת המודיעין וצה"ל לניצול העננים הציבוריים תחום המידע צריך להפוך מתחום צדדי לתחום ליבה במפעל המודיעיני, הן בתחום האיסוף והן בתחום המחקר. נדרש להשקיע משאבים לצורך "אימון המכונה" גם אם אין למשאבים אלה, לכאורה, ערך מודיעיני ישיר מחייבת פעולה מתואמת והיערכות הגנתית, משפטית, תקציבית וטכנולוגית. היא מחייבת שינוי בתהליכי רכש, שכן התשלום בעננים ציבוריים הוא תשלום לפי שימוש, ומחייבת גיבוש מדיניות משפטית וחוקית, שתקבע איזה מידע יכול לשבת באיזה ענן, ובאיזה אופן. שימוש בענני מחשוב ציבוריים מחייב שינוי במיקומם הפיזי, או במעטפת ההגנה שלהם. מדובר בעלויות גדולות מאוד, שארגוני הענן הגדולים יהיו מוכנים לקחת על עצמם רק אם יבינו שמדובר בעסקה כדאית, ומשום כך נדרשת פעולה ברמת מדינה, ולא ברמת צה"ל בלבד. כך למשל, קהילת המודיעין האמריקאית יצרה שיתוף פעולה עם חברת Amazon להקמת ענן מחשוב מסווג בעלות כוללת של 600 מיליון דולר. 10 אפשר גם לדמיין, שבתחומים מסוימים, שמעניינים קהילות מודיעין של מדינות שונות, יהיו גם שיתופי פעולה שיאפשרו חיסכון משאבי ומיקוד מאמץ גם בתחום של מפעל המידע

32 מתחום צדדי לתחום ליבה אמ"ני תחום המידע, או ה " IT " כפי שהוא עדיין מכונה לעיתים, נתפס כמשני לעומת תחומי הליבה האמ"ניים, האיסופיים, המבצעיים והמחקריים. הוא אינו נתפס כמרכזי בסדר היום המודיעיני. כך, למשל, ההזדמנויות האיסופיות והצי"ח מוכוון "ידיעת הזהב" היו הגורם המכווין לפעולת יחידות האיסוף השונות, וההשפעה של מפעל המידע עליהן הייתה שולית יחסית. אלא שתפיסה חדשה של "מפעל מידע" וחשיבותו כפי שהוצגה במאמר זה, מחייבת השפעה משמעותית על הפרויקט המודיעיני, הן בתחום האיסוף והן בתחום המחקר. לצורכי אימון מכונה נדרש לפעמים להביא מידע שלפני כן נחשב לא חשוב בעיני האיסוף. אין הכוונה שלמפעל המידע יהיה מעמד מוביל למול הדיסציפלינות האיסופיות. לא צפוי ולא רצוי שינוי כזה בארגון, אך יש צורך בשינוי יחסי הכוחות, ובעלייה בהשפעת מפעל המידע על האיסוף. האופן הצדדי שבו נתפס נושא המידע בארגוני המודיעין גרם לכך שמבנה ארגוני ההערכה והמחקר התעלם לגמרי מנושא המידע ומחשיבותו. ההצלחות בשנים האחרונות בניצול טכנולוגיות ביג דאטה נבעו בעיקר מ"החלפת הדיסקט" של מפקדים שהבינו את הפוטנציאל המהפכני של תחום הביג דאטה, הקדישו לנושא משאבי כוח אדם משמעותיים, ושינו את מבנה יחידותיהם כדי להתאימן לעידן החדש. עדיין, השינוי הזה היה ספורדי ולא מערכתי. היבט שלישי של התוצאתיות של מפעל המידע בעבר הוא שמפעל המידע פעל כתוצאה מהגעה של מקור כטריגר, או כמענה לבעיה שהציבו בפניו משתמשים מודיעיניים. לא התבצעה מחשבה עמוקה ולא התארגנות שתכליתה היא לשרת את מפעל המידע ככזה. המכונה עבדה "בשירות האדם" ולא להפך. כיום ישנם ניצני שינוי באמ"ן, ויש כיום יותר ויותר אנשים שפועלים "בשירות המכונה" - בתיוג מידע, באימון המכונה, ובהקמת תשתיות מידע וידע מקושרות בסיסיות בזירות השונות, בצמידות נמוכה יחסית למקור מסוים או לשאלה מודיעינית ספציפית. ההבנה שכשם שמפעל המידע משרת את החוקרים ואת יחידות האיסוף, כך אלו צריכים לשרת את מפעל המידע, היא הבנה הולכת ומתפתחת, אך עדיין רחוקה מלהיות מובנת מאליה באמ"ן. מחזית הטכנולוגיה לטיפוס על כתפי ענקים תחום הביג דאטה נולד ומקודם על ידי חברות ענק כמו פייסבוק, גוגל ואמזון. חלק מהטכנולוגיות בתחום מקודמות כיום על ידי פרויקטי קוד פתוח גדולים. ההבנה שאין סיכוי לארגוני מודיעין להתחרות במאמצי התעשייה האזרחית, מחייבת את המודיעין להיפתח יותר לתעשייה, ללמוד להשתמש בטכנולוגיה האזרחית, ולהיזהר מלנסות להתקדם על בסיס טכנולוגיה שונה מהטכנולוגיה האזרחית. הסגירות המסורתית של המודיעין, מנימוקים של חשאיות אך גם מחוסר רצון להתבסס על פיתוח חיצוני, עלולה להיות לו לרועץ בתחום הביג דאטה. אמ"ן חייב למצוא פתרונות וכלים שיאפשרו לגופי הטכנולוגיה שלו לעבוד עם התעשייה, וכך ייהנה מפירותיה. המשמעות המעשית היא מציאת פתרונות לחיבור אנשי המודיעין לסביבה אזרחית ומציאת מעטפת ההגנה המתאימה. 32

33 מהפכת ה- Data Big מנקודת מבט של ארגוני הענק ריאיון עם ד"ר יואל מארק, סמנכ"ל מחקר בחברת AMAZON מראיינים: דודי סימן-טוב וסא"ל צ' שאלה: ד"ר מארק, ספרי לנו בבקשה מה את חושבת על המונח "מהפכת ה Data?"Big תשובה: Big Data הוא מונח שיווקי. 1 בעבר השתמשנו במונח כריית מידע Mining"(,)"Data וזה עדיין המונח המועדף בחוגים מקצועיים ואקדמיים. עם זאת, Big Data עוסק בחיבור של כמויות אדירות של מידע, עם משאבי מחשוב אדירים. החיבור הזה הוא בוודאי מהפכה. שאלה: באיזה מובן זו מהפכה? תשובה: כאשר אנחנו מדברים על,Big Data אנחנו צריכים לדבר על שני הצדדים של התופעה, החיובי והשלילי. הצד החיובי הוא ההזדמנויות הגדולות שיש לנו כעת. באופן כללי, מנועי חיפוש בעולם נכשלים כתוצאה משלוש סיבות מרכזיות: או שאלגוריתם הדירוג )ranking( שלהם אינו טוב, או שהתוכן שהמשתמש מחפש אינו במאגר, או שהתוכן נמצא, אבל המשתמש אינו יודע לתרגם את הצורך שלו במידע לשאילתת חיפוש אפקטיבית. בניסיון לפתור את הבעיה השלישית, כשהייתי ב IBM, פיתחנו, הקבוצה שלי ואני, אלגוריתמים לסיוע בשאילתות על פאלם פיילוט, אבל השתמשנו במסמכים עצמם כדי לייצר את השאילתות המוצעות, והשאילתות לא נראו טבעיות. מאוחר יותר, כאשר הצטרפתי ל Google, גיליתי שיש אב טיפוס לסיוע בשאילתה, שיוצר על קבוצה סטטית של מסמכים, שרצה ב labs.google.com. היופי בכלי היה שהוא השתמש כבסיס בשאילתות אמיתיות של משתמשים אמיתיים. קפצתי על ההזדמנות, והאתגר היה להפוך את הפונקציונליות הזו מסטטית לדינמית כך שתוכל לרוץ על כל השאילתות 1 מקור המונח הוא, ככל הנראה, ג'ון משי Mashey(,)John המדען הראשי של חברת סיליקון גרפיקס בשנות ה 90 של המאה ה

34 במנוע החיפוש של Google ולהתעדכן כל הזמן. אחרי שנתיים של עבודה בצוות הפיתוח בחיפה, השקנו את.Google Suggest הפרויקט הזה חייב כמויות עצומות של מידע )מיליוני משתמשים(, ופלטפורמות חישוב מקביליות.)MapReduce( היום, באמזון, אנחנו לוקחים את האתגר צעד אחד קדימה. המשימה שלנו היא לעשות את מה שהכי טוב עבור הלקוחות שלנו, ואנחנו צריכים לעבד סיגנלים רבים, כדי להבין אותם ולספק את צורכיהם. זו הסיבה שאנחנו צריכים שירותי ענן כמו Services) AWS (Amazon Web שלא רק תומכים בעיבוד מקבילי אלא גם מקדמים שירותי עיבוד של למידת מכונה. בארגון שאני נמצאת בו,,Alexa Shopping אנחנו משתמשים ב Data Big כדי להפוך את הרעיון של אינטליגנציה מלאכותית למציאות. אנחנו מאפשרים ללקוחות לשאול לגבי מוצרים ולרכוש אותם באמצעות דיבור למכונת.Echo 2 זה משנה את הפרדיגמה של התקשורת של בני אדם עם מכשירים, ונותן לנו מוטיבציה להרחיב את גבולות המדע. במרחב משבש המציאות הזה, לא היינו יכולים להתקדם ללא שימוש בכמויות עצומות של מידע ופלטפורמות חישוב חזקות, אבל גם בהרבה מומחי תוכן, כדי להבין באמת את הלקוחות ולהתחיל לגזור לאחור משם. שאלה: האם זה משהו שארגוני מודיעין יכולים לעשות? תשובה: הדוגמאות שהבאתי מבליטות את המגבלות שעומדות בפני ארגוני ביטחון ומודיעין כשהם מנסים להשתמש בטכניקות דומות. לארגונים ממשלתיים אין מיליוני משתמשים. הם צריכים לפצות על זה על ידי בקשה מהמשתמשים שלהם לייצר פידבק מפורש, שימוש בטכניקות למידת מכונה, ושימוש במומחים experts( )domain כדי לתייג מידע עבור האלגוריתם. 3 זה מאתגר, כי למידת מכונה פחות מוצלחת כשהיא פועלת על כמויות מידע קטנות, וארגוני מודיעין צריכים להמציא גישות חדשות, או להתחבר למשאבים חיצוניים, כדי לפצות על הכמויות הנמוכות יחסית של מידע פנימי )שמגיע ממשתמשים(. שאלה: ומה הצד השלילי של?Big Data הצד השלילי של ה ביג דאטה הוא כמובן הרבה זבל Garbage(.)Big אלגוריתמים מתוחכמים, במיוחד אלגוריתמים של למידה עמוקה, מראים תוצאות מצוינות, אבל קשה מאוד להבין את פעולת המכונה, ולהסביר אותה. האלגוריתם הופך להיות מעין "קופסה שחורה" ואנחנו צריכים לסמוך על כך שהיא מבצעת את תפקידה היטב. לאחרונה יש עיסוק ציבורי בסכנות של אינטליגנציה מלאכותית, אבל אינטליגנציה מלאכותית מסוכנת רק כשמשתמשים באלגוריתמים טיפשיים ובמדענים טיפשים. אני מאמינה בגישה זהירה של בחינה מדוקדקת של האלגוריתם, והבנה מדוע אנחנו מקבלים תוצאות כאלה או אחרות. אנחנו קוראים לזה בר פירוש. אין זה אחראי למדען להגיד שהסיבה שהוא מקבל תוצאות מסוימות היא בגלל ש"כך המכונה החליטה". כל צעד צריך להיות מנוטר כך שהאנליסטים )מומחי התוכן( יוכלו לוודא את התוצאות. כמובן, שזה עוד יותר חשוב במקרה של ארגוני ביטחון ומודיעין, שמקבלים החלטות על חיים ומוות באמצעות הרמקול/מיקרופון החכם של חברת,Amazon שנקרא,Echo שמחובר לשירות.Alexa 2 במובן מסוים, זהו חידוש של פרקטיקה ישנה, אך מסיבות שונות. בעבר, משתמשים היו מסמנים מילות מפתח בטקסטים, כי מנועי החיפוש 3 היו מאנדקסים רק את מילות המפתח הללו. כיום, מומחים צריכים לסמן מילות מפתח, כדי לסייע לאלגוריתם למידת המכונה. 34

35 אלגוריתמים. יש עדיין הרבה מקום לפעולה של בני אדם, וזה נכון במיוחד משום שדוגמאות חיוביות עשויות להשתנות לאורך זמן. 4 אנליסטים צריכים להתאים את עצמם לעידן החדש הזה להבין את הקונספט של מאפיינים, ולהבין איך הפעולות שלהם תורמות לפעולתה של המכונה הלומדת. ארגוני מודיעין צריכים לבנות לצורך העניין ספקטרום של הכשרות. חוקרים ואנליסטים צריכים לדעת לכתוב קוד, ומתכנתים צריכים להבין את התחום העסקי שבו הם פועלים. ברמה הבסיסית ביותר, ארגוני מודיעין צריכים לפחות לייצר קהילות הטרוגניות של מומחים עסקיים ומומחי טכנולוגיה, כדי לגשר על הפער. שאלה: האם יש היבטים נוספים שבהם ארגוני מודיעין שונים מארגונים אזרחיים בהקשר של?Big Data תשובה: ארגוני מודיעין עומדים בפני אתגר קשה יותר מאשר ארגונים מסחריים אזרחיים, גם משום שהם סגורים, ולעיתים קרובות מוגבלים ביכולת שלהם להשתמש בגישות של ניסוי וטעייה. הם רגישים מאוד לתוצאות של כיסוי )recall( ולא רק לדיוק ) precision (.ה 5 הבעיה שלהם היא לפיכך מסובכת יותר. בניגוד לעוזרים אלקטרוניים, שהרבה אנשים מוכנים להשתמש בהם, אף שהם עדיין לא מושלמים, וכך לספק מידע שימושי שמאפשר להמשיך לשפר את המוצר, משתמשים מודיעיניים הם פחות סבלניים. ארגוני מודיעין עומדים בפני קושי משמעותי נוסף. בגלל שהם סגורים, הם מוגבלים ביכולתם להשתמש בתשתיות ענן ושירותי תוכנה ציבוריים. חברת,Amazon למשל, מפתחת את העוזר האלקטרוני Alexa כפלטפורמה, ומאפשרת לארגונים אחרים לבנות תחומי ידע נקודתיים עבור Alexa ("Skills") מעל הפלטפורמה. זה מסייע גם לארגונים הללו, שאינם צריכים לפתח בעצמם אפליקציית זיהוי דיבור מאפס, וגם מסייע לחברת Amazon להוסיף פונקציונליות נוספת עבור לקוחותיה. פחות ופחות ארגוני תוכנה בעולם בונים את השירותים שלהם עבור ארגונים "סגורים", וארגוני מודיעין עלולים למצוא את עצמם נעולים וללא גישה לעושר שירותי התוכנה והמשאבים שקיימים במרחב הציבורי. שאלה: מה לדעתך תהיה קפיצת המדרגה הבאה? תשובה: אני מאמינה שמכונות שמופעלות על ידי קול הן המהפכה הבאה. בעתיד, יופעלו כל המכונות על ידי קול. אשאיר לארגוני המודיעין לנתח את ההזדמנויות שעומדות בפניהם בנושא. Positive examples 4 הן דוגמאות שהמכונה משתמשת בהן כדי ללמוד. הכוונה כאן היא למקרים שבהם יש השתנות בתופעה עצמה, ואז צריך לייצר למידה מחודשת. 5 המונח recall מתאר עד כמה מנוע חיפוש מוצא את כל התוצאות הנכונות האפשריות. המונח precision מתאר עד כמה כל תוצאה שמחזיר מנוע החיפוש היא אכן נכונה. אלה שני המדדים הנפוצים להשוואה בין מנועי חיפוש, ומתקיים ביניהם יחס הפוך )ככל שמשפרים את הדיוק פוגעים בכיסוי ולהפך(, אך לא ליניארי. כך, למשל, מנוע החיפוש של,Google הוא מדויק מאוד, ולעיתים קרובות אנשים מקבלים תשובה לשאלתם כבר בתוצאות הראשונות שהוא מחזיר, ויש בו דגש נמוך בהרבה על כיסוי. ייתכן שיש הרבה תוצאות מאוד רלוונטיות למשתמש, שלא חוזרות כלל בתוצאת החיפוש, והמשתמש לא יודע עליהן. במקרים שבהם החמצה של ידיעה חשובה עלולה לעלות בחיי אדם, בחירה כזו במדדי recall/precision היא מסוכנת. 35

36 אחזור מידע מתקדם בעידן הביג דאטה ד"ר חיים אסא - ארכיטקט מערכות מבוססות אינטליגנציה מלאכותית מקורות המידע המודיעין ניזון ממקורות איסוף מסוגים שונים. מקורות אלו מובחנים זה מזה על פי קטגוריות שונות של מאפייני הנגישות למידע - חזותי, סיגינטי, אנושי, גלוי וכדומה - אך בכל קטגוריה גם נכלל מגוון רב של תת מקורות הנבדלים על פי אופן הרכשת המידע. המודיעין החזותי, למשל, יכול להיות מושג באמצעות מצלמות המפיקות תמונות וסרטי וידיאו מפלטפורמות מוטסות כמו לוויינים או מטוסים עם טייס וללא טייס, באמצעות מצלמות המוצבות על כלי רכב, על בלונים או בעמדות תצפית קרקעיות, באמצעות תצפיות מאוישות בהן התצפיתנים כותבים בטקסט את מה שהם רואים, ועוד ועוד. בדרך כלל האיסוף מתבצע על "ישויות" מוגדרות מראש - אנשים או מערכות מוגדרות, כמו סוללות טילים מסוגים שונים או מערכות שליטה ובקרה למיניהן. האיסוף יכול להתקיים בכמה "אורכי גל". כלומר, על ידי כמה גורמי איסוף בעלי אורך גל שונה כמו "טקסטואלי וסיגינטי" לסוגיהם. לעיתים קרובות מתווספת למידע הפרשנות של הגורם האחראי להשגתו ולעיבודו הראשוני, אפילו דרך התרגום או סיכום המידע הגולמי. גם "הערכות מודיעין" שמבצעים חוקרים/קציני מודיעין על סמך המידע המוזרם על ידי אותם גורמי איסוף הן סוג של ישות מודיעינית שיש לה מעמד ייחודי, והיא מופיעה בדרכים שונות )טקסט חופשי, טקסט בפורמט קבוע, מצגות, סרטונים, מפות וכדומה(. אחת ההתפתחויות החשובות בהקשר של עיבוד המידע המודיעיני בשנים האחרונות ברחבי העולם טמונה בהבנה שנדרש שילוב של תוצרי גורמי האיסוף, משום שמקור סיגינטי מעניק מידע מסוג שונה ממידע אופטי, וכך גם לגבי מידע שנכתב בטקסט על ידי קצין מודיעין ומופץ ברשתות מסוגים שונים. כל גורם מביא את המידע מנקודת מבטו, שבדרך כלל שונה מזו של חברו. הסיגינט, למשל, אינו מזהה את הפלטפורמה שממנה משודרים הסיגנלים, שיכולה להיות מטוס או מכונית או בניין, ואילו גורם האיסוף האופטי מסוגל לעשות זאת, אבל אין לו את המידע הסיגינטי שמקורו באותה ישות שהוא מצלם. מרכיב משותף אפשרי ושכיח לכולם הוא הזמן, ולכן, הדיוק בהגדרת נקודת הזמן שבה התקבלו פריטי המידע השונים הוא קריטי. וכך, השילוב או ההיתוך של מרכיבי המידע הללו הוא קריטי ובעל ערך עצום להבנת התמונה המודיעינית הכוללת. כבר לפני עשרים שנה פותחה שפת סימון שמגדירה אוסף של חוקים שיוצרים מעין "סימון" של מילים/מסמכים המאפשרים למכונה )מחשב( ואדם לקרוא אותם ולהבין אותם, וכן לצורך העברת מידע בין מכונה מסוג אחד למכונה מסוג אחר. למעשה, זהו תקן שמתאפיין בתחום שבו 36

37 מבקשים להתמקד ולהעביר מידע בין מכונות שונות כמו תחום הספורט, או תחום כלכלי/עסקי וכיוצא באלה. כדוגמה נתבונן ביצירת שילוב בין מידע טקסטואלי ומידע אלקטרוני. מידע טקסטואלי נחשב כמידע לא מובנה. כלומר, טקסט חופשי שנכתב על ידי אנליסט או תצפיתן או קמ"ן. מידע דיגיטלי הוא מובנה. כלומר, כל חלקיק מידע דיגיטלי ניתן לאחסון באופן סדור וקבוע - זמן, תדר, מיקום המקור וכיוצא באלה. טקסט, לעומת זאת, אינו סדור, וכל אדם כותב כאוות נפשו. כדי ליצור שילוב בין שני סוגי המידע נדרש תהליך "הבניה". כלומר, מיצוי כל משפט לליבת המשפט ושליפת הליבה הזאת באופן סדור ובכך מתבצעת ההבניה שיכולה להשתלב עם המידע הדיגיטלי בתוספת שני נתונים: זמן ומקום. כל טקסט בנוי ממשפטים. בכל משפט קיימת שלישיית מרכיבים שהיא ליבת כל שפה אנושית: סובייקט - פועל - אובייקט. בשפה העברית: נושא - נשוא - מושא. שליפת מרכיבים אלו מתאפשרת כיום על ידי טכנולוגיות מתקדמות מבוססות יכולת ניתוח בסיסי )Analyzer( מידע דיגיטלי - בניגוד למידע טקסטואלי - הוא מידע מובנה. כלומר, כל חלקיק שלו ניתן לאחסון באופן קבוע. וניתוח של חלקי דיבר.)Parser( שילוב או היתוך של שני סוגי "מידע" מובנים הוא כבר מלאכה קלה יותר, וזו מתאפשרת בין השאר בבסיסי נתונים סמנטיים ובטכניקות מבוססות רשתות סמנטיות )על כך ראו בהמשך(. בנקודה זו אנו נפגשים עם המושג "ביג דאטה", שכן אנו נדרשים לאגור את כמויות הענק של המידע מן הסוגים השונים בבסיסי נתונים מסוג חדש, בעלי יכולת אגירה עצומה, ויותר מזה, עם יכולת אינדוקס מעולם חדש. אינדוקס פירושו שלכל חלקיק מידע שנכנס לבסיס הנתונים, יש כתובת שבה הוא "נמצא", וידיעתה מאפשרת לשולפו על ידי שאילתה שמוגדרת על ידי חוקר או על ידי מערכת אוטומטית, שמבקשת להשתמש בחלקיק המידע הרלוונטי על פי "זמן ומקום" כדי להתיך אותו עם מרכיב/ חלקיק מידע מסוג אחר באותה נקודת זמן ובאותו המקום. עד לאחרונה הייתה היכולת לשלוף מבסיס הנתונים הענק את כל המידע הרלוונטי במהירות ולהתיכו, מוגבלת. הפתרונות הטכנולוגיים למימוש היכולות הללו במסגרת הנקראת ביג דאטה נוצרו רק בשנים האחרונות, וגם הפתרונות הללו היו חלקיים. פריצות הדרך הגדולות טמונות בשנים האחרונות בשיפור יכולת האינדוקס להבדיל מיכולת האגירה. לדוגמה, שיטת ה Elastic.Attivio או כלי שפיתחה חברת Search אבל בזאת לא הסתיימו האתגרים שנולדו בגין צרכים אלה, שכן איך "מתיכים" מידע סיגינטי עם מידע אופטי או טקסטואלי? מה פירוש להתיך? איך מכונה אוטומטית )כלומר, תוכנה( יודעת לקשר מרכיב מידע מסוג אחד לאחר, וכיצד מכונה אוטומטית יכולה להסיק מה שחוקר מודיעין אמור להסיק, אם בכלל? לפני שאנסה להבהיר כיצד מכונה אוטומטית אמורה לבצע את ההיתוך, אדגיש שרק מכונה אוטומטית יכולה להתמודד עם האוקיינוסים העצומים של המידע שנאגר במהירות פנטסטית, בבסיסי הנתונים שהצגתי לעיל. 37

38 היתוך היתוך פרושו הפקת מידע שנוצר משילוב של לפחות שני מרכיבי מידע על אותו אובייקט )אנשים, מקומות, שטחים, מבנים וכיוצא באלה(. היתוך בין תוצרים איסופיים שהם "סיגנלים אלקטרומגנטיים" מבוסס על זמן ומקום. כלומר, אם, לדוגמה, אדם נקלט על ידי מכשיר קומינטי במקום מסוים ובנקודת זמן מוגדרת, וכמו כן, מכ"ם כלשהו גילה את המכונית שבה הוא שוהה או נוהג באותו מקום ובאותו הזמן, ניתן בחישוב לא מסובך להגדיר שהאיש שדיבר בטלפון הסלולרי הוא זה שנוסע במכונית הספציפית הזאת. כאשר ההיתוך הוא בין חומר שמוצג בטקסטים לבין מידע אלקטרוני, מבוסס סיגנלים, ההיתוך הופך מסובך יותר, והוא מחייב "שפה משותפת". בעשרים השנים האחרונות פותחו "גשרים" סטנדרטיים המאפשרים "הבנה" בין מערכות ממוחשבות שונות, כגון ה XML כסטנדרט שנוצרו ממנו נגזרות שונות. אבל השפה המשותפת אינה מספיקה. היא מחייבת גם הגדרה של תחום העניין שבו מתקיים "השיח" בין שתי מערכות שונות. אונטולוגיה שפה משותפת מחייבת הגדרת תחום העניין שבו מתקיים ההיתוך. למשל, אם התחום שבו אנו עוסקים הוא ימי, אוסף הישויות הרלוונטיות בים שונה מאוסף הישויות שאנו מכירים במרחב האווירי. בים אנו עוסקים בישויות כמו ספינות, צוללות, מצבי ים, דגים, זרמים וכיוצא באלה, ואילו במרחב האווירי אנו עוסקים במטוסים, מסוקים, מל"טים, בעלי כנף וכיוצא באלה. לעיתים גם הגיאוגרפיה היא מרכיב בהגדרת תחום העניין, שכן באזור מסוים יבשתי הישויות הרלוונטיות הן ואדיות, הרים ומערות, ובמרחב אחר הישויות הרלוונטיות הן מקורות מים מדבריים, נאות מדבר וכיוצא באלה. "יצירת אונטולוגיה" היא הגדרת הישויות והפעילויות הרלוונטיות לנושא שבו אנו רוצים לבצע היתוך או יותר מזה, תובנות מצטברות כתוצאה של "התהוות דפוסים" שאומנם פרטיהם נמצאים בתוך בסיסי הנתונים הענקיים, אבל הם בבחינת מחט בערמת שחת. מהנאמר עד כאן ברור שהנושא הקרוי ביג דאטה אינו מתמקד רק באגירת כמויות גדולות של מידע. הוא מחייב קיומו של אינדקס המאפשר את שליפת הנתונים ויכולת חיפוש בים הנתונים המאפשרת זיהוי דפוסים שונים של התנהגות של ישויות, או התפתחות של תהליכים פיזיקליים, כימיים ואחרים. הפרטים המעידים של קיום דפוסים כאלה נמצאים בבסיסי הנתונים, אבל הם מעטים ולעיתים אינם מופיעים בדיוק כפי שרצינו לאתרם. והקשה מכול היכולת לחבר נתון שאותר עם נתון אחר שאותר ולבנות מהם "תוצר מורכב יותר" הקרוי דפוס. הקושי הזה טמון גם בהקשרים מתמטיים של היכולת לזהות דפוס וגם בהקשרים של יכולת שליפה מבסיסי מידע גדולים מאוד. הקושי הזה מגיע לשיאו )המשברי( כאשר עוסקים בבסיסי נתונים המבוססים על גרפים סמנטיים, שיוצגו בהמשך. דפוסים דפוס הוא, לדוגמה, תהליך שבו הגברת כהן, שהיא אם לשני ילדים, יוצאת מביתה כל בוקר, עם שני ילדיה, מכניסה אותם למכוניתה, נוסעת לגן של הילד הצעיר, במסלול מוגדר ובמשך חמש דקות, וכשהיא מגיעה, יוצאת מהמכונית, פותחת את הדלת לבנה הצעיר ומאפשרת לו לצאת, 38

39 מנשקת את מצחו והילד רץ אל הגן ונעלם. הגברת כהן נכנסת למכוניתה וממשיכה לבית הספר, מורידה באותו נוהל את בנה הגדול יותר ואחר כך ממשיכה אל בית הקפה "אפרסק" שבקצה העיר. הנתונים לגבי הגברת כהן נאגרים ממקורות איסוף שונים, ומוכנסים אל בסיס נתונים אחד, על פי אותה שפה משותפת שהצגתי לעיל. המקורות הם טקסטואליים דיווח של תצפיתן שראה את הגברת כהן במקומות שונים, שיחות הסלולר של הגברת כהן, שמצביעות על מקום הימצאה בנקודות זמן שונות לאורך מסלול נסיעתה, וכן הידע המוקדם על מיקומם של הגן ובית הספר של ילדיה ובית הקפה "אפרסק", ונתונים על אותה גברת. נתונים אלה מוגדרים כתכונות של אותן ישויות )הגברת כהן, שני הילדים, בית הספר, הגן ובית הקפה הם ישויות(. הקושי טמון בעיקר בשליפת כל הנתונים הרלוונטיים, ביכולת לקשר ביניהם, ובעיקר בכך שהנתונים שנאגרו הם "לא מדויקים". כלומר, אינם בדיוק אותו "סיגנל או מילה" שאנו מחפשים. כי הרי אנחנו לא יודעים מהו דפוס הנסיעה של הגברת כהן. אנחנו יודעים כמה פרטים מראש, אבל לא את המסלול שחוזר על עצמו ומוצג באופן חלקי יחד עם עוד מיליארדי נתונים על מכוניות דומות, וגברות דומות לגברת כהן. "אי דיוקים" או נתונים שאינם מעידים באופן ישיר ומיידי על קיום הדפוס של הגברת כהן, לדוגמה: תצפיתן זיהה את סוג מכונית הסובארו שהגברת כהן נוהגת בדרך כלל באמצע הדרך לגן הילדים, אבל אין לו שום עדות לכך שהיא זאת שנהגה במכונית. סנסור סלולרי שהגברת כהן הפעילה נקלט כשיצאה מבית הספר במרחק של מאה מטר ממנו, ותצפיתן נוסף מעיד שראה את מכונית הסובארו שתי דקות אחרי הרגע שבו דיברה בסלולר. מנתוני מכ"ם שצפה על העיירה מטעם העירייה, התברר שמכונית "מסוימת" אכן עברה במקום שבו היה איכון של הסלולר. בבדיקה מהירה שמבצעת התוכנה מתברר שמסלול הנסיעה של המכונית הזאת עבר דרך בית הספר וגן הילדים, וכן, נקודת הזמן שבה המכונית נצפתה על ידי התצפיתן היא "בערך" אותה נקודת הזמן שמסלול המכ"ם מציג. מכל הנתונים הללו, על המערכת לקבל החלטה שייתכן מאוד שזאת הגברת כהן. אבל זה עדיין אינו דפוס. דפוס הוא תהליך שחוזר על עצמו. כלומר, נדרש מן המערכת לזהות חזרות של התהליך הזה של הגברת כהן. ואכן, למוחרת שוב התקבלו נתונים, קרובים לקודמים אבל הסלולרי של הגברת כהן לא פעל. כלומר, עדיין קשה לומר שנוצר דפוס וכך, במשך כמה ימים המשיכו הסנסורים הללו "למלא" את בסיס הנתונים. הקושי טמון בעובדה שחולפות עוד מכוניות על אותו מסלול, עוצרות עוד מכוניות ליד גן הילדים ובית הספר, ויש הרבה מאוד מכוניות שנצפו בדרכן לבית הקפה, וכן הלאה. כך גם לגבי שיחות הסלולר - מדובר על מספרים עצומים של אימהות שמשוחחות בזמן הזה בסלולר, והשאלה היא איך המערכת יכולה לאתר את הדפוס של הגברת כהן. הקושי מגיע לשיאו כאשר איננו יודעים שהגברת כהן היא הישות שמבצעת את הדפוס הזה. אנחנו יודעים על קיומו "המעורפל" של דפוס כזה, אך איננו יודעים מי הוא זה שמבצע אותו. הטכנולוגיה העוסקת בניתוח המידע לאיתור דפוסים בבסיסי נתונים גדולים התפתחה מאוד בשנים האחרונות והיא מאפשרת לנו להתמודד עם השאלות האלה. אומנם לא בקלות, אבל בגופים מתקדמים מאוד, היא מתמודדת בהצלחה מסוימת. 39

40 מכונה לומדת אחד הצרכים החשובים למודיעין מסוג כלשהו הוא "חיזוי". כלומר, איתור דפוסי פעולה בבסיסי נתונים גדולים מאוד )טריליונים של ישויות( מהווה צעד גדול קדימה, אבל החיזוי שמבוסס על הנתונים הנמצאים בבסיסי הנתונים הוא קפיצה גדולה עוד יותר. חיזוי מבוסס על לימוד תהליכים ואירועים שאירעו בהיסטוריה, או על דפוס שחוזר על עצמו מספר משמעותי של פעמים. מכונה לומדת מבוססת על שני מרכיבים: מרכיב האימון )training( ומרכיב הסיווג )קלסיפיקציה(. המכונה הלומדת אמורה להחליט כשמגיע אליה טקסט חדש, לאיזו קטגוריה )נושא עניין( הוא שייך: לספורט? למדע? לפוליטיקה? וכן הלאה. הלימוד פירושו המכונה הלומדת "מתאמנת" על "דוגמאות". הדוגמאות אמורות לייצג את מה "שהמכונה מחפשת". כלומר, בעולם טקסטואלי, למשל, יידרשו כמה עשרות טקסטים המייצגים נושא עניין. המכונה תתאמן על הטקסטים הללו, ותיצור "פיצ'ר וקטור" המייצג את הקטגוריה הזאת. "פיצ'ר וקטור" הוא אוסף של מילים או שילובי מילים שמייצגים את הנושא המדובר. למשל, מילים כמו שופט, כדור, קהל, שחקנים וכיוצא באלה, מעידות על טקסט הקשור למשחק כמו כדורגל או כדורסל. כדי להפריד בין השניים )כדורגל או כדורסל(, על האימון ללמוד מטקסטים על כדורסל וכדורגל. בתהליך הלימוד ייווצר וקטור המבוסס על עוגנים )מילים והרכבי מילים( כאשר יגיע מסמך טקסטואלי חדש למכונה לומדת, המכונה "תקרא" אותו, תשלוף ממנו את אוסף העוגנים הרלוונטי, ותשווה אותו אל אוסף העוגנים המייצג את הקטגוריה. כך גם לגבי זיהוי תמונות, תהליכים או דפוסים. אופייניים לכדורגל או כדורסל. למשל: בעיטת 11 קיימת רק בכדורגל, ואילו בכדורסל ישנם פיצ'רים אופייניים אחרים כגון time-out או זריקות עונשין שאינם קיימים בכדורגל. ככלל, כאשר יגיע מסמך טקסטואלי חדש למכונה לומדת, המכונה "תקרא" אותו, תשלוף ממנו את אוסף העוגנים הרלוונטי, ותשווה אותו אל אוסף העוגנים )פיצ'ר וקטור( המייצג את הקטגוריה. כך גם לגבי זיהוי תמונות, תהליכים או דפוסים. זיהוי תהליך פירושו היכולת להפיק חיזוי. לדוגמה, אם נתייחס לגברת כהן שמובילה את ילדיה כל בוקר לגן ולבית הספר, המערכת יכולה להגדיר את הצעד "הבא" של הגברת כהן בכל אחד משלבי התהליך שהיא מבצעת. כלומר, כאשר הגברת כהן יוצאת מביתה, המערכת תוכל להעריך בהסתברות גבוהה שהיא תגיע לבית הקפה לאחר זמן מוגדר. הדוגמה של הגברת כהן פשוטה, אבל מקופלים בתוכה תהליכים רבים אחרים, מורכבים מאוד. למשל, המערכת זיהתה שבכל פעם שיורד שלג בקוריאה והבורסה היפנית יורדת, ונשיא חדש נבחר בארצות הברית, צפון קוריאה מבצעת ניסוי טילים חדש לאחר שנה )מבחירתו של הנשיא האמריקאי(. כדי לזהות את הדפוס הזה, המערכת נאלצה לחקור מאות מיליארדים של נתונים, ואולי טריליונים, ולהגיע למסקנה שאכן הדפוס הזה חוזר על עצמו, והוא אכן דפוס. בפעם הבאה 40

41 כשירד שלג בקוריאה, והבורסה היפנית תיפול ואם זה יהיה רק כמה חודשים לאחר היבחרו של נשיא אמריקאי, תוכל המערכת לנבא, שבסיכוי גבוה יבצעו הצפון קוריאנים ניסוי שיגור טילים. היא תוכל גם לנבא שאחרי השלג בדרום קוריאה והיבחרו של הנשיא האמריקאי בחודשים האחרונים, צפון קוריאה עלולה לעשות ניסוי טילים בסבירות יותר נמוכה מן המקרה הקודם, אבל בסבירות מסוימת שמחייבת ערנות. הקושי הגדול בפרוצדורה שהוצגה לעיל טמון ביכולת לזהות את הדפוס הזה )שלג בקוריאה וכולי( בתוך אוקיינוס עצום של חלקיקי מידע, ולאתר דפוס מסוג כלשהו שחוזר על עצמו מספיק פעמים, אפילו בווריאציות שונות של "שמות הישויות" או "שמות האירועים". החיזוי עצמו, בהינתן זיהוי הדפוסים, אינו מורכב במיוחד. המהפכה טמונה בזיהוי הדפוסים הללו בין הררי הנתונים שלא חייב להיות כל קשר הגיוני או אחר ביניהם. SEMANTIC WEB ביג דאטה הוא נושא כללי מאוד. הוא מכיל שני מרכיבים עיקריים: אופן אגירת כמויות עצומות של מידע בבסיס נתונים, וכן היכולת לשלוף אותם באופן מהיר ולקשר ביניהם כדי ליצור "תובנה או היסק". אחת הדרכים לממש זאת טמונה ביכולת לקשר בין הנתונים עוד בתוך בסיסי הנתונים על ידי ייצוג אחיד של המידע. לדוגמה,ייצוג של ישויות באופן אחיד, ייצוג של פעולות באופן אחיד וכן הלאה. הגדרת "הייצוגים" היא עיקרה של ה"אונטולוגיה" במובנה ההנדסי. כלומר, מעין עורך )שפותח על ידי חברות רבות( המאפשר לייצג ישויות ופעולות ביניהן ואת תכונותיהן בגרף אחד. יכולת זאת מנסה להפיק טכנולוגיית ה 3 WEB המבוססת על בסיסי נתונים סמנטיים או מה שמכונה גרפים סמנטיים המאפשרים יצירת קשרים בין ישויות על פי התכונות המשותפות שלהן, 1 אלגוריתמים בייסיאנים - אלגוריתם שמשקלל גם את ההנחה שעליה הוא מבוסס וגם את ההנחה ההופכית שלה. 41

42 ועל פי הקשרים שלהן עם ישויות אחרות,)linkification( וכן על פי מרכיבים רבים אחרים כפי שהמשתמש יהיה מסוגל להגדיר. הגרפים הסמנטיים מהווים מהפכה גדולה בעולם עיבוד המידע, אבל המערכות שפותחו עדיין מתקשות להתמודד על כמויות עצומות של מידע )עד 50 מיליארד ישויות(, אם כי גם סוגיה זאת נמצאת על סף פתרונות יצירתיים ביותר, כולל של חברות ישראליות. סיכום ביג דאטה הוא מושג המכיל את שני המרכיבים: יכולת אגירה שכוללת את טכנולוגיית האינדוקס, המאפשרת לשלוף במהירות כל חלקיק מידע מבסיסי נתונים עצומים, וכן היכולת לבצע מניפולציות בין טריליוני הנתונים במהירות )על סף זמן אמיתי( וכך לחשוף דפוסים וקשרים, וליצור היסקים שיצור אנושי לא יכול לבצע, בגין העומס העצום של הנתונים. תחום ההיסקים עדיין בחיתוליו, אבל כבר כיום קיימת התפתחות מהותית במרחב הטכנולוגי, שמתמקדת באלגוריתמים ובתהליכי חיזוי מבוססי מכונות לומדות ו"לימוד עמוק", שהוא למעשה שכלול של מכונה לומדת שמפעילה רשתות נוירונים המאפשרות משיכת אינפורמציה מכמה שכבות מידע )להבדיל ממכונה לומדת קלסית(. טכנולוגיית הלמידה העמוקה מאפשרת פריצות דרך משמעותיות בנושא כמו ניתוח תמונה. כמו כן, תהליכי ניתוח מבוססי אלגוריתמים בייסיאניים 1 רשתיים ודינמיים, המאפשרים "קבלת החלטות" על ידי רובוטים גם בהיעדר מידע היסטורי. לעזרת היכולת הזאת פותחה טכנולוגיה המכונה reinforcement learning שפירושה לימוד מחוזק. כלומר, המערכת "מתקנת" את מרכיבי הלימוד תוך כדי תנועה שוב כאשר מפעילים מערכת רובוטית ללא מידע היסטורי. כל היכולות הללו אמורות להפיק היסקים מתוך ים הנתונים שאנו חיים בתוכם, ולהערכתי, היכולות הללו עוד ישתכללו וילכו, וייצרו יכולות מסוג חדש גם לחיינו האזרחיים וגם לצבאיים. כבר היום אפשר לחזות את הצעד הבא של המרחב הקיברנטי. אם עד היום הופץ על ידי המרחב הזה מידע, אם ברשתות החברתיות ואם במערכות נוסח גוגל ויאנדקס, בעתיד הלא רחוק נפגוש גם את הפצת "הידע". כלומר, ידע רלוונטי לכל אחד, שמופק משילוב של מידעים מכמה מקורות, ומופק בטכניקות של "למידה עמוקה" ומודולים אחרים, על פי הצרכים והאינטרסים של כל אחד מאיתנו. האינטרסים הללו יאותרו על ידי מערכת גלובלית )נוסח פייסבוק( והיא זאת שתציע "ידע" רלוונטי על פי צרכינו בדחיפה.)push( 42

43 מה רצוי לעולם המודיעין ללמוד מהעולם האזרחי וממה כדאי להימנע בכל הקשור לאחסון ביג דאטה ערן בראון - ארכיטקט פתרונות ראשי 1 בחברת "אינפינידט" מבוא במאמרו המצוין "נגזרות מודיעיניות של עולם הביג דאטה" )בגיליון זה(, מתייחס סא"ל צ' לסוגיות מבצעיות ומודיעיניות רבות, ומזכיר כי מאמץ זה "...נתקל במגבלה שמייצר התקציב של ארגוני המודיעין, שכמעט לא השתנה בשנים האחרונות". מאמר זה מנתח את הנושא מזווית התשתית )מרכיב העלות המרכזי בפרויקטים אלה(, ובוחן כמה מגמות בעולם הביג דאטה שאומצו על ידי שחקנים בתחום המסחרי ואת התאמתן למגזר המודיעיני. שני העולמות חולקים אולי אתגרים דומים באופיים החישובי, אך נבדלים מהותית באופי הארגון ובתקציב הזמין להם לתשתיות. ארגון מסחרי כמו אמזון מוכן להשקיע 100 מיליון דולר נוספים בתשתית שהוא מעריך שתחזיר את העלות שלה בתוך שנה ותייצר רווח במשך הרבה שנים, אך קשה יותר לכמת את ההחזר ממערכת מודיעינית. צ' מעלה במאמר את היתרונות במינוף תשתיות מעולם ה Source Open והעולם האזרחי ככלל )במידת האפשר(, תוך הימנעות מפיתוח כלים מקבילים אשר לא יעודכנו, יתוחזקו וישתפרו באותה מידה לאורך זמן. בין אם יבחר עולם המודיעין לאמץ תפיסה זו או לא, תשתיות מבוזרות מייצרות אתגרים בתחום התשתית שאותם ניתן לנתח בנפרד מכלי תוכנה מסוים, ובכך עוסק מאמר זה. מה בין העולם האזרחי לעולם המודיעין חברות אזרחיות גדולות כמו,Google, Amazon, Facebook מונעות משיקולים שונים מאלו של עולם המודיעין, ונהנות ממרחב פעולה רב יותר. כתוצאה מכך, הכלים שהן מפתחות עבור ביג דאטה ומשחררות לעולם, וגם הכלים שפותחו בקהילת ה Source Open אבל מקבלים את עיקר הקוד שלהן מחברות אלו, מפותחים תחת אותן הנחות יסוד. להלן כמה דוגמאות להבדלים בין השיקולים של חברות אלו לאלו של עולם המודיעין: 1 ערן בראון, ארכיטקט פתרונות ראשי )CTO( בחברת אינפינידט, בעל ניסיון של מעל 12 שנים בעולם התוכנה וממוקד בעולם האחסון. חברת אינפינדט נוסדה על ידי משה ינאי ומסייעת ללקוחותיה למצות את הפוטנציאל המלא של המידע שלהם. הארכיטקטורה מבוססת התוכנה של החברה עונה על הדרישות הסותרות לאחסון מידע גדול יותר, מהיר יותר ופחות יקר. 43

44 טבלה 3: השוואה בהקשרי הביג דאטה בין העולם האזרחי למודיעיני האתגר הורדת מחירי חומרה הפתרון האזרחי רכישת שרתי White Box ממקורות במזרח הפער מול עולם המודיעין הישראלי אין אפשרות לרכוש בדולר סיוע, ספקים זרים ללא נציגויות בארץ שרתים זולים אינם אמינים, ולכן על המידע להיות מועתק פעמים רבות באופן שמבזבז יותר חשמל ומקום חומרה זולה מצריכה פתרון בעיות ברמה הנמוכה ביותר כמו שירותי מנהלי התקנים )Drivers( מערכות מורכבות, מצריכות איכות תחזוקה גבוהה בניית חדרי מחשב במדינות קרות והימנעות מקירור הקמת צוותים ייעודיים לכתיבת מנהלי התקנים שימור כוח אדם באמצעות תמריצים כלכליים גבוהים כדי לשמר ידע ארגוני הגבלת מיקום מאגרי המידע לישראל מיומנות ייחודית המצריכה תהליכים ארוכים העולם האזרחי מסוגל להציע תמריצים גבוהים יותר מאלה הצבאיים, רצון של מתכנתים רבים לפתוח חברה משלהם כדי להבין את האתגר שבאימוץ נכון של טכנולוגיות חדשות, חשוב להבין את הדרך שבה הקהילה הטכנולוגית מאמצת טכנולוגיה חדשה - ה Cycle,Hype אשר משמעותו: פתרון חדש מופיע בשוק אשר עונה לכאורה על צורך. אימוץ מהיר )מדי( של הפתרון )בדרך כלל מבלי שהתבצע מחקר מספק על התאמתו לצורך(. התפכחות - אלו אשר הפתרון אינם מתאים להם, נוטשים אותו )חלקם בגלל בנייה לא נכונה של התשתיות שהובילה לניפוח העלויות(. הארה - מוצעות עוד ועוד דרכים להשתמש בפתרון החדש, ומורחב מספר הלקוחות שלהם הוא מתאים. ישורת יצרנית - הפתרון מגיע לבגרות הן מבחינת יכולות והן מבחינת האימוץ. האימוץ המהיר הוא תוצר של צורך, אך לרוב אין עוצרים בשלב האימוץ לבחון האם כל הנחות היסוד של הפתרון מותאמות לסביבה. ההתעלמות מאי התאמות אלה מובילה לעיתים לכישלון טכנולוגי או כלכלי. הכישלון הכלכלי, כאשר הטכנולוגיה יקרה מדי, מניע לקוחות רבים לנטוש לגמרי את הטכנולוגיה ולחפש את הגל הבא, במקום לבחון מחדש את אותן הנחות יסוד מהן התעלמו בתחילה. לעיתים בחינה מחדש של אותן הנחות יסוד יכולה לשנות לחלוטין את המודל הכלכלי ולהפוך כישלון להצלחה. 44

45 איור 4: עקומת Hype Cycle של טכנולוגיות חדשות (Wikipedia, Author Jeremy Kemp) מה מניע את העלייה בעלויות? הרבה מהתקציב הנדרש בפרויקטים אלה הוא תוצר של נפח המידע הגדול שבו מדובר. בכלי Machine Learning ישנים היה גבול ברור לאיכות התוצר, ובנקודה מסוימת אין טעם בקלט אינסופי. בכלים מודרניים מבוססי,Deep Learning איכות התוצר משתפרת ככל שמגדילים את נפח הקלט: )ראו איור 5(. מאחר שהארכיטקטורה של רוב פתרונות הביג דאטה מבוזרת, אחת מהנחות היסוד שלה הייתה תמיד שהמידע יישמר בתוך השרתים. הנחת יסוד זו נבעה בעיקר מהצורך בביצועים, ומהאמונה כי מערכי אחסון מסורתיים לא יוכלו לעמוד בדרישות הביצועים של סביבת ביג דאטה )מה שאכן היה נכון לתקופתו(, אך יצרה גם בזבוז רב מאחר שכל פיסת מידע נשמרת פעמים רבות )ומכאן גם הגידול בעלויות(. כיום, ארכיטקטורות אחסון חדשות מאפשרות שוב להפריד את המידע מהשרת מבלי לפגוע בביצועים, תוך הורדת עלויות משמעותית. מדוע ענקיות הענן שהזכרתי קודם אינן עושות זאת? מאותן סיבות שכבר הזכרתי - האמונה שלהן שניתן לפזר הכול בתוכנה הרצה על חומרה זולה, תוך השקעה לא מבוטלת בפיתוח קוד פתוח ברמות ה"נמוכות" של תקשורת עם רכיבי חומרה. 45

46 איור 5: השוואת איכות התוצר בין אלגוריתמים ישנים לבין Deep Learning על עלויות גלויות ועלויות חבויות אחד הקשיים בחישוב העלות הכוללת של פרויקטים של ביג דאטה הוא המעגל השני והשלישי של העלויות. הארכיטקטורה המבוזרת מצריכה התאוששות מכל כשל )של דיסק, שרת וכולי( על ידי שליחת מידע על גבי הרשת, מה שמעלה את רוחב הפס הנדרש מהרשת, ולכן מנפח את העלות בסעיף התקשורת. לרוב, פרויקטים אלו מתומחרים תחת ההנחה שהמחשוב והאחסון הן העלויות המרכזיות. בפועל פרויקטים כאלה בעולם הראו תבנית חוזרת: )ראו איור 6(. איור 6: חישוב עלויות בפרויקט ביג דאטה התחלה )כמות שרתים נמוכה( אחוז כשל = X מעט כשלים רוחב פס נדרש נמוך גידול בכמות השרתים אחוז כשל = X עליה בכמות הכשלים עליה ברוחב הפס 46

47 אם בוחנים את ההתנהגות הזו לאורך זמן, היא נראית כך: איור 7: יחס כישלונות מול צורכי מידע # of nodes Failure Rate / Required Throughput Required Bandwidth Failure Rate / Required Throughput לאור הבעיות האלה, החליטה חברת ספרינט האמריקאית להעביר את פתרון ה Search Elastic שלה מארכיטקטורת אחודה )מידע נשמר בתוך השרתים( לארכיטקטורה מופרדת )מידע נשמר 2 במערכת אחסון בנפרד(. סיכום עולם המודיעין הישראלי אינו נהנה מאותו חופש תקציבי ומאותן יכולות השקעה בפיתוח קוד פתוח מהם נהנות ענקיות הענן. עליו להפעיל שיקולים שונים בבחינת אותם פתרונות כנגד הצרכים המבצעיים שלו, ולהתאים את התשתיות )מרכיב העלות המרכזי( למציאות שלו. דילוג על השלב הזה עלול לצייר בדרגים הפיקודיים תמונה שגויה של מערכת בעלת צרכים שאינם ברי קיימא לאורך זמן, ולפסילת פתרונות חיוניים למאמצי החיל. 2 ניתן לשמוע על האתגרים שלהם ועל שיפורי העלויות והביצועים שהמעבר הניב להם בהרצאה שלהם ב Elasticon : 47

48 רשתות חברתיות ניתוח מודיעין רשתי בעידן הביג דאטה רס"ן א' - משרת באמ"ן מהי רשת ומה תרומתה למחקר? מחקר רשתי מאפשר, באמצעות התבוננות על התנהלות של רשתות, הבנה מעמיקה יותר של תפקודם של מושאי המחקר ושל התופעות הנצפות ברשת תוך זיהוי "מרכזי כובד" )גורמים מרכזיים משפיעים(. איור 8: רשת סמנטית לעומת רשת זרימה מבנה חטיבה )רשת סמנטית( מבנה חטיבה )רשת זרימה( מח"ט מח"ט מטה חטיבה סמח"ט קצין חימוש מג"ד א' מג"ד א' מג"ד ב' מג"ד ג' מג"ד ג' מג"ד ב' המחשה: לכאורה, הגורם החשוב בחטיבה הוא המח"ט )רשת סמנטית( אך בפועל, כשנגמרת התחמושת, ניתן לראות שברשת הזרימה )הקשרים שנוצרים בין הגורמים בחטיבה( קצין החימוש הוא מרכז הכובד. מאמר זה עוסק ברשתות. לצורך השפה המשותפת, "רשת" )Network( היא כל מידע שמורכב מ"צמתים" )"nodes"( ו"קשתות".)"edges"( הצומת הוא נקודה ברשת והקשת היא הקו המחבר בינה לבין נקודות האחרות. מקרה קלסי הוא רשתות חברתיות )פייסבוק, טוויטר וכדומה(, טלפוניה וכולי, אך גם קשרים בין שרתי מחשבים, מסירות במשחק כדורגל ואינטראקציה בין חלבונים אפשר להציג כרשת. מחקר ארגוני הוא כמעט בהכרח מחקר רשתי, שכן ניתן לאפיין את הארגון לפי האינטראקציות המתרחשות בו. הרשת היא בעצם כלי ביטוי המאפשר להגדיר את מהות קשרי הגומלין ואופיים של היחסים שבין מרכיבי המערכת. במה שונה הניתוח הרשתי )SNA( מהניתוחים שנעשו עד היום במודיעין? בהיעדר תפיסה או יכולת של ביג דאטה, עיקר העיסוק המחקרי היה ב analysis.link כלומר, מחקר קשרים, שהוא מחקר נקודתי של עוגנים והצמתים שמסביבם. לעומת זאת, גישת ה SNA מבקשת להסתכל באופן רחב ככל שניתן על הרשת ועל סמך אלגוריתמיקה לזהות את מרכזי הכובד )data-driven( 48

49 ולא על סמך אינטואיציות חוקר. גישה כזו מאפשרת "מבט מרחוק" על מושא המחקר והרחבתו במקרה הצורך של מושא המחקר )קהילות של אנשים ולא אנשים או ארגונים בודדים(. הניתוח הרשתי גם מאפשר להגיע לתובנות שאינן מובנות אפילו למושא המחקר עצמו. לא תמיד אנו מודעים לצווארי הבקבוק בתהליכים שאנו מקיימים, הפורמליים והלא פורמליים, ואיננו מודעים לזהות מרכזי הכובד בארגון שבו אנו חברים בכל רגע נתון. עידן הביג דאטה גרם לקפיצת מדרגה משמעותית במחקר הרשתי. מחד גיסא, א תגר היצף המידע את יכולות החוקר להבין הקשרים ולראות תמונה רחבה בכלים המסורתיים, ומאידך גיסא יכולות המחשוב והאלגוריתמיקות שפותחו מאפשרות לנתח כמויות אדירות של מידע ולספק תובנות מועילות. הבניית המידע כרשת מאפשרת לנו לייצר תובנות שמגבלותינו האנושיות מונעות מאיתנו. הדמיון האנושי מוגבל ומתקשה להכיל מערכת מורכבת. ניתוח המערכת כרשת מאפשר לקמ"ן "לספר סיפור על הדאטה". כלומר, לתאר תופעות בהקשר ובזמן אמת. בניתוח המסורתי, הקמ"ן מניח תרחיש )scenario( ואז מחפש אותו בנתונים. לעומת זאת, ניתוח הרשת מאפשר יכולת הפוכה: סידור הדאטה כרשת והבנת המערכת שלפיה משחררים את החוקר מהצורך להניח הנחות לצורך הבנת הרשת. כך, ניתוח המערכת נצמד לנתונים המאפשרים להפריך או לאשש בקלות יחסית את תמונת המודיעין, וזאת בניגוד לתזה הנשענת על אינטואיציה. איור 9: "ניתוח רשת" של משחק כדורגל המחקר הרשתי מסתכל באופן רחב על הרשת כדי לזהות מרכזי כובד בהתבסס על דאטה ולא על סמך אינטואיציה של חוקר. הניתוח הזה מאפשר להגיע להבנות שאינן ידועות למושא המחקר עצמו. ניתוח רשתי של משחק כדורגל ספרד-הולנד באמצעות תיעוד המסירות )עובי הקו הוא כמות המסירות(. ניתן להצביע על השחקנים המרכזיים )מרכזי כובד(, איזה צד )ימין/שמאל( היה דומיננטי יותר )או בשפה הצה"לית, מה היו הדפ"אות ומהו הדפ"ן(. 49

50 רכזות וחוק ה 20/80 רשתות גדולות מייצגות מערכות מורכבות מאוד אך אין זה אומר שאין הן פועלות לפי חוקים. עם התפתחות המחקר בתורת הרשתות התגלה כי עולם הרשתות אינו אקראי כפי שהיה נהוג לחשוב והבנת חוקים אלו מאפשרת מחקר אפקטיבי. חוק :1 powerlaw נראה שמעט צמתים "פופולריים" מאוד "שולטים ברשת כולה". 3 דוגמאות לצמתים כאלו באינטרנט הם אתרים כמו.Google ברשת של אנשים, מדובר באנשים שמכירים את כולם וכולם מכירים אותם. המחברים הללו מכונים "רכזות". הרכזות קיימות כמעט בכל רשת בעולם, כאשר מספר נמוך של אנשים שאחראים לאחוז גבוה של שיחות נכנסות ויוצאות ועוד. למעשה, ניתן לומר שמתקיים כאן חוק 20/80 של פארטו )Pareto( לגבי התפלגות הקישורים: 80% מהקישורים שייכים ל 20% מהצמתים ברשת )לרכזות(. תופעה זו נקראת במחקר הרשתות Power Law או.Zipf's Law איתור צמתים אלה מאפשר לזהות את מרכזי הכובד של הרשת ועל ידי אחיזה בהם לאחוז כמעט בכל הרשת. כדי לאתר צמתים אלו, נדרש שימוש באלגוריתמיקת.SNA Social network analysis - SNA SNA הוא עולם האלגוריתמיקה המאפשר להבנות ולחקור את הרשת. ישנם עשרות, אם לא מאות, אלגוריתמים לזיהוי "רכזות" ברשת, אך הבסיסיים שבהם הנמצאים בשימוש רחב הם: Centrality :Degree מודד את כמות הקשרים של הצומת. ההיגיון הוא שהצומת מרכזי יותר ככל שהוא מקושר ליותר גורמים. דוגמה אפשרית בארגון: הגורם המחזיק את סדר היום בארגון )חמ"לים, לשכות(. Centrality :Betweenness מודד את כמות המסלולים הקצרים ביותר ברשת העוברים דרך הצומת. ההיגיון הוא שלהיות גורם מגשר הופך את הצומת למרכזי. דוגמה אפשרית בארגון: הגורם המחבר אזורים מנותקים, מקרב את הפריפריה הארגונית פנימה, המקור לכניסה של רעיונות חדשים ויצירתיות. )1( בדוגמאות לעיל: העיגול האדום מציין את המובילים במדדי המרכזיות האלה )א(,Degree )ב(,Betweenness )ג( Closeness. החיצים האדומים משמשים להמחשת המרחק בין הצמתים המרכזיים )צומת 31 וצומת 9( לשאר הרשת. 50

51 איור - 9 תופעות רשתיות )2( בדוגמה ניתן לראות באדום את הגורמים המרכזיים ברשת ובכחול את שאר הצמתים. היא ממחישה גם powerlaw שמדגים שלרוב הצמתים ברשת קשרים בודדים ואילו הרכזות )שמהוות מיעוט( מחזיקות את רוב הקשרים. איור 10: מחקר רשתי של רשת הטרור אל קאעידה בפיגועי

52 Centrality :Closeness מודד את מרחק הצומת משאר הצמתים ברשת. ההיגיון הוא שצומת שנמצא ב"מרכז" הוא מרכזי גם אם איננו קשור לגורמים רבים. דוגמה אפשרית בארגון: המיקום הופך את השחקן לדומיננטי בזכות הקרבה היחסית שלו לשחקנים האחרים. כדי לחקור ארגון באמצעות ניתוח רשתי, אין די בבדיקת הגורמים המרכזיים, שכן יכולות להיווצר הטיות. דוגמה לכך היא מחקר אמריקאי שנעשה על רשת הטוויטר במצרים כדי לזהות את הגורמים המובילים במהפכת "האביב הערבי" ב הגורמים המרכזיים ביותר היו ג'סטין ביבר וקייטי פרי, שתרומתם למוזיקת הפופ מוכחת, אך לאו דווקא להבנת גורמי הכוח מאחורי האירועים... לשם זיהוי מרכז הכובד המעניינים אותנו, החוקרים, ניד רש לחוק 2 של הרשת: רשתות מתקהלות )מלשון: "קהילות"(. הסתכלות קרובה יותר על המבנה הפנימי של הרשת מלמדת כי הרשת אינה אקראית אלא בנויה מצבירים. לצבירים אלה היגיון של הומופיליה )דומות, קרי הנטייה לחבור למי שדומה לך( או ריבוי אינטראקציות פנימיות. חלוקה שכזו של הארגון לקהילות יכולה להמחיש את מבנה הארגון "האמיתי", נכון לזמן הבדיקה. המחשה של רשת האינטרנט שבה ניתן להבחין בהתפצלויות מליבת הרשת שיוצרות ענפים ותתי ענפים. כל ענף שכזה הוא קהילה המכילה תת קהילות. 52

53 מיפוי הקהילות ומציאת גורמי המפתח בקהילות העניין מאפשרים למצוא את "מרכזי הכובד" הארגוניים. בדוגמה של כיכר תחריר, הגורמים המרכזיים שהניעו את המהפכה סביר שיימצאו בקהילה שאותה היינו מתייגים כ"קהילת תחריר" וסביר שזמרי הפופ היו בקהילה אחרת אותה היינו מתייגים כ"חובבי מוזיקה". גם בתחום זה יש עשרות, אם לא מאות, אלגוריתמים עם הגיונות שונים לחלוקה לקהילות. אין כיום הגדרה "מדעית" לשאלה "מה היא קהילה?" ההגדרה הרווחת היא שקהילה היא קבוצת צמתים ברשת שכמות הקשתות שביניהם צפופה יותר מכמות הקשתות בצמתים אחרים ברשת. איור - 11 מחקר רשתי של עסקאות נשק מחקר SNA שנעשה על עסקאות נשק. ההמחשה מאפשרת לזהות את קהילות הסחר הקיימות בתחום ומיהם מרכזי הכובד בכל קהילה. במחקר זה, למשל, ניתן להבחין בשלוש קהילות מרכזיות: המזרחית )רוסיה/סין(, האירופאית )גרמניה, אנגליה( והקהילה האמריקאית, אליה משתייכת ישראל. מחקר דינמי מחקר SNA ניתן לבצע על תקופת זמן מוגדרת,)"snapshot"( שזוהי כיום השיטה הנפוצה, אך בשנים האחרונות חלה התפתחות במחקר הרשת והעיסוק בניתוח דינמי של הרשת לאורך זמן, גובר. תחום זה אף מהווה בסיס לגילוי שינויים )או בשפת המודיעין: "התרעות/התראות"(. מהם הכלים הרלוונטיים לטובת גילוי שינויים? מחקר רשת מעמיק מצביע שברשתות רבות אין יציבות ברמת הפרט. צמתים מופיעים ונעלמים וקשה לבסס עליהם שגרה. לעומת זאת, קהילות ברשת נוטות להיות יציבות יותר )גם אם הצמתים 53

54 שבתוכן נוטים להשתנות(. כך, למשל, יהיה קשה לאפיין שגרה של מפקד בצורה אפקטיבית, אבל "קהילת הגדוד" היא יחסית יציבה. נוסף על כך, כל שינוי משמעותי בארגון/רשת סביר שיעורר חריגה של יותר מפרט בודד אחד. כלומר, זיהוי חריגה של פרט, אינו מעיד בהכרח על אירוע. אבל שינוי בהתנהלות הקהילה הוא בבחינת אירוע )"סימן מעיד"( המחייב התייחסות. לאור זאת, יתרונות ה SNA לצורך זיהוי חריגה משגרה בפרט ובניתוח מודיעיני בכלל, הם: יכולת לניתוח אזורי המקרו )קהילה, רשת( ולא רק אזורי המיקרו )הפרט הבודד, צומת(. הסתכלות "דרך עיני הדאטה" ללא צורך לעסוק בהשערות לגבי תרחישים, שבאופן טבעי, מוטות או מוגבלות על ידי הדמיון האנושי. נקודת המוצא היא שהעבר לא בהכרח מספר לנו את העתיד. לפיכך: בניגוד לשיטות אחרות, לא נדרשות הנחות מוקדמות על הדאטה. לא נדרש "אימון" )בוודאי לא משמעותי( של האלגוריתם על הדאטה. לסיכום, יישום SNA )אלגוריתמיקת הרשת( מאפשר למודיעין לזהות מרכזי כובד וקהילות עניין. מהפכת הביג דאטה מאפשרת תשתית ואלגוריתמיקה לניתוח מיליוני נתונים בזמן קצר, כך שלא נדרש בהכרח לסמן עוגני עניין המבוססים על המחקר המסורתי ולהתחיל מהם את המחקר Data( Small בשיטה של תרחישים( אלא ניתן לקחת את כל הרשת, לנתחה בבת אחת ולאחוז בה לאורך זמן. כך ניתן לגלות: מי הגורמים הדומיננטיים בזמן אמת )ללא צורך בידע מוקדם( לצורכי מטרות או מעקב. אילו גורמים חדשים מעניינים ולא מוכרים "צצו לפתע". כיצד פועל הארגון היריב "באמת" )לא לפי עץ המבנה הרשמי אלא לפי האינטראקציה ברשת( ולזהות דפ"א מתהווה, תמ"א ועוד. 54

55 "מלאכים בשמי ברלין" - שאלות מודיעיניות חדשות בעולם רווי נתונים מאת מ' - סגן מנהל בית הספר למודיעין של שירות הביטחון הכללי אבן יסוד בחשיבה המודיעינית המודרנית היא "שיטת/דפוס הפעולה" Modus(.)Operandi ארגוני מודיעין משקיעים מאמצים ומשאבים רבים למחקר דפוס הפעולה של היריבים, לאיתורו ולאפיונו, כשהמוטיבציה המרכזית היא להגיע ליכולת איסוף מידע על פעילות היריב ולנטרו בדרך שתאפשר גילוי סימנים מעידים להתרחשותם של אלמנטים מדפוס פעולה זה ועל ידי כך לזהות את כוונותיו של היריב ולהתמודד עימן. מודיעין האותות )"סיגינט"( אשר התפתח במאה השנים האחרונות, פעל אף הוא בתוך המסגרת החשיבתית המודיעינית של אבן יסוד זו. ארגוני מודיעין ניטרו ואספו מידע על אודות הפעילות התקשורתית של יריביהם, ניתחו וחקרו כיצד בא דפוס הפעולה של יריביהם לידי ביטוי בחתימות התקשורתיות של פעילותם, ובנו מנגנונים לזיהוי הסימנים המעידים מתוך הפעילות התקשורתית. עם התפתחות העולם why" "Ask what, don't ask התקשורתי ב 15 השנים האחרונות, התמודדו ארגוני מודיעין עם כמות הולכת וגדלה של אותות מאמצעים רבים ומגוונים ומסוגים שונים של חתימות דיגיטליות המאפיינות פעילות תקשורתית. ארגוני המודיעין השונים השכילו לאמץ ולפתח טכנולוגיות לניתוח קשרים ולאפיון התנהגות תקשורתית אשר הרחיבו את יכולתם לזהות ולנטר את פעילות יריביהם ולמצוא באמצעותם סימנים מעידים לפעילות של היריב. ועדיין, קו המחשבה המוביל בפעילות זו היה ביצוע מחקרים ואיסוף נתונים שיאפשרו לאפיין את דפוס הפעולה של היריב, לאתר את הסימנים המעידים להופעת דפוס הפעולה, לחזור ולנתח את דפוס 55

56 הפעולה וחוזר חלילה, תוך השקעת אנרגיה ארגונית ואינטלקטואלית רבה באפיון דפוס הפעולה של היריב. אם אמשיל את העולם המודיעיני לעולם המסחרי והפרסומי, ניתן לדמות את קו המחשבה המודיעיני הקלסי לשיטות המחקר והמיקוד הפרסומיים במחצית השנייה של המאה הקודמת. כאשר הושקעו משאבים עצומים - כספיים, ארגוניים ומחשבתיים - במחקר ובניתוח השווקים, ההעדפות והטעמים של הצרכנים הפוטנציאליים, וכל זאת כדי להביא אליהם פרסום אפקטיבי שיוביל לצריכה. מעבר לשינויים שחלו בטכנולוגיה ובפרדיגמות הניתוח של הפעילות האנושית, גם יריביהם של ארגוני המודיעין עברו שינוי. אם בעבר עסקו גופי המודיעין ביריבים הפועלים כארגונים, בין אם מדינתיים ובין אם ארגוני טרור ופשיעה, בשנים האחרונות עובר חלק גדול מהקשב של ארגוני המודיעין ליריבים רשתיים ונטולי היררכיה, המייצרים קשרים שלא על בסיס מבנים ארגוניים קבועים מראש ומניעים את הפעילות באמצעי השראה והפצה ולא באמצעי הנחיה והפעלה - "עולם שטוח" של יריבים המגיע עד כדי התמודדות עם יחידים המהווים גורמי איום וסיכון ואשר פועלים באופן עצמאי. שינויים אלה באופי היריבים מחייבים את ארגוני המודיעין לשנות את תפיסות היסוד שלהם ובמקום לחפש את מודל הפעילות של היריב, לנסות ולאתר סימנים מעידים מסוגים אחרים. סימנים כאלה יכולים להיות שינוי התנהגות, החלפת חזות, עלייה או ירידה בנפח הפעילות, יצירת קשרים חדשים, נגיעה ברכזות )Hubs( של מארגי קשרים ועוד. ארגוני המודיעין נאלצים לשנות את תפיסות האיסוף שלהם ולאסוף נתונים רבים מאוד תוך הצבת סנסורים רלוונטיים לאיסוף נתונים אלה ושימוש בנתונים, וכן לשנות את סוג השאלות שהם שואלים על המידע הנאסף. עולם הביג דאטה נולד מהתלכדותן של כמה התפתחויות טכנולוגיות מקבילות הגדלת היכולת לייצר ולאסוף כמות גדולה של מידע על ידי סנסורים חזקים ומגוונים, הגדלת נפח אחסנת הנתונים ומזעורו )או העברתו ל'ענן'(, הגדלת כמות המידע בעולם בשל השימוש ההולך וגובר בטכנולוגיות המייצרות חתימות דיגיטליות בפעילות אנושית יומיומית והתחזקות כוח החישוב באופן המאפשר התמודדות עם כמויות עצומות של מידע וניתוחן בפרק זמן קצר ובמקביל. עולם הביג דאטה מייצר שינוי בדפוסי חשיבה, שינוי שאינו רק כמותי אלא איכותי ומשנה פרדיגמה. עולם זה מייצר שאלות, מחקרים והזדמנויות עסקיות מסדר חדש. בספרם Big Data מאפיינים Mayer-Schoenberger ו Cukier את השינויים הפרדיגמטיים המרכזיים שמייצר עולם הביג דאטה על דרכי החשיבה המקובלות. 1 עיקרון מרכזי שהם מציבים הוא "שאל מה אל תשאל למה?" why"( )"Ask what don't ask ומשמעותו היא כי בעולם של נתוני עתק אין טעם ואין צורך לנסות לחקור ולאפיין את מודל הפעילות של מושא המחקר אלא להפעיל חיזוי מבוסס נתונים, וזאת באמצעות אלגוריתמים המזהים מתאמים ולא בהכרח תלויות. רוצה לומר, גם אם לא נוכל להסביר את מודל הפעילות של מושא הבחינה וגם אם לא נוכל להוכיח כי תופעה מסוימת נובעת Viktor Mayer-Schoenberger & Kenneth Cukier (2013). Big Data- A revolution that will transform how we live, work, and think. Boston New York

57 מחברתה, די לנו כי האלגוריתם יגלה מתאם בין שתי התופעות כדי שנוכל להשתמש בקשר זה באופן אפקטיבי. ענקיות הקמעונאות המקוונת, ובראשן חברת 'אמזון', ובעקבותיהן כל זירות הסחר המקוון, מנצלות את המידע העצום שברשותן על אודות רכישותיהם של לקוחותיהן כדי לייצר הצעות רכישה מכוונת התנהגות צרכנית, גם במקומות שבהם הלקוח עצמו אינו מודע לזיקה בין רכישותיו, המוצרים שבהם צפה, הזמן ששהה בכל עמוד מוצר, מידת העניין שלו בתמונות המוצר או בתכונותיו וכיוצא באלה, לבין הצעות הרכישה שיוצגו לפניו על ידי האתר. לעיתים, נוכל להסביר את הקשר והמתאם בין התנהגויות צרכניות שונות. לדוגמה, אדם המתחיל להתעניין במושבי תינוק בגודל To target( לרכב, יש להניח כי יהיה מעוניין לקנות חיתולים לתינוק וכדאי לכוון אליו NewBorn )him פרסום למוצרים כאלה. שאלות מודיעיניות בעידן הביג דאטה ניתן לומר כי ארגוני מודיעין עושים היום שימוש רב, עמוק ואפקטיבי בטכנולוגיות ובמתודות בתחום הביג דאטה בכמה תחומי עניין ואל מול כמה שאלות עיקריות. הם מאמצים את השיטות לאיסוף נתונים, לניתוחם ולמיצוים לצורך הגעה אל המידע הממוקד המעיד על פעולות היריב ועל כוונותיו - "איתור מחט בערמת מחטים". ארגוני מודיעין פועלים לאיתור איומים והזדמנויות מול יריביהם בתווך הסייברי, ומטבע הדברים בתווך זה חלק גדול מן העיסוק הוא בשיטות הנוגעות לעולם הביג דאטה. בין השאר עוסקים הארגונים בתחומים אלה בניתוח תעבורת נתונים עצומה, ובניסיון לאתר אנומליות המעידות על פוטנציאל תקיפה סייברי, כמו גם איתור תבניות התנהגויות רשתיות שמטרתן זיהוי סימנים מעידים לפעילות סייברית ואיתור נקודות חולשה של היריבים. מעבר לתווך הסייבר עצמו כזירת התגוששות ואיסוף הדדיים בין ארגונים ויריביהם, גם הפעילות הסייברית מהווה כר נרחב לאיסוף מידע עצום בהיקפו על אודות פעילותם של יחידים וקבוצות וצורות ההתקשרות ביניהם. גם בתחום זה עוסקים ההבדל בין העולם העסקי לעולם המודיעיני: מוקד העניין שיעסיק תאגיד או חברה, יהיה המוצר שאותו הם מייצרים, או הרעיון שאותו הם מבקשים לשווק, אך את ארגון המודיעין יעניין המוטיב האידיאולוגי או הנפשי רבות ארגוני מודיעין, אשר פועלים בשיטות דומות לאלו הנהוגות בעולם העסקי-אזרחי לצרכים מסחריים ושיווקיים. אם ארגונים עסקיים מתעניינים במידת העניין במוצר מסוים, או בזיהוי צורך שניתן לספקו על ידי שיווק ממוקד, כך גם ארגוני מודיעין מנטרים פעילות ושיח רשתיים ומנסים לזהות את מידת העניין והעיסוק בתחום המהווה פוטנציאל איום או הזדמנויות הנוגעים לתחומי העניין של ארגוני מודיעין אלה וכן מנסים לאתר מתוך ים המידע את היחידים והקבוצות שבהם נמצא פוטנציאל הנזק והאיום, או את ההזדמנות לשפר את יכולות האיסוף והתקיפה של ארגוני המודיעין. 57

58 ארגוני מודיעין מתעניינים מטבע הדברים בשאלות המעסיקות גם ארגונים עסקיים, כאשר רק מוקד השאלה שונה. ארגון עסקי שואל את עצמו 'מה חושב הציבור על המוצר שלי?' 'מה מעמדו של המוצר שלי אל מול מוצרים מתחרים?' 'כיצד אזהה צורך חדש ומתהווה וכיצד אוכל להיכנס לשוק בנקודה שבה המוצר שלי יענה על צורך קיים?' ארגונים עסקיים פועלים לקבל תשובות לשאלות אלה בשיטות שונות של ניתוח ביג דאטה החל מניתוח נתוני המכירות והצריכה כפי שנמצאים במאגרי המידע שלהם ושל שותפיהם, דרך ניטור השיח הרשתי והפעלת מתודות מתחומי Opinion mining, Brand Monitoring ו analysis.sentiment חברות רבות מספקות שירותים כאלה לחברות ותאגידים בקשת של מוצרים מסוגים שונים. גם ארגוני מודיעין עשויים לעשות שימוש במתודות כאלה, כשהשאלות הנשאלות על ידם הן מסדר דומה, וההבדל הוא רק במוקד העניין. בעוד מוקד העניין שיעסיק תאגיד או חברה יהיה המוצר שאותו הם מייצרים, או הרעיון שאותו הם מבקשים לשווק, את ארגון המודיעין יעניין המוטיב האידיאולוגי/דתי/נפשי שיכול להביא לפעילות טרור או התעניינות באמצעי לחימה מסוימים או כל נושא אחר הנמצא במרחב ההתעניינות של הארגון. שאלות מודיעיניות מסדר חדש עם זאת, כמדומני שישנו תחום רחב שבו לארגוני המודיעין יתרון מובנה על תאגידים וחברות עסקיים, יתרון שיכול לייצר הזדמנויות מודיעיניות ומחקריות חדשות ויצירתיות, ולאפשר לארגוני המודיעין לשאול שאלות מחקריות חדשות, מסדר שונה, שיוכלו להרחיב את תמונת עולמם ואת מסד הידע שעל בסיסו יאפשרו למקבלי החלטות לנהל סיכונים ולקיים תהליכי קבלת החלטות טובים יותר. כדי לנסות ולגרות את המחשבה על שאלות מודיעיניות חדשות שניתן לענות עליהן בכלים ושיטות של מיצוי ביג דאטה, אנסה לתאר מציאות דמיונית המשלבת מציאות פוליטית- חברתית היסטורית עם מציאות טכנולוגית עכשווית. נכניס עצמנו לסביבת מציאות מדומה. אנחנו בשנת 1983 בעיצומה של המלחמה הקרה, בסביבה גיאו פוליטית מקוטבת בין הגוש המזרחי בהנהגת ברית המועצות למערב בהנהגת ארצות הברית. אנו בברלין החצויה בין מזרח ומערב. חלקה המזרחי של העיר שייך לרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית - DDR )גרמניה המזרחית(, ואילו חלקה המערבי של העיר הוא מובלעת השייכת לרפובליקה הפדרלית הגרמנית - BRD )גרמניה המערבית(. בליבה של העיר ניצבת חומה שהמעבר העיקרי בה בין מזרח למערב 2 הוא ב Charlie.Check point בשני חלקי העיר פועלים שני ארגוני מודיעין יריבים - בצידה המערבי של העיר פועל בין השאר ה BfV, שירות הביון הפנימי האמון על איומי חתרנות אידיאולוגיים )כגון ניאו נאצים וקומוניסטים( ועל סיכול ריגול מצד הגוש המזרחי. בצידה האחר של העיר פועל ה"שטאזי" המשמש גם כסוכנות ביון החוץ וגם כארגון מודיעין וביטחון הפנים האמון על פיקוח על האוכלוסייה וריגול נגדי. במציאות הדמיונית שלנו, הטכנולוגיה ומאפייני התקשורת הם של שנת אזרחי שתי 2 המבקש לחוש את רוח התקופה יוכל לגעת בה באמצעות קריאת כמה ספרים מסוגות שונות ובאמצעות צפייה בכמה סרטים וסדרות טלוויזיה שיצאו בשנים האחרונות. בין השאר ניתן להמליץ על הספר "ילדי השטאזי" מאת דייוויד יאנג )מתרגם: אילן פן(,2015 הסרט "חיים של אחרים" Anderen( )Das Leben der והסדרה.Duetschland 83 58

59 המדינות ותושביהן עושים שימוש בטלפונים סלולריים חכמים, לרובם ככולם חשבונות דוא"ל ופרופילים פעילים ברשתות החברתיות השונות. תושבי המדינות עושים שימוש במכשירים המחוברים לרשת האינטרנט ומייצרים חתימות דיגיטליות שונות, כגון טלוויזיות חכמות, שעונים חכמים, צמידי כושר, מכוניות חכמות, תגי זיהוי דיגיטליים וביומטריים ועוד ועוד. במציאות בדיונית זו, לשני הארגונים נגישות בלתי מוגבלת לכלל הנתונים והאותות שנוצרים בעיר ברלין ובאזורי הגבול בין שתי המדינות. עתה, לאחר שתיארנו את המציאות הדמיונית שבתוכה אנחנו פועלים, נכניס עצמנו לנעליהם של אנשי המחקר בשני ארגוני הביון היריבים, וננסה לחשוב אילו שאלות חדשות נוכל לשאול על מושאי העניין שלנו, אשר יעשירו את הבנתנו המודיעינית וירחיבו את יכולות הפעולה שלנו לעמוד בייעוד הארגון. ראש אגף הגנת המדינה מתעמולה וחתרנות אימפריאליסטיים ב"שטאזי" כינס את אנשיו וביקש לבצע מחקר אשר יבדוק את מאפייני תרבות הפנאי של תושבי מזרח ברלין, תוך חלוקה לפי חתך גיל ומאפייני תעסוקה, בדגש על ניתוח מדויק יותר של מאפייני הבילוי של עובדי המערכת הממשלתית. אנשי האלגוריתמיקה של ה"שטאזי" ניגשו לעבודה ובנו מחקר המנתח את מאפייני הבילוי הללו בשיטות של מחקר נתוני עתק ניתוח של כלל נתוני המיקום של הטלפונים הסלולריים השייכים לתושבי העיר המזרחית, או משמשים אותם, תוך פילוח לאורך זמן של ימים בשבוע ושעות ביממה המאפיינים את גרף השינוי בין שעות עבודה לבין שעות וימי בילוי. הניתוח כלל בדיקה השוואתית בין מיקומי הטלפונים הסלולריים לבין הפעילות של בעליהם ברשתות החברתיות, תוך ניתוח של מאפייני התכנים שהועלו ברשתות תמונות, פוסטים וטקסטים ואיתור מילים המתאימות לפעילות בילוי בניגוד לאלו המתאימות לפעילות ביתית. ניתוח נוסף שנעשה על ידי מחלקת המחקר ב"שטאזי" היה של ההתקשרויות בין האזרחים, והימצאותם יחד בקרבת מקום עם חבריהם וקשריהם, המתאם או אי המתאם ביניהם בין שעות העבודה לבין שעות הבילויים, וזאת כדי לבחון האם האזרחים נוטים לבלות יותר עם בני משפחותיהם, עם חבריהם לעבודה או אולי דווקא עם מעגלים אחרים המרחיקים אותם מחבריהם לעבודה. בעקבות ממצאי המחקר שבוצע ב"שטאזי", שינו באגף הגנת המדינה את מאפייני הכיסוי שבוצע עד היום, והוחלט לגייס מודיעים חדשים באזורי בילוי בלתי מוכרים שהתגלו כפופולריים בסופי השבוע בקרב אזרחי העיר המזרחית בגילים אך עם זאת נשמעה צפירת הרגעה במסדרונות האגף כאשר התברר כי עובדי מדינה נטו לבלות בבתיהם גם בשעות הפנאי ולא נסחפו בגל של בילויים בלתי מבוקרים על ידי המדינה. למסקנה זו הגיעה מחלקת המחקר מתוך העובדה כי טלפונים חכמים של עובדי המדינה נטו להישאר בקרבת מקום למכשירים אחרים המחוברים לחשבונותיהם של בעלי הטלפונים כגון הטלוויזיות החכמות ומכשירי ה PC שלהם. מעברה השני של החומה, ביקש ראש מחלקת ברלין ב BfV, מהאלגוריתמיקאים במחלקתו לבנות תמונת מודיעין מבוססת נתונים שתנתח את כל המזרח גרמנים אשר הצליחו להבריח את הגבול או שניסו לעשות כן במהלך שלוש השנים הקודמות. ראש המחלקה ביקש שהמחקר ייתן תשובה 59

60 לשתי שאלות: האם עריקה מן המזרח למערב היא דרך פעולה של המודיעין המזרח גרמני כדי להכניס מרגלים למערב? האם ניתן לאתר מבעוד מועד מועמדים פוטנציאליים לעריקה, כדי לעודד אותם לעשות כן ולבנות פלטפורמות שיאפשרו להם להגיע למערב? מסקנות מחקרם של אנשי השירות המערב גרמני היו כי עריקים וכאלו שניסו לערוק, מאופיינים בכך שצריכת המדיה שלהם כללה הרבה יותר גלישה באתרים מערביים, כאשר ניתן להבחין בגרף עולה של צריכת מדיה כזו, על חשבון ירידה במינון ההיחשפות לתכנים הרשמיים של המשטר המזרח גרמני. כמו כן גילו אנשי המחקר כי ניתן לזהות נקודה על ציר הזמן בשינוי באופי צריכת התכנים שבה מתחילות להופיע התקרבויות גיאוגרפיות של המועמד לעריקה אל החומה והגבול עם מערב גרמניה. על בסיס ממצאי המחקר הזה, בנו אנשי הטכנולוגיה של השירות המערב גרמני מנגנון חיפוש של כלל צריכת המדיה הדיגיטלית במזרח לאיתור משתמשים המייצרים גרף דומה ויצירת התרעה )Alert( בהתלכדות הצירים לנקודה המתאימה, ומנגנון אוטומטי אשר שלח הודעת טקסט לכל מי שעלה בהתרעה כזו. ההודעה הועברה בדרך התקשרות חשאית כדי לנסות ולסייע בעריקה פוטנציאלית. ובמקביל, ייבחנו קשריו כל עריק פוטנציאלי כזה עם המודיעין המזרח גרמני, כדי לוודא שאינו מרגל מזרח גרמני המיועד להחדרה למערב. מה ניתן ללמוד מכך? עד כאן עולמנו הדמיוני, ומכאן יוכל כל אחד מן הקוראים לקחת את עולמו המודיעיני ולנסות להשליך את הרעיונות הללו על המציאות בת זמננו. כמדומני שאין צורך אלא בהפעלת הדמיון והיצירתיות המודיעינית כדי לחשוב ולבנות שאלות חדשות מסדר חדש, כאלה שלא נשאלו עד היום, שאלות שעולם נתוני העתק מאפשר לנו לתת עליהן תשובות בעלות ערך שיכול להעשיר את הידע על אודות היריבים ולהרחיב את יכולתם של ארגוני מודיעין לתת כלים בידי מקבלי ההחלטות, הן לניהול המערך המודיעיני והן לניהול סיכונים תוך הערכת האיומים וההזדמנויות באופן המשקף טוב יותר את המציאות. המפתח ליצירת מחקרים רלוונטיים בשיטות וכלים של ביג דאטה בעולם המודיעין הוא המודעות לאפשרות לשאול שאלות חדשות; ההבנה כי נתוני העתק אינם מייצרים רק הבדל כמותי שמאפשר מענה על שאלות ישנות בכלים חדשים, אלא מייצרים מציאות חדשה שבתוכה ניתן לשאול שאלות חדשות לגמרי שהמענה עליהן ייתן בידי אנשי המודיעין תמונת מציאות משוכללת ומשקפת יותר של היריב ושל הסביבה שבתוכה הוא פועל. כמדומני שהדרך להשתמש במפתח זה היא על ידי יצירת שיתופי פעולה חדשים בין אנשי מחקר מודיעיני קלסי לבין אנשי ביג דאטה, אלגוריתמיקאים ואנליסטים בתחומי כריית המידע, תוך הפריה הדדית ויצירת רעיונות משותפים. 60

61 הרשתות החברתיות - מה הן מספרות ומה הן מסתירות? רס"ן ד' - משרת באמ"ן רקע אירועי הטלטלה האזורית שהתחוללו במזרח התיכון בתחילת העשור, הדגישו את מקומו המרכזי של הציבור הערבי כשחקן פוליטי משמעותי במזרח התיכון. האירועים הוכיחו כי הציבור יכול לפעול פוליטית גם במדינות בעלות שלטון אוטוריטרי והוא יכול להוביל מהפכות ומחאות ולהשפיע על תהליכי קבלת החלטות של הדרג המדיני. כל אלו הובילו להבנה כי מחקר חברה הוא מרכיב מהותי בהבנה וגיבוש של תמונת המודיעין, וכי לא ניתן להבין את המציאות על מורכבותה מבלי להבין את החברה על מרכיביה )הרכב עדתי ודתי, מצב כלכלי, הלכי רוח ביחס למשטר וכולי(. תיאר זאת רח"ט מחקר באמ"ן לשעבר, תא"ל )מיל'(, איתי ברון: "אתגר מחקרי נוסף שהביאה ה'טלטלה' היה הצורך להבין טוב יותר את הציבורים במזרח התיכון... ה"טלטלה" המחישה את עליית משקלם של הציבורים ברחובות ובכיכרות, אך בעיקר בתודעתם של המנהיגים מקבלי ההחלטות, הציבורים שיצאו בשנת 2011 לרחובות והביאו להדחת השליטים בחלק מהמדינות 1 הניעו את המנהיגים לבצע רפורמות כלכליות וחברתיות במדינות אחרות". ההבנה בדבר חשיבות מחקר הציבור העלתה שאלה מתודולוגית לגבי האופן שבו ניתן לחקור ציבור במדינות בעלות משטר לא דמוקרטי והאם שיטות המחקר המסורתיות, בעיקר סקרי עמדות, 2 הן שיטות מחקר המתאימות למעקב אחר עמדות הציבור ודעת הקהל במדינות השונות. עיון ומעקב אחר פרסומי מכוני המחקר העוקבים אחר דעת הקהל בעולם הערבי מלמדים כי גם בשנת 2017 סקרי עמדות הם הכלי המקובל והנפוץ ביותר לבחינה וניטור של מגמות בדעת הקהל 3 ברחבי העולם וכן במדינות המזרח התיכון. יתרונם הגדול של סקרי עמדות הוא ביכולתם לייצג באופן מהימן את כלל הציבור מושא המחקר, אולם שיטה זו אינה נטולת מגבלות. מגבלה מרכזית נובעת משיטת איסוף הנתונים. רציונל איסוף הנתונים בסקרי עמדות הוא שאלת שאלות.)Asking( כלומר, החוקר שואל את השאלות והנחקרים משיבים רק על מה שנשאלו ובהתאם לאופן שבו הבינו את השאלה. שיטה זו עלולה להוביל להטיות הקשורות לאופן ניסוח השאלה, אופן הצגתה ומיקומה בשאלון, ולהטיות הנובעות מה"רצייה החברתית" של המשיבים, מהיחסים שבין השואל למשיב וכולי. מול מגבלות מתודולוגיות אלו, מתרחב בשנים האחרונות הניסיון לבצע מחקר על אודות 1 איתי ברון )2015(. בעידן של המחקר המודיעיני בירור המציאות תמורות ושינויים. המרכז למורשת המודיעין, עמ' יודגש כי במאמר זה המונח "סקרי עמדות" מתייחס לסקרים שמטרתם לתאר תמונת מצב של עמדות ותפיסות בציבור ובדעת הקהל הנכונה למועד עריכת הסקר. אין הכוונה לסקרי בחירות שהם תת התמחות במקצוע הסיקור ומטרתם לנבא התנהגות עתידית. 3 למשל, Arab Youth Survey, The Arab Barometer, World Value Survey, The Arab Index ועוד. 61

62 העמדות, התפיסות והלכי הרוח הציבוריים, באמצעות ניתוח השיח ברשתות החברתיות. יתרה מזו: לאחרונה נשמעים קולות, לא מעטים, הגורסים כי מחקרים המנתחים את השיח ברשתות החברתיות, מייצגים טוב יותר מאשר שיטות מחקר אחרות )כגון סקרי עמדות(, את התפיסות, הדעות, העמדות והלכי הרוח בקרב ציבורים כלל מדינתיים. אחד הגורמים הבולטים להתרחבות המחקר בשיטה זו טמון בכמות המידע הגדולה שניתן לנתח באמצעותם. במאמר זה אני מבקש לבחון אמירות אלו ולהבין מה ניתן ומה לא ניתן להפיק ממחקרים המנתחים את השיח ברשתות החברתיות - בדגש על העולם הערבי. מחקרים המנתחים את השיח ברשתות החברתיות מחקרים הבאים לנתח את השיח ברשתות החברתיות מתבססים על ניתוח כמויות גדולות מאוד של מידע המצוי ברשתות אלו. המחקרים מתבצעים באופנים מגוונים: ביניהם באמצעות תוכנות מדף לניטור השיח ברשתות החברתיות, ובאופן עצמאי על ידי גלישה "חופשית" של החוקר ברחבי האינטרנט הן כצופה "פסיבי" והן באופן אקטיבי תוך "התערבות" בשדה המחקר. בניגוד לסקרי עמדות, הרציונל לשיטת האיסוף במחקרי ניתוח השיח ברשתות החברתיות הוא של תצפית )Observing( - שיטה 'אנתרופולוגית' יותר, בה החוקר, לרוב, משמש כצופה אשר בוחן את השדה המחקרי ולא מתערב בו על ידי שאלת שאלות את הנחקרים. לכאורה, שיטה זו היא ניטרלית יותר ויש בה פחות הטיות ובכך היא מאפשרת קיום שיח אותנטי יותר. אולם הסקת מסקנות ממחקרים כאלו על אודות כלל הציבור היא בעייתית מכיוון שהיא מתעלמת ממספר רחב של גורמים אשר עשויים לפגוע באותנטיות של השיח ברשתות החברתיות וכפועל יוצא ביכולת להסיק ממנו תובנות ומסקנות לגבי דעת הקהל הציבורית. לפני החוקרים הסקת מסקנות על אודות המתנהל ברשתות החברתיות מתעלמת מגורמים שפוגעים באותנטיות של השיח ועלולה להביא להסקת תובנות מוטעות אשר מנתחים את השיח הציבורי ברשתות החברתיות, ניצבים כיום שני אתגרים מרכזיים. האתגר הראשון נוגע למאפייני המשתמשים ברשתות החברתיות. האתגר השני נוגע לשאלת האותנטיות והניטרליות של השיח הציבורי ברשתות החברתיות. לא פעם, אתגרים אלו משתלבים זה בזה ומגבילים מאוד את היכולת להתייחס למחקרים המנתחים את השיח הציבורי ברשתות החברתיות כמחקרים שממצאיהם מייצגים עמדות ותפיסות, כשבפועל הם עלולים להוביל לגיבוש תובנות מוטות ושגויות. כדי להתמודד עם אתגרים אלו, יש לבחון את מאפייני הגולשים ברשתות החברתיות ועד כמה הם מייצגים את מאפייני כלל הציבור. כדי לבחון סוגיה זו נדרשת הבהרה למונח "ייצוגיות". "מחקר מייצג" הוא מחקר הבא לייצג עמדות של ציבורים רחבים, ומתוך כך להסיק עליהם מסקנות. ככזה, הוא חייב להיבנות ממדגם הזהה במאפייניו )משתני הרקע( לזה של האוכלוסייה הנחקרת. אחרת, המחקר אינו מייצג וככזה לא ניתן להסיק ממנו תובנות כוללות או מכילות על האוכלוסייה אותה הוא מבקש או מתיימר לייצג. 62

63 האם מאפייני הגולשים ברשתות החברתיות אכן מייצגים את מאפייני כלל הציבור? מחקרים הבוחנים את השתתפות הציבורים ברשתות החברתיות מלמדים כי מאפייני המשתמשים ברשתות החברתיות אינם זהים למאפייני כלל הציבור. זאת, ללא תלות במדינה ובמאפייני המשטר שבה. כך, למשל, מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד, 4 מצא כי משתמשי טוויטר בבריטניה ובארצות הברית צעירים יותר ובמצב סוציו אקונומי טוב יותר בהשוואה לכלל משתמשי האינטרנט, שגם הם צעירים ובמעמד סוציו אקונומי גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. כלומר, משתמשי טוויטר אינם מייצגים את כלל המשתמשים באינטרנט ומשתמשי האינטרנט אינם מייצגים את כלל האוכלוסייה. כמו כן, מחבר המאמר גורס כי טוויטר פופולרית יותר בקרב אליטות חברתיות. על בסיס נתוני החדירה, הנמוכים יחסית, 5 של רשת זו בעולם הערבי, נוכל להניח כי המצב במדינות ערב, לכל הפחות אינו שונה מהותית. באופן ספציפי, כאשר בחנו את המצב 6 נכון לשנת 2016, ב 22 מדינות בעולם הערבי נמצא כי בקרב הגולשים ברשתות החברתיות 81% מהגולשים מתגוררים בערים, 64% מהם מתחת לגיל 30, 67% מהגולשים הם גברים ו 80% מהנשאלים הם משכילים )שם(. מתוך הנתונים לעיל ניכר כי מאפייני הגולשים ברשתות החברתיות אינם זהים, ואף אינם דומים, סוגיה נוספת המקשה על היכולת לבנות "מדגם מייצג" של השיח ברשתות החברתיות נוגעת לכך שחלק מהמשתמשים, משום חשש לפרטיותם, בוחרים לספק, בחשבונותיהם ברשתות החברתיות, פרטים בדויים למאפייני כלל הציבור. המשמעות המחקרית הנובעת מכך היא כי אין ביכולתנו לטעון כי הלכי הרוח, העמדות והתפיסות, כפי שבאים לידי ביטוי בשיח הציבורי ברשתות החברתיות, אכן מייצגים את דעת הקהל בכלל הציבור. יתרה מזו, אין אנו יודעים באילו מדדים הגולשים ברשתות החברתיות שונים מכלל הציבור ולכן, בניגוד למשל לסקרי עמדות שבהם ניתן על ידי מניפולציה סטטיסטית להתאים את משקלה של קבוצה כלשהי במדגם למשקלה באוכלוסייה כדי שהמדגם יהיה מייצג, במקרים של ניתוח השיח ברשתות החברתיות, משום שאין בידינו די מידע על אודות מאפייני המשתמשים, לא נוכל לעשות כך. סוגיה נוספת המקשה על היכולת לבנות "מדגם מייצג" של השיח ברשתות החברתיות נוגעת לכך שחלק מהמשתמשים, משום חשש לפרטיותם, בוחרים לספק, בחשבונותיהם ברשתות Blank, G. (2016). The digital divide among twitter users and its implications for social science. Social Science. Computer 4 Review מיליון משתמשים בעולם הערבי, נכון לשנת, 2017 על פי דוח המדיה החברתית בעולם הערבי :Arab social media report 2017, 7th Edition: Social media and the internet of things: Towards data driven policymaking in the Arab world: Potential, limits and concerns. Mohamad Bin Rashid School of Government. Arab Social Media Report 2017, 7th Edition: Social media and the internet of things: Towards data driven policymaking 6 in the Arab world: Potential, limits and concerns. Mohamad Bin Rashid School of.government. 63

64 החברתיות, פרטים בדויים. דוח המדיה החברתית בעולם הערבי מלמד למשל כי 15% מהגולשים בעולם הערבי מספקים מידע שקרי ברשתות חברתיות. השקר השכיח ביותר הוא לגבי השם - 61% מבין אלו המספקים מידע שקרי עושים זאת לגבי שמם. אולם במה שרלוונטי יותר לשאלת הייצוגיות, 40% מהגולשים אשר מוסרים מידע שגוי, ציינו כי הם משקרים לגבי גילם ו 35% משקרים לגבי מיקומם הגיאוגרפי. נוסף על כך שליש מהגולשים מכבים את אפשרות האיכון הגיאוגרפי שלהם כאשר הם משתמשים במדיה חברתית. באופן טבעי ובהתאם למידת החדירה, רוב הגולשים המספקים מידע שקרי עושים זאת ברשתות Twitter,.Facebook, Google+, המשמעות של ממצאים אלו היא, כי מבחינת הגיל והפיזור הגיאוגרפי במדינה, אין לנו יכולת לוודא שמאפייני המדגם זהים למאפייני כלל הציבור, ולכן לא נוכל להניח כי המחקר מייצג. איור 11: היכן מדווח מידע שקרי ברשתות החברתיות 40.4% 16% 10.8% 10.7% 15.5% Facebook Google + and other Multi-purpose platforms Twitter and other Microblogging platforms Instagram, Pintrest and other Photosharing platforms Youtube, Vine and other Video sharing platforms Other Social media platforms משתנה שלישי המשפיע גם כן על יכולת הייצוגיות של השיח ברשתות החברתיות, בא לידי ביטוי בכך שלגולשים רבים כמה חשבונות בכל רשת חברתית. כך, למשל, על פי הסקר של בית הספר לממשל בדובאי, ל 46% מהמשתמשים ברשתות החברתיות בעולם הערבי יש מספר רב של חשבונות לפחות בפלטפורמה אחת של מדיה חברתית. העובדה שלחלק לא קטן מן הגולשים יש כמה חשבונות בפלטפורמה בודדת של מדיה חברתית גורמת לייצוג יתר של דעותיהם, בהשוואה לדעותיהם של אלו שהם בעלי חשבון בודד. כלומר, המשמעות היא שהשיח עלול להיות מוטה על ידי דעותיהם ולכן אינו מייצג בהכרח את השיח ב"מציאות". בדומה לכך, במאמר שפורסם בבלוג של אתר האינטרנט של אוניברסיטת אוקספורד, 40% 7 מבעלי חשבון טוויטר מעולם לא צייצו, ו 15% מהמשתמשים אחראים ל 85% מהציוצים. אומנם המחקר מתייחס לציבור האמריקאי, אולם ניתן להניח כי התופעה אינה ייחודית לארצות הברית. Did you consider Twitter's (lack of) representativeness before doing that predictive study? 7 64

65 גורם נוסף הפוגע ביכולת הייצוג של השיח הציבורי ברשת החברתית,Facebook שהיא הרשת החברתית בעלת החדירות הגבוהה ביותר בעולם הערבי, הוא העובדה שהחברה מגבילה את יכולת הניטור של השיח. כך ניתן למעשה לנטר רק חשבונות פומביים.)Public( כלומר, משתמשים שחשבונם מוגן על ידי הגדרות פרטיות אינם חשופים ליכולת הניטור. מובן שעובדה זו פוגעת מאוד ביכולת לייצג ציבורים רחבים באמצעות מחקר המבוסס על רשתות חברתיות. יתרה מזו: הניסיון מלמד כי במקרים רבים חשבונות פומביים שייכים לגופי תקשורת מדינתיים ולגורמים המחפשים להשפיע על השיח הציבורי, למשל פוליטיקאים, מובילי תרבות וכדומה. כלל הממצאים לעיל מדגישים כי מחקר הבוחן את השיח ברשתות החברתיות אינו מהווה מחקר המייצג באופן מיטבי את דעת הקהל בכלל הציבור המדינתי. מידת האותנטיות והניטרליות של השיח ברשתות החברתיות האתגר השני אשר משפיע באופן מהותי על יכולת הסקת המסקנות ממחקר המנתח את השיח ברשתות החברתיות, נוגע למידת האותנטיות של העמדות והתפיסות הבאות לידי ביטוי ברשתות החברתיות. כפי שצוין קודם לכן, הרציונל במחקר המנתח את השיח הציבורי ברשתות החברתיות הוא שמתנהל שם שיח חופשי ואותנטי וכי הרשתות החברתיות מהוות פלטפורמה המאפשרת שיח כזה. אולם נתונים אחרונים מציגים תמונה שונה בתכלית. דוח,Freedom on the NET של מכון המחקר,Freedom House 8 אשר פורסם בנובמבר 2017, מציג תמונה עגומה לגבי מידת החופש, האנונימיות והאותנטיות של השיח ברשתות החברתיות. על פי הדוח, מעורבות המשטרים וניסיונות ההשפעה על השיח האינטרנטי הופכים נפוצים ומתוחכמים ככל שעובר הזמן, כאשר מטרת המעורבות הגוברת היא לדכא קולות מתנגדים ולקדם סדר יום אנטי דמוקרטי. על פי מחברי הדוח, ההתערבות מתבצעת, לרוב, על ידי מניפולציות כגון יצירת חדשות כוזבות, הפעלת בוטים וטרולים, פריצות לחשבונות כדי לאפשר מעקב אחר אזרחים, חסימת אתרים וכדומה. אולם נוסף על המניפולציות הטכנולוגיות, מחברי הדוח מצביעים על כך כי ההתקפות הפיזיות כלפי מתנגדי המשטר, המגיעות לכדי מאסר ואף רצח, הופכות נפוצות יותר. בכל הקשור למצב חופש הגלישה באינטרנט במדינות המזרח התיכון, הדוח מציג תמונה על פיה ברוב המדינות האזור, החופש לגלישה באינטרנט מוגבל או שכלל אינו קיים. על פי הדוח לשנת East, 2017, 41% 9 Media Use in the Middle מקרב הגולשים במדינות שנבחנו 10 )בהשוואה ל 36% ב 2013 (, ציינו כי הם חוששים שהשלטונות עוקבים אחרי מעשיהם באינטרנט. כמו כן, 20% מהמשיבים )30% בירדן(, ציינו כי שינו את אופן התנהגותם ברשת בשל החשש ממעקב השלטונות. האסטרטגיות הנפוצות היו שינוי הגדרות הפרטיות, כתיבה פחות ביקורתית, כתיבה לעיתים רחוקות יותר והתקשרות עם פחות חברים. גם הדוח שפורסם על ידי בית הספר לממשל בדובאי מציג תמונה שעל פיה 36% מגולשי האינטרנט בעולם הערבי בוחרים שלא לבטא דעות שליליות כלפי השלטונות במדיה החברתית. Freedom on the Net 2017: Manipulating Social Media to Undermine Democracy. Freedom House. 8.Northwestern University in Qatar 9 המדינות שנבחנו - לבנון, תוניסיה, סעודיה, מעא"מ, ירדן

66 איור 12: צבע כחול מלמד על היעדר חופש לגלישה באינטרנט וצבע צהוב על חופש חלקי, צבע ירוק מצביע על חופש לגלישה. ככל שהציון גבוה יותר, מידת החופש לגלוש באינטרנט נמוכה יותר, כאשר הציון 100 מתאר היעדר חופש מוחלט, והציון 0 מתאר קיומו של חופש גלישה מוחלט נוסף על כך רק 29% חשים שהם יכולים לבטא בחופשיות ובישירות את דעותיהם השליליות על המערכת הממשלתית; רבע מהנשאלים ציינו כי הם מפעילים צנזורה עצמית כאשר הם מבטאים את דעותיהם בנושאים הללו; 21% ציינו שהם בוחרים שלא להתבטא באופן שלילי ו 11% ציינו שהם רומזים את דעתם ואינם מציגים אותה באופן ישיר. נוסף על כך 11% ציינו שהם משתמשים בסרקזם ברשת החברתית. נתונים אלו מדגישים את הבעייתיות שבהסתמכות על המדיה החברתית כמקור לניתוח של דעת הקהל הציבורית ושל הסנטימנט הציבורי והלכי רוח. פגיעה נוספת באותנטיות של השיח הציבורי ברשתות החברתיות נובעת מתופעת הכתיבה "מטעם". בעולם הערבי, כמו בכלל העולם, קיימת תופעה רחבה של העסקת גולשים ברשת לטובת קידום סדרי יום ותפיסות ספציפיות. הצפת הדעות על ידי גולשים אלו מטה את נפח השיח באופן שאינו מייצג את ה"מציאות". המשמעות המרכזית של נתונים אלו היא כי מידת האותנטיות של השיח באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט, מצטמצמת ככל שעובר הזמן. סיכום על פי מה שצוין עד כה, אני טוען כי התייחסות לתובנות העולות ממחקרים המנתחים את השיח הציבורי ברשתות החברתיות כאל תובנות המייצגות באופן מלא ציבורים כלל מדינתיים, אינה אפשרית ואף עלולה להוביל לפרשנות ולניתוח מודיעיני מוטה ושגוי. 66

67 אם כך, האם עלינו לחדול מלהשתמש במחקרים הבוחנים את השיח ברשתות החברתיות כדי לעמוד על תפיסות והלכי רוח בקרב ציבורים שונים? התשובה היא חד משמעית: לא! עלינו להמשיך ולפתח את היכולות בביצוע מחקרים ברשתות החברתיות ולנצל את יתרונותיהם. להבנתי, יתרונם המרכזי נובע מכמות המידע העצומה שהם מספקים. לכן נכון להתייחס למחקר כזה כאל "מחקר איכותני בכמויות גדולות" )כמות שיוצרת איכות(. מחקר כזה עשוי לשפר מאוד את יכולת ההבנה וההעמקה של החוקרים בסוגיות בעלות עניין, להבין את מוקדי השיח, את הרעיונות המרכזיים ואת ההקשר שבו הוא מתבצע. יתרון נוסף שמתאפשר במחקרים מסוג זה הוא יכולתם לבחון "מקרוב" גורמי כוח ומעצבי דעת קהל )"משפיענים"(. חשוב להשתמש במחקרים מסוג זה כדי ללמוד ולהבין את דרכי הפעולה ומידת ההשפעה שיש למובילי דעת קהל ברשתות החברתיות, משום שבמחקרים כאלו איננו נדרשים לייצג את כלל הציבור, אלא רק את מובילי דעת הקהל עצמם. נוסף על כך ניתן לבצע מחקרים שמטרתם לבחון או למפות את מאפייני הגולשים ברשתות החברתיות ואת דפוסי השימוש שלהם, לבצע מחקרים על אוכלוסיות מוגדרות שאותן ניתן לזהות ולמסגר ברשתות החברתיות )למשל: צעירים, סטודנטים, קבוצות פייסבוק(. יתרה מזו: כמויות המידע הגדולות וההתפתחויות הטכנולוגיות והמתודולוגיות, מאפשרות לחוקרים לבצע ניתוח של מבני הקשרים בין החברים ברשתות החברתיות Analysis( (Social Network באופן שעשוי לתרום רבות להבנות אודות המבנים החברתיים, יחסי הכוחות וגורמי ההשפעה בקרב המשתמשים ברשתות החברתיות. לצד אלו, הפגיעה באותנטיות השיח ברשתות החברתיות מחייבת את החוקרים לחפש את התייחסות לתובנות העולות ממחקרים המנתחים את השיח הציבורי ברשתות החברתיות כאל תובנות המייצגות באופן מלא ציבורים כלל מדינתיים עלולה להוביל לפרשנות ולניתוח מודיעיני מוטה ושגוי. אך עם זאת, לא מומלץ לחדול מלהשתמש במחקרים הבוחנים את השיח ברשתות החברתיות כדי לעמוד על תפיסות והלכי רוח בקרב ציבורים שונים הפלטפורמות החדשות או השונות בהן כן מתאפשר שיח ציבורי אותנטי. מחקרים הבוחנים את דעת הקהל ברשתות החברתיות הם תחום מתפתח אשר מחד גיסא אינו נטול אתגרים מתודולוגיים, ומאידך גיסא, טומן בחובו הזדמנויות מחקריות ומודיעיניות רבות. עלינו לבחון את השימוש במתודולוגיה זו בביקורתיות, להכיר במגבלותיה ולנצל את יתרונותיה, כדי לייצר תמונה רחבה, מקיפה ומעמיקה יותר של המציאות הנבחנת. עלינו גם לשלב שיטות מחקר אלו עם שיטות המחקר הקלסיות. ריבוי שיטות מחקר Methods( )Mix ולא צמצומן, ישפר את יכולת ההבנה, התיקוף וההסקה של החוקרים. 67

68 הרשתות החברתיות מנקודת מבט של הפרט בן צור - משרת במערכת הביטחון מבוא עולם הרשתות החברתיות והיכולות הטכנולוגיות הרלוונטיות ועולם הביג דאטה יצרו פוטנציאל לתמורות בגיבוש תמונת המודיעין. אחד השינויים המרכזיים הוא המיקוד בעולם המידע הגלוי, האוסינט בעגה המודיעינית. רבות כבר נכתב ונאמר על הנטייה של עולם המודיעין להעדיף את העיסוק במידע המגיע ממקורות חשאיים - יומינטיים, סיגינטיים )קלסיים או מבוססי סייבר(, או מקורות ויזינטיים. אולם הרשתות החברתיות, והשימוש בכלים טכנולוגיים לניתוח ביג דאטה, צריכים לעורר מחדש את הדיון על המשקל הניתן לאוסינט. השינוי נובע לא רק מפיתוח כלים טכנולוגיים חדשים, מתקדמים ומשוכללים ככל שיהיו. אלא גם, ואולי בעיקר, מהשינויים התרבותיים שהכניסו הרשתות החברתיות )והכלים הטכנולוגיים הרלוונטיים( לעולמנו. במאמר זה אני מבקש להתמקד דווקא בהשפעות הנוגעות למודיעין העוסק בפרט, באדם הבודד, בין אם מדובר במנהיג )לאומי, ארגוני, עסקי או אחר( ובין אם באדם מן השורה. יודגש כי אין בכך כדי להמעיט מחשיבותן של הרשתות החברתיות וטכנולוגיות הביג דאטה בכל הנוגע למודיעין הרלוונטי לציבור הרחב - 'הסנטימנט הציבורי', ויעיד על כך תפקידן המרכזי של הרשתות החברתיות באירועי כיכר תחריר ב 2011, ותפקידה של רשת האינסטגרם במחאה הציבורית באיראן בינואר תחת הכותרת 'הפרט במרכז', אסמן תחילה כמה תחומים שבהם חל שינוי חברתי תרבותי, בשל האופן שבו הרשתות משפיעות על הפרט. לאחר מכן, אעסוק באופן שבו עולם הרשתות משקף מתוכו את הפרט, באופן הרלוונטי לעולם התוכן והמשימה המודיעינית. העצמת מקומו של הפרט עולם הרשתות החברתיות שם את הפרט, חוויותיו ועמדותיו, במרכז. אין הכוונה רק לאוחזים במעמד הנהגתי ציבורי או רשמי, אלא גם לאזרח הפשוט. הרשתות החברתיות נותנות לכל אדם את האפשרות להביע עמדה, ליצור קשרים חברתיים או מקצועיים בצורה פשוטה ומהירה, ומעבר לכך - גם להחצין את עצם קיומם. קשר מנהיג-אזרח הרשתות החברתיות משפיעות לא רק על האזרח אלא גם על דרג ההנהגה. ראשית, ההרגל המתפתח לקצב עדכון ותגובה מהירים, מחד גיסא, ופשטות השימוש מאידך גיסא, מביאים גם את המנהיגים להשתמש ברשתות החברתיות, ככלי לקשר ישיר ומהיר עם קהל היעד שלהם. יתרה מזו: דווקא עבור המנהיגים, הרשתות החברתיות מהוות כלי יעיל המאפשר להם "לדלג" מעל כלי 68

69 התקשורת המסורתיים, היישר אל קהל היעד שלהם, ולהעביר אליהם מסרים באופן ישיר, ללא תיווך כלל או עם תיווך מינימלי )ניתן לשער שתהליך הבקרה והבחינה שעוברים נאום או הצהרה מתוכננת לתקשורת, קפדניים הרבה יותר מאלו שעובר ציוץ בטוויטר(, וללא שאלות קשות מצד מראיינים נחושים. זמינות הכלים הטכנולוגיים ונגישותם הכלים הטכנולוגיים המשמשים אותנו לצורך תקשורת )שידור או קליטה( ברשתות החברתיות, פשוטים לשימוש, זולים יחסית, וזמינים לרשותנו 24 שעות ביממה. אדם המעוניין לפרסם מידע כלשהו על אודות עצמו או על אודות סביבתו, יכול לעשות זאת כמעט מכל מקום, בכל עת, בעלות אפסית, ובצורה פשוטה ונוחה. יתרה מזו, זמינות הכלים מעודדת את הפרט להגיב, לשתף ולהשתתף, ובאופן כללי להיות פעיל ברשת. הכלי הטכנולוגי הבסיסי העומד לרשותנו הטלפון החכם מהווה למעשה סוכנות תקשורת בין תחומית, הכוללת אפשרויות תיעוד ושידור איכותיות של אודיו, ויזיו וטקסט. ויתור על הפרטיות כמה פעמים לחצתם על הכפתור 'מאשר' כאשר במהלך התקנת יישומון כלשהו התבקשתם לאפשר לו נגישות למיקומכם ולקבצים שעל הטלפון החכם שלכם? כמה פעמים מילאתם שאלון פרטים אישיים כזה או אחר במהלך ההרשמה לקבלת שירות ממוכן )חינמי בדרך כלל( כזה או אחר? כמה פעמים חלקתם עם חבריכם הווירטואליים תמונות אישיות, חוויות שעברתם ואף תוכניות עתידיות? החוויה הדיגיטלית מרגילה אותנו לוותר על מרכיבים רבים של פרטיות, החל במידע אישי עלינו וכלה בהשפעה ושליטה על פעולותינו ורכושנו. דוגמה לכך ניתן למצוא בהודאה הרשמית של חברת "אפל", שלפיה היא מאטה בכוונה את פעולת מערכות ההפעלה במכשירי אייפון מדגמים ישנים. האם היינו מסכימים, לדוגמה, שיצרן הרכב שלנו יקטין, ביוזמתו, את המהירות של רכבנו בכל שנה שעוברת? או לחילופין, יהיה זה שישלוט באופן יזום על הגידול בצריכת הדלק של הרכב? החוויה הדיגיטלית 'מרגילה' ומעודדת אותנו לוותר על הפרטיות שלנו בשני מישורים - גם למסור מידע על עצמנו ועל הסובבים אותנו, וגם לתת לגורמים אחרים )חברות מסחריות, טכנולוגיה( לשלוט ולהשפיע על רכושנו והתנהגותנו. העולם המסחרי כזרז ומעצים תהליכים העולם המסחרי, בדגש על זה הפרסומי-שיווקי, הוא צרכן מרכזי של מידע על אודות אורחות חיינו ומאפייני התנהגותנו, כדי להיטיב ולשווק לנו מוצרים ושירותים שונים ומגוונים. מגמה מרכזית בעולם תוכן זה, היא פרסום ושיווק ממוקדים לכל פרט או פלח אוכלוסייה ספציפי, באופן התואם בצורה מדויקת ככל האפשר את התנהגותו וצרכיו. בשל כך מושקעים כיום מאמצים רבים ומגוונים בשוק זה, בפיתוח כלים טכנולוגיים, בעיקר מעולם הביג דאטה וה learning,machine שתפקידם, מחד גיסא, לייצר מידע רלוונטי, ומאידך גיסא לצלוח את ים המידע שאותו אנו מייצרים ולזקק מתוכו, באופן ממוכן, תובנות ואפיונים על אודות הפרט. בשל הפוטנציאל המסחרי הגדול הטמון בשימוש ברשתות חברתיות, כמקור מידע על אודותינו, 69

70 לחברות מסחריות יש עניין רב להעצים ולזרז את השינויים התרבותיים שצוינו לעיל. כלומר, להעמיד את הפרט במרכז, 'למשוך' אותו לשימוש גובר ברשתות החברתיות, תוך שהוא חולק כמה שיותר מידע אישי על אודותיו. לשם כך הן נוקטות מגוון רחב של אמצעים שיווקיים, מוצלחים למדי יש להודות, כדי להעמיק ולהרחיב את השימוש של הפרט ברשתות, ולעודד אותו לחלוק כמה שיותר פרטי מידע. נוצר מצב שבו גם אנשים שאינם חפצים בחשיפה עצמית ברשתות מתקשים להימנע מכך, בין אם משום שזוהי זירת שיח מרכזית עבור הסובבים אותם ועל כן גם הם נאלצים להשתמש בה, ובין אם דרך מעגל שני בני משפחה וחברים המעלים לרשת תמונות, חולקים חוויות משותפות וכדומה. כדי להפיק את מרב הפוטנציאל מהרשתות החברתיות, חברות מסחריות מפעילות שרשרת ערך שלמה הכוללת ייצור מידע רב )חיוויים כאלו ואחרים, אגירתו ועיבודו, בין אם בעצמן ובין אם על ידי מכירתו לחברות אחרות(. לא בכדי שרשרת זו מזכירה את תהליך ייצור המודיעין, כאשר בשני המקרים התוצר הסופי הוא ידע מעובד על אודות פרט או קבוצה ספציפית. השלכות לעולם המודיעין כעת, לאחר שסקרתי בקצרה כמה שינויים תרבותיים הנגזרים מעולם הרשתות החברתיות על התנהלות הפרט, אראה כיצד הם משפיעים על עולם התוכן המודיעיני. כאמור, עבודה זו מתמקדת באיסוף המודיעין על הפרט או על קבוצה מצומצמת ולא על הציבור הרחב. אין הכוונה לפרט הפועל כל כולו בעולם החשאי, דוגמת פעיל טרור מובהק שכל מעגל חייו ועיסוקיו נעים סביב העולם החשאי, ועל כן פחות סביר שנמצא מופעים שלו ברשתות חברתיות. במאמר זה אתמקד בכמה טיפוסים: דמות המנהיג - מי שמייצר או מייצג מדיניות של ארגון, חברה או מדינה כלשהי. "הפעיל הדואלי" - מי שפועל במקביל הן בעולם החשאי והן בעולם הגלוי - דוגמת אנשי אקדמיה או אנשי עסקים העוסקים גם בפעילות אסורה. "הפעיל הלגיטימי" - מי שעובד במקום עבודה לגיטימי לכאורה, אך מהווה מוקד עניין מודיעיני. עידן הרשתות החברתיות מאפשר לנו להתמקד בפרט, ולקבל על אודותיו מודיעין רב ורלוונטי במנעד שנע החל במודיעין למבצע )מל"ם( וכלה במודיעין כוונות, עד כדי מודיעין אסטרטגי הטענה המרכזית היא שעידן הרשתות החברתיות מאפשר לנו להתמקד בפרט, ולקבל על אודותיו מודיעין רב ורלוונטי במנעד שנע החל ממודיעין למבצע )מל"ם( וכלה במודיעין כוונות, עד כדי מודיעין אסטרטגי. מידע זה כולל מיפוי אפיון שגרת חייו )סדר יום, תנועות, מקומות שאליהם הוא מגיע(, עיסוקו, מערך דעותיו ואמונותיו, מעגל הסובבים אותו )משפחה, חברים אישיים ומעגלים תעסוקתיים/מקצועיים( ופעילותו המקצועית )מסחרית/מחקרית/אחרת(. כל זאת, מול שלל גורמים בעלי רלוונטיות גבוהה לצי"ח, וללא שימוש בפעילות מודיעינית חשאית. 70

71 הצפה ואפיון אישי )profiling( - מל"ם פרט עבור משימות מודיעיניות הנוגעות באדם הבודד ישנה חשיבות רבה למידע אישי על אודותיו. משימות אלו רלוונטיות לא רק עבור פעילי טרור מובהקים, אלא גם ביחס לכל אחד מארבעת סוגי הטיפוסים לעיל )מנהיג, הפעיל הדואלי, פעיל לגיטימי ומזדמן(. משימות מסוג זה דורשות, בראש ובראשונה, מל"ם פרטני על אודות האובייקט תנועותיו, מקומות בהם שוהה או מבקר, סדר יומו, אמצעי התקשורת בשימושו, מעגל הסובבים אותו ועוד. כיוון שהרשתות החברתיות משמשות כיום גם כלי עבודה כמעט לכל מי שעיסוקו נוגע בקשר עם אנשים אחרים )גורמי מסחר, אקדמיה ומחקר, וגם ככלי חברתי(, הן מקור ראשוני למידע בסיסי על אודות הפרט. דוגמה מעניינת לסוג הנתונים שניתן לחלץ מאופי השימוש ברשתות חברתיות, ניתן למצוא במחקר שפרסם לאחרונה ד"ר Till Roenneberg מאוניברסיטת מינכן. מחקרו עסק בפיתוח מתודה למחקר מחזורי שינה/ ערות של אנשים, באמצעות ניתוח שעות הפעילות שלהם ברשת חברתית. הדוגמה אותה הוא בחר, היא ניתוח של כ 12,000 ציוצי טוויטר בחשבונו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מדצמבר 2014 ועד מרס הניתוח עסק בשעות שבהן בוצע הציוץ, בהצלבה עם המכשיר ממנו בוצע הציוץ, ואפשר לו לאפיין אילו ציוצים בוצעו, כנראה על ידי טראמפ עצמו, ואילו על ידי אנשי הצוות שלו, איזה מכשיר משמש, כנראה, את טראמפ עצמו ומהן שעות השינה/ערות של טראמפ. 1 כך, למשל, המחקר גילה כי הנשיא ישן בלילה יותר מאשר הודה. אפיון מקצועי - רשתות פעילות ונושאי עיסוק הרשתות החברתיות משמשות ליצירת קשרים חברתיים ועסקיים בין גורמים שונים. גם כאן, מעקב אחרי הרשתות שבהן האדם פעיל או חבר מאפשר למפות את מעגלי הפעילות שלו ואת נושאי העיסוק שלו, לא רק לניתוח מאפיינים אישיים שלו, אלא גם לניתוח מתווי פעילות, רשתות עבודה מקצועיות, נושאי עיסוק )בחלוקה למעגלי פעילות( ועוד - מגוון מודיעין הרלוונטי לא רק לצורכי מל"ם, אלא גם לפתרון סוגיות ושאלות מודיעיניות מחקריות, דוגמת מעגלי פעילות מקצועיים, תחומי פעילות ועוד. כוונות ומגמות תפוצתן הרחבה של הרשתות החברתיות, זמינותן, ובעיקר היכולת להגיע דרכן ישירות לקהל היעד, ללא צורך במנגנוני סינון ותיווך, הפכו אותן לכלי משמעותי להפצת עמדות. בכך הן מאפשרות צוהר למנעד רחב של מודיעין הנוגע בכוונות, מגמות ועמדות. הרשתות החברתיות משמשות כלי משמעותי עבור מנהיגים ממגוון סוגים - ראשי מדינות )גם אם, בשלב זה, בעיקר בעולם המערבי(, פוליטיקאים, פעילים חברתיים וגורמים עסקיים. רשתות אלו מאפשרות למנהיגים להתבטא באופן ישיר, וסמוך להתרחשויות. בכך, הרשתות מהוות צוהר חשוב לניתוח מדיניות ועמדות אסטרטגיות של אותם אנשים. חשיבותו של צוהר זה בכך שהוא משמש כלי ישיר לתגובה מהירה ואינו מצריך את מי שבוחר.Roenneberg, T. Twitter as a means to study temporal behavior, Current Biology, Volume 27, Issue 17, September

72 להתבטא באמצעותו לעבור מנגנוני סינון. כך, כדי ללמוד על מדיניותו של מנהיג מסוים, איננו צריכים להמתין רק להתבטאויות רשמיות וממוסדות )נאומים, הצהרות, ראיונות ומסיבות עיתונאים(, אשר מטבע הדברים עוברות תהליכי סינון ובקרה שעשויים לעמעם את המסר המקורי. לפעמים, המנהיג מעוניין להגיב בסמיכות לזמן האירועים, וכך אנו מקבלים צוהר המאפשר ניטור וניתוח של מדיניותו. מידע התרעתי סוג נוסף של מידע על אודות כוונות יכול להתקבל גם במישור הטקטי-התרעתי. לא אחת בעידן טרור היחידים/השראה, ישנם מקרים שבהם המפגע המיועד מתבטא ברשת החברתית באופן אינדוקטיבי טרם מימוש הפיגוע. כך, לדוגמה, רוצחה של הילדה הלל אריאל, העלה ימים אחדים לפני הפיגוע פוסט לפייסבוק ובו כתב כי "המוות הוא זכות". 2 הרשת החברתית, שבמקרים רבים היוותה את הפלטפורמה שדרכה מתבצע תהליך ההסתה והדרדור לטרור, מהווה עבור פעילים אלו גם במה למנף את הפיגוע, להצהיר על מעשיהם ועל נכונותם להקרבה. סיכום הרשתות החברתיות מגבירות את חשיבותו של המודיעין ממקורות גלויים, זה שהשגתו אינה כרוכה בפעילות מודיעינית חשאית. זאת, בעידן שבו הפרט מקבל משנה חשיבות )תהליך שגם הוא מתעצם בהקשר הרשתות החברתיות(. המידע שמקורו ברשתות חברתיות רלוונטי למגוון טיפוסים המהווים מוקד עניין מודיעיני, ומאפשר איסוף במנעד רחב של מודיעין החל במל"ם אישי וכלה במידע הרלוונטי לניתוח כוונות, מדיניות ואסטרטגיה

73 "האח הגדול" בסין - גרסת המציאות המשטר הסיני מפתח מערכת דירוג מבוסס טכנולוגיות מידע מתקדמות לכלל אזרחי המדינה, אשר צפויה להיכנס לתוקף ב 2020 סרן א', סמל ד' - משרתים באמ"ן צמיחת היקפי המידע הדיגיטלי מאפשרת למשטר הסיני ליצור מנגנונים חדשים לשליטה ולהשפעה כלכלית על אזרחיו מחד גיסא, ולשיפור השירות לאזרח מאידך גיסא. כך, בשנת 2014 החל המשטר הסיני לפתח מערכת דירוג לכל אזרחי המדינה, הידועה בשם SCS (Social Credit ובשנת 2020 צפוי המשטר לחייב את כלל אזרחי סין להשתמש במערכת. ה SCS, )System שתעשה שימוש בטכנולוגיות כרייה וניתוח מידע מתקדמות, צפויה ליצור דירוג )שיבוטא בניקוד שככל הנראה יפורסם בפומבי( לכל אזרח, בהתבסס על התנהלותו היומיומית. מערכת המבוססת על אינטליגנציה מלאכותית תהיה אחראית על היתוך המידע לדירוג אחיד של האזרחים. על פי המשטר, מערכת ה SCS נועדה להגביר את האמון בקרב אזרחי המדינה במערכת הממשלתית, הכלכלית והחברתית, לשם יצירת תרבות כנה והוגנת. זאת, על ידי מעקב וניתוח של כל הפעולות שמבצעים האזרחים. למשל, מה הם קונים בחנויות וברשת האינטרנט, מי הם חבריהם וכיצד יוצרים עימם קשר, במה הם צופים בטלוויזיה וכמה, אילו תשלומים ומיסים הם משלמים ואילו לא. מעבר לדירוג האישי, המערכת צפויה לדרג גם עסקים בהתבסס על מידת הקפדתם על רגולציות והנחיות ממשלתיות. מידע מסוג זה כבר מנוטר ברוב העולם המפותח, על ידי חברות כמו פייסבוק, גוגל, אמזון ואחרות. עם זאת, במודל הסיני החדש, כל פעולה תוערך במספר ותשפיע 73

74 על הדירוג הכללי של האזרח. הדירוג ישפיע על האפשרויות לקבלת משכנתא, על מציאת מקום עבודה, על קביעת בתי הספר שבהם יוכלו הילדים ללמוד ואף על מציאת בני זוג. כדי לפתח את ה SCS, המשטר משתף פעולה עם מגוון חברות מהמגזר הפרטי )ביניהן הקמעונית האינטרנטית,Alibaba ושירות המסרים הסיני WeChat שבו פעילים מעל ל 850 מיליון משתמשים(. בזכות שיתוף הפעולה עם חברות שאוספות מידע על בסיס יומיומי, יוכל המשטר לבצע אינטגרציה בין פיסות מידע רבות ולהרכיב דירוג "אמין יותר". מערכת זו אולי מזכירה מערכות שרווחות ברחבי העולם, דוגמת שיטה המעניקה ציון אשראי Score( )Credit המודד את יכולת החזר החובות של כל אדם, אך אלו מוגבלות לתחום מסוים )דוגמת מדידת מידת יכולתו של אדם להחזיר את חובותיו( ולא נוגעות ביתר היבטי החיים. אף שהמשטר עדיין לא מחייב שימוש במערכת, מיליוני אזרחים כבר נרשמו לגרסאות ניסיון. להלן כמה דוגמאות קונקרטיות המבוססות על דירוג גבוה בגרסה של המערכת, שניתנת לשימוש כבר עכשיו, על פי דיווחים תקשורתיים: דירוג של 600 נקודות מזכה בהלוואה מיידית של עד 5,000 יואן )כ 750 דולרים( לקניות ברשת )מוגבל לאתר.)Alibaba 650 נקודות מזכות באפשרות לשכור מכונית מבלי להשאיר פיקדון. 700 נקודות מאפשרות לבקר בסינגפור ללא צורך במסמכים מאשרים, כגון, מכתב מהמעסיק. 750 נקודות מאפשרות לקבל ויזה לאירופה. לעומת זאת, דירוגים נמוכים יגרמו לגלישה איטית יותר באינטרנט, כניסה מוגבלת למסעדות, ברים ומועדונים וכן לאיסור על יציאה לחו"ל. משרות מסוימות, במיוחד ברשויות החוק או בעיתונות, ידרשו סף דירוג מסוים - שכן הן מצריכות נאמנות גבוהה. המערכת לא נועדה רק לנטר את פעילות האזרחים, אלא בעיקר להשפיע עליה. בהנחה שכל אזרח ישאף לצבור כמה שיותר נקודות, המערכת תעודד התנהגות הרצויה למשטר. לדוגמה, אזרח שירכוש משחקי מחשב, ימוקם בביתו במהלך רוב שעות היממה והכנסתו הכלכלית תהיה נמוכה, ייחשב ל"עצלן" ודירוגו יהיה בהתאם. בשל הידיעה כי הדבר ישפיע על המשך חייהם של אזרחים אלה, על המעגל החברתי שלהם )כיוון שהדירוג מושפע גם מדירוגיהם ומעשיהם של החברים(, על הסיכוי לזוגיות, על הכנסתם העתידית ועל עצמאותם, רבים יבחרו להימנע מפעולות שיפגעו בדירוג, גם אם מדובר בתקופה זמנית, ויעדיפו לבצע פעולות המזכות בנקודות רבות. השפעה על הכלכלה באמצעות המערכת הזאת, המשטר מתכוון להניע את האזרחים לעסוק בפעולות שיעלו בקנה אחד עם האידיאולוגיה שלו, ושיתרמו לצמיחת הכלכלה הסינית יעד עיקרי של המשטר. ייתכן שהדבר אכן יביא להשפעות רחבות על הכלכלה, שכן על ידי שימוש במערכת, יוכל המשטר לכוון את האזרחים באופן מדויק לתעסוקה במשרות הרצויות לו, על ידי הצעת בונוס בדירוג למי שימלא אחר ההוראות; כך יקל עליו לשנות את כיוון "מזחלת" מיליארד וחצי האזרחים בהתאם לצרכיו. המערכת גם אמורה להביא לירידה בשחיתות ובהונאה, גורמים המעכבים צמיחה כלכלית. השליטה שתיגזר ממערכת זו על הסביבה העסקית תשפר את יכולת הממשלה הסינית להשפיע 74

75 גם על סדרי העדיפויות של המגזר הפרטי, ובכך לממש את תוכניותיה ארוכות הטווח. יתר על כן, הממשלה תוכל לעקוב אחרי מידת העמידה של החברות בסטנדרטים שהיא תקבע. בשל היכולת של המערכת לכוון את אזרחי המדינה ללכת בדרך מסוימת שהממשלה בוחרת, תגבר יכולת הממשלה לשמר סדר וארגון בהתנהלותה של החברה הסינית. כך יילחם המשטר בפשיעה נוכח מודעות גוברת של האזרחים לכך שהם נתונים במעקב בכל עת. מעבר לכך, ביצוע עבירה יפגע לא רק באזרח עצמו, אלא גם במשפחתו ובחבריו. מצד אחר, יצטמצם מרווח הגמישות בתהליכי קבלת החלטות של האזרח הסיני החל מבית הספר שבו ילמדו ילדי המשפחה, העבודה שבה יועסקו ההורים והעסקים שיקימו אזרחי סין וכלה בפעילויות הפנאי הנבחרות מכיוון שכל החלטה שתתקבל תושפע באופן מהותי מתגובת המערכת. פגיעה בגמישות קבלת ההחלטות של הפרט תפגע בעקרון "היד הנעלמה" של כלכלות חופשיות, שמאפשר שגשוג כלכלי המבוסס על החלטות עצמאיות של כל אזרח וחברה מסחרית. נוסף על כך, למערכת עשויה להיות השפעה שלילית על חדשנות בסין. מחקרים שבוצעו בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית, העלו כי שימוש בשיטת "המקל והגזר" )הבאה לידי ביטוי באופן מובהק ב SCS ( פוגעת ביצירתיות ובמקוריות - תכונות שחשיבותן צפויה לעלות בעידן שבו המיכון והשימוש ברובוטים בתעשייה עולה בקצב משמעותי. כמו כן, המערכת עלולה להביא לירידה בנכונות האזרחים לקחת חלק בפעילות יזמית, בשל העלייה בסיכון הכרוך בכך שלא ישפיע רק על המצב הפיננסי של האזרח, אלא על הדירוג הכולל שלו, של משפחתו ושל המעגל החברתי. בספרו "אפס לאחד" מציין פיטר ת'יל, ממייסדי Paypal ואחד המשקיעים הראשונים בפייסבוק, שני תהליכים שונים. 1 הראשון, שאותו הוא מכנה "מ 1 ל N ", מדמה שיפור של מוצר או שירות קיימים. את התהליך השני הוא מכנה "מ 0 ל 1 " - המצאה של מוצר או שירות חדשים. כדי להצליח בתהליך הראשון, דרושות איכויות של משמעת, אינטליגנציה, סדר וארגון. התכונות העיקריות הנדרשות לשם הצלחת התהליך השני הן בעיקר יצירתיות, רוח יזמית ונכונות לקחת סיכונים. מערכת ה SCS צפויה להוות מכפיל כוח יוצא דופן עבור התהליך מהסוג הראשון. לעומת זאת, היא עלולה לסכן ולפגוע בתהליכי ה " 0 ל 1 ", תהליכים שגם כך נחשבים כחולשה מבנית של כלכלת סין כיום. המערכת תוכל להתמקד בשיפור מוצר קיים, והיא גם תוכל לדרוש המצאת מוצר חדש - בתנאי שהיא יודעת מה הוא. אולם המצאות רבות לאורך ההיסטוריה דווקא נתגלו ללא כוונה או מטרה מפורשת לגלות - מפני שאיש לא ידע שהם קיימים. האם למרות האתגרים הכרוכים בדבר תצליח ממשלת סין לבנות את המערכת כך שזאת תתגמל לקיחת סיכונים וחדשנות? הפוטנציאל לשימוש בקונספט מנקודת מבט מודיעינית אחד האתגרים הכרוכים בשימוש רלוונטי בביג דאטה בעולם המודיעין הוא זמינות הנתונים. עבור ממשלת סין זו לא בעיה: המפלגה הקומוניסטית שולטת על מאגר הנתונים הפוטנציאלי הגדול בעולם - מעל 1.3 מיליארד אנשים שכל תזוזה שלהם יכולה להיות מנוטרת. המערכת הסינית ממחישה את תקרת המיצוי של מידע זמין, שינוצל לא רק ליצירת מסד ידע אלא גם כדי לשלוט. Peter Thiel. Zero to One

76 מי ששלט במדינה בימים עברו היה מי ששלט בצבא ובמשטרה. ההבדל בין דמוקרטיות ודיקטטורות התבסס על אופן השימוש בגורמי האכיפה - אם הם שירתו את השליט או את החוק והציבור. המערכת המהפכנית בסין עשויה להעיד על בואו של מנגנון שליטה חדש - מי ששולט במידע, שולט גם באזרחים. כעת, ההבדל בין דמוקרטיות לדיקטטורות יתבטא ביכולת של הממשלה לדעת ולנצל כל פרט על חייהם של האזרחים - דיקטטורה מבוססת מידע. גישה כזו למידע לא רק תעמיק את יכולתו של המשטר לצפות מראש כל התנגדות לשליטתו, אלא גם להעמיק את ההשפעה על אזרחי המדינה לפעול בהתאם לדירקטיבה הממשלתית ולמנוע מלכתחילה התפתחות של התנגדות כזו. האם סין תוכל לעודד הלשנה על קרוב משפחה תמורת גריפת כמה נקודות? כמו כן, סין המתמודדת עם תנועות בדלניות שונות )לדוגמה, האוגורים( תוכל לנצל את היכולות המודיעיניות של המערכת כדי להבין ולמנוע התנהגות שעשויה להיות מקדימה למחאות שלוות או לחילופין לפעילויות טרור, וכך להגביר את יכולות המודיעין המסכל שלה. השלכות בעלות גוון מודיעיני מחוץ לסין בשל כוחה הכלכלי הגובר, סין מהווה מוקד משמעותי לפעילות כלכלית מערבית ולהשקעות זרות; מעבר לכך, מוצרי טכנולוגיה ושירותים סיניים כבר מצויים בכל בית ומכשיר. סין יכולה להשתמש בנתונים הנאספים אגב השימוש במוצרים סינים, כדי להבין את דפוסי הפעילות של אזרחי מדינות אחרות וכך לאסוף מודיעין על יריבותיה הפוטנציאליות. נוסף על כך, סין תוכל לדרוש מכל גורם מערבי שפועל בשטחה לקחת חלק במערכת הדירוג, ואם ה"גזר" הכלכלי משמעותי מספיק, סביר שלפחות חלק מהאזרחים המערביים הקשורים לסין ייענו לדרישה זו באופן שיאפשר לסין השפעה גם עליהם. האם מעצמות ומדינות אחרות יוכלו לנצל את החולשות במערכת ובכך ללמוד על הממשל הסיני, על יציבות החברה הסינית או על המערכת הכלכלית הסינית בצורה שלא הייתה אפשרית עד היום? או אפילו להשפיע באמצעים נסתרים על המערכת ובכך על התנהגות אזרחי סין? אומנם סביר שמדינות דמוקרטיות לא יפתחו מערכות פולשניות דומות מסיבות מוסריות האם גורמים זרים יוכלו לנצל את החולשות במערכת ולהשפיע על יציבות החברה הסינית או על המערכת הכלכלית הסינית בצורה שלא הייתה אפשרית עד היום? ובשל התנגדות ציבורית. עם זאת, חברות מסחריות שלהן חלק משמעותי בחיי אזרחי מדינות דמוקרטיות )דוגמת חברות המפעילות רשתות חברתיות ושירותי קניות באינטרנט( עשויות לקבל השראה מהיתרונות של המערכת הסינית ובהדרגה ליישם מרכיבים דומים בשירותיהן כמנגנוני "מודיעין והשפעה" פרטיים. בשורה התחתונה, מדובר ברעיון שאם יקרום עור וגידים, צפויות לכך השלכות פוליטיות, חברתיות, כלכליות, מודיעיניות ותרבותיות חסרות תקדים - גם בסין, אך גם ביתר העולם. 76

77 המחקר בראי הביג דאטה וחוכמת ההמונים "מודיעין - הלכה ומעשה" - ביג דאטה ומודיעין Crosint crowdsourced intellgience שימוש בחוכמת ההמונים לצרכים מודיעיניים *1 ד"ר שי הרשקוביץ "אין התורה נקנית אלא בחבורה" )מסכת ברכות ס"ג ע"ב(. מבוא בתחילת חודש פברואר 2017 הודיעה סוכנות המחקר והפיתוח של קהילת המודיעין האמריקאית,Create על השקת פרויקט )IARPA - Intelligence Advanced Research Projects Activity( שמטרתו לשפר את היכולות האנליטיות של הקהילה ואת יכולתה לתקשר את התוצרים האנליטיים לצרכני הקהילה ולשותפיה, באמצעות חוכמת ההמונים. 2 שיפור יכולות האנליזה וגיבוש תורתי שלהן, הם אתגרים רבי שנים של קהילת המודיעין האמריקאית, שקבעה מתכונות מחקריות שונות, תחת הכותרת "טכניקות אנליטיות מובנות" Techniques( Structured Analytic -(. SATs 3 טכניקות אלו מהוות "ארגז כלים" אנליטי עבור חוקרי המודיעין, אולם במהותן אינן מעודדות שיתוף ופיתוח ידע משותף בצוותא על ידי החוקרים. מדויק יותר להגדירן כ"מתכונים" לעריכת מחקר, והם מיועדים עבור החוקר הבודד, או קבוצה מצומצמת של חוקרים. 4 פרויקט Create נועד להתמודד עם מגבלות המתודולוגיות הקיימות, באמצעות פיתוח יכולות טכנולוגיות התומכות באנליזה, בהתבסס על עקרונות של שיתוף וחוכמת המונים. ההנחה העומדת בבסיס הפרויקט היא, כי מומחי תוכן ממגוון תחומים, שאינם בהכרח אנשי מודיעין ואינם נמנים על קהילת המודיעין, יוכלו לפתח ידע שיאתגר את חוקרי המודיעין וכך למנוע שלל בעיות אינהרנטיות למחקר, דוגמת הטיות קוגניטיביות. השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי אנליזה, מחקר וגיבוש מדיניות, כמו גם לשם פיתוח רעיונות,)Ideation( מוכר מחוץ לקהילת המודיעין ומקובל זה למעלה משני עשורים. בשנתיים-שלוש האחרונות, נוכח דעיכה מסוימת ב"אופנתיות" של רעיון חוכמת ההמונים, לצד התבגרות התחום וההכרה במגבלותיו, החל מתפתח דור שני של חוכמת ההמונים, המאופיין בשילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת בינה מלאכותית Intelligence(,)Artificial נתוני עתק Data( )Big וניתוח מסדר שני של מאפייני התנהגות ההמון Knowledge( )Big - כל זאת לצד המשך פיתוח הידע הנחוץ להנעה ותמרוץ של המונים. מטרת מאמר זה לפתוח לקורא הישראלי צוהר לפוטנציאל הטמון בחוכמת ההמונים בהקשר של עשייה מודיעינית. המאמר יסקור את השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי איסוף, עיבוד ומחקר מודיעין; ידון ביתרונות ובחסרונות של השימוש בחוכמת ההמונים בהקשרים אלה ויציג את כיווני ההתפתחות העתידיים של התחום בהקשרי העשייה המודיעינית. * כל המקורות מרוכזים בסוף המאמר 77

78 חוכמת ההמונים - רקע חוכמת המונים מתייחסת למגוון רחב של סיטואציות שבהן רעיונות, דעות, או מחקרים מיוצרים על ידי קבוצה גדולה של אנשים. 5 הגדרה חדה יותר מתייחסת למודל מבוסס טכנולוגיית מידע IT(,)Information Technology - המיועד לפתרון בעיות ופיתוח רעיונות, הממנף ידע מבוזר שנמצא בידי קבוצות ויחידים, במטרה לייצר משאבים מגוונים לארגונים. 6 במילים אחרות, חוכמת ההמונים - כתפיסה לפיתוח ידע בשילוב טכנולוגיית מידע - חותרת ליצור תמהיל של יעילות ושליטה מרכזית, בדומה לגישות מסורתיות לפיתוח ידע )מחקר( ותכנון אסטרטגי, לצד 7 התועלות הטמונות בדמוקרטיזציה ובביזור של חדשנות ויצירתיות. כפי שמציינים,Ppric, Taeihag & Melton הספרות המחקרית העוסקת בנושא, מתרכזת סביב 8 שלושה נושאים מרכזיים: שווקי עבודה וירטואליים VLM( (Virtual Labor Markets הם שווקים מבוססי טכנולוגיית מידע במסגרתם יחידים וארגונים יכולים להסכים על ביצוע עבודה כלשהי בתמורה לפיצוי כספי. 9 המשתתפים לוקחים על עצמם לבצע משימות זעירות )Micro-Tasks( בתמורה לתשלום, דוגמת תרגום מסמכים, עבודות עיצוב, תכנות, צילום, שקלוט ועוד. מדובר בעיקר במשימות שעדיין לא ניתנות לביצוע טוב, אמין ומהיר באמצעים ממוחשבים. דוגמאות לשווקים כאלה ניתן לראות במיזם Mechanical Turk של חברת אמזון,)Amazon( שבהם משתתפים מיליוני בני אדם, בדרך כלל בצורה אנונימית. שיתוף פעולה פתוח Collaboration( )Open הוא פעילות במסגרתה ארגונים מציגים בעיות חוכמת ההמונים חותרת ליצור תמהיל של יעילות ושליטה מרכזית, בדומה לגישות מסורתיות לפיתוח ידע )מחקר( ותכנון אסטרטגי, לצד התועלות הטמונות בדמוקרטיזציה ובביזור של חדשנות ויצירתיות לציבור הרחב, לעיתים על גבי פלטפורמות ייעודיות ולעיתים באמצעות דפים ייעודיים באתרי מדיה חברתית. המשתתפים מוזמנים להעלות פתרונות 10 ולהגיב על פתרונות שהעלו משתתפים אחרים. המשתתפים עושים זאת בהתנדבות ולעיתים קרובות אינם מקבלים תמורה כספית עבור רעיונותיהם, אלא הכרת תודה בלבד. טורנירים מבוססי המון Tournament-Based Idea( או תחרויות רעיונות )Collaboration - TBC) )Competition 11 הן פעילויות שבמסגרתן הארגון מציב את בעיותיו על גבי פלטפורמה מבוססת,IT בדרך כלל כזו המסופקת על ידי צד שלישי, ולעיתים נדירות יותר על גבי פלטפורמה השייכת לארגון, לדוגמה Challenge.gov. 12 פלטפורמות אלה מושכות קהלים מובחנים של אנשים בעלי ידע רלוונטי לסוג הבעיות המועלות והן מבוססות על תחרות נושאת פרסים, שזוכים בה אלה מבין ההמון שהציעו את הרעיון שנבחר על ידי הארגון. כאשר עושים שימוש במתודולוגיה זו לצורכי חדשנות, סוג פעילות כזה מכונה "חדשנות פתוחה" - Innovation(,)Open 13 והוא מייצג גם את השאיפה ליצור רעיונות חדשים לצד פתרון בעיות, 78

79 14 שהם, כאמור, שניים מהיישומים העיקריים של חוכמת המונים. היבט נוסף, או ליתר דיוק תת תחום של יישום חוכמת המונים, הוא קהילות מומחים מקוונות Online( או קהילות וירטואליות של אנשי מקצוע,)Online Communities of Experts( (Communities of Practice - בקהילות כאלו, מומחים לתחום מסוים משתפים פעולה עם עמיתיהם, בדרך כלל בכל הנוגע למשימות אנליטיות )דוגמת עריכת מחקרים או ביצוע תחזיות(, או כהוצאה לפועל של רעיונות שהוצעו על ידי קהל משתתפים כללי. חוכמת ההמונים וגיבוש מדיניות ציבורית שימוש בחוכמת ההמונים לצורכי עיצוב, תכנון והוצאה לפועל של מדיניות, הפך נפוץ לאחר שזו קנתה לה אחיזה בעולם העסקי. במידה רבה, התפוצה הגוברת של חוכמת ההמונים באה על רקע האכזבה הציבורית מתהליכי מימוש מדיניות ציבורית והציפיה שההמון יוכל להניב תוצאות טובות יותר. 15 משברים פוליטיים, העלייה בכוחן של מפלגות וכוחות פופוליסטיים, דעיכת המרכז הפוליטי ומה שנראה כהעדר יכולת לחזות תוצאות מערכות בחירות - כל אלה הביאו רבים לפקפק במערכות הפוליטיות המסורתיות ולחפש אחר שיטות חדשות, לעיתים תוך שילובן עם שיטות מסורתיות לקביעת מדיניות והוצאתה לפועל. 16 ואומנם פרויקטים רבים ברחבי העולם מנסים לערב את הציבור בתהליכי תכנון מדיניות ברמות השונות )מדינתית, מוניציפלית(; חקיקה ורגולציה; למידה על רצונות הציבור וצרכיו; התמודדות עם משברים; תקשורת ישירה בין נבחרי הציבור, מוסדות המדינה והציבור עצמו; ואפילו החלפת שיטת הסקרים במטרה לנסות ולחזות תוצאות בחירות במערכות 17 פוליטיות. מקום מיוחד תופס השימוש בחוכמת ההמונים בהקשרים של גיבוש והוצאה לפועל של מדיניות ביטחון לאומי. התפוצה הגוברת של טכנולוגיית המידע לא מייצרת רק אתגרים לביטחון הלאומי אלא גם מרחיבה את קשת המענים להתמודדות עם איומים אלה. לאלה האמונים על הביטחון הלאומי מזמנת טכנולוגיית המידע גם מרחב שבו ניתן להזמין את הציבור להשתתף ולתרום מיכולותיו ומהידע שלו להתמודדות עם אתגרים ביטחוניים. הדוגמאות לכך מהשנים האחרונות רבות ומשתרעות בארצות הברית הוקם "משמר גבול וירטואלי" לצורך אבטחת הגבול בין טקסס ומקסיקו. גורמי האכיפה הניחו סדרה של מצלמות מבוססות רשת לאורך הגבול בנקודות מועדות להסתננות והברחות, והציבור הוזמן להיכנס אל אתר ייעודי ולצפות במצלמות בזמנו החופשי על שני ממדים עיקריים של עשייה הנוגעת לביטחון לאומי: איסוף מידע - בעיקר לצורכי ביטחון פנים - ומציאת פתרונות - טכנולוגיים בעיקר - לאתגרים ביטחוניים: איסוף מידע: חוכמת ההמון עשויה להיות כלי רב עוצמה בכל האמור לאיסוף מידע בזמן אמת, במיוחד כאשר מדובר באירועים משבריים. כך, לדוגמה, בזמן המהומות בבריטניה בקיץ 2011, הועלו תמונות המתפרעים לפליקר,)Flicker( במטרה לסייע לגורמי האכיפה לזהותם. בהמשך, 79

80 השיקו גורמי האכיפה הבריטיים קמפיין מבוסס טוויטר שמטרתו לעודד את הציבור לסייע לאתר מתפרעים, בין אם באמצעות העלאת תמונות או סרטונים, ובין אם באמצעות מעקב אחר ציוצים )Twits( של מתפרעים. 18 במקרה אחר, הוקם בארצות הברית "משמר גבול וירטואלי" לצורך אבטחת הגבול בין טקסס ומקסיקו. גורמי האכיפה הניחו סדרה של מצלמות מבוססות רשת לאורך הגבול בנקודות מועדות להסתננות והברחות, והציבור הוזמן להיכנס לאתר ייעודי ולצפות במצלמות בזמנו החופשי. בעת זיהוי של תנועה חשודה על ידי הציבור, ניתן ליצור קשר 19 מיידית עם חמ"ל ייעודי וזה מקפיץ כוחות לנקודה הרלוונטית. מציאת פתרונות טכנולוגיים לאתגרים ביטחוניים: גופי מחקר ופיתוח עושים זה שנים שימוש בחוכמת ההמונים במטרה למצוא פתרונות )בעיקר טכנולוגיים( לבעיות ביטחוניות.,Darpa לדוגמה, מקדמת זה שנים יוזמות לשימוש בחוכמת ההמונים לצורכי מו"פ. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא אתגר הבלון האדום Challenge( )Red Balloon בשנת 2009 הציע הארגון פרס של 40,000 דולר למי שיצליח לפתח מערכת יעילה שתאתר מיקום של אלפי בלונים ברחבי ארצות הברית. הזוכה הייתה קבוצה מ- MIT שעשו שימוש בחכמת המונים מבוססת מדיה חברתית במטרה לאתר את הבלונים. 20 במקרה אחר, בשנת 2011, הציבה Darpa אתגר לחוקרים שיצליחו לפתח אלגוריתם שיוכל לפענח מסמכים שנגרסו 21 לצורך זה היא העלתה אתר שבו הוצגו שיירים של מסמכים גרוסים והזמינה את הציבור הרחב לנסות ולפענחם והקצתה פרס של 50,000 דולר לזוכה. 9,000 צוותים השתתפו בפרויקט והזוכה הייתה קבוצה של מתכנתים מסן פרנסיסקו שפתרה את האתגר בתוך 33 ימים. ב 2013, מחלקת המדינה האמריקאית השיקה תחרות, שנועדה לקדם חדשנות טכנולוגית בפיקוח על נשק. הזוכה שקיבל 10,000 דולר, הציע טכנולוגיה מסוימת שאומצה על ידי הממשל האמריקאי. גם הממשלה הבריטית מתנסה בחוכמת המונים. בשנת 2011, מטה ארגון הסיגינט הלאומי Government( Communications Headquarters (GCHQ השיק תחרות בשם canyoucrackit )"האם תוכל לפצח את זה?"(. המטרה הייתה לזהות מומחים לשבירת צפנים מקרב הציבור הרחב. המשתתפים קיבלו אתגרים לפיצוח קודים של מסמכים מוצפנים היטב וה GCHQ פנה אל 22 הזוכים בניסיון לגייסם אל שורותיו. חוכמת ההמונים בהקשרים מודיעיניים הפופולריות הגוברת של חוכמת ההמונים, לרבות יישומיה בעולמות הביון ואכיפת החוק, לצד תמורות עמוקות בפרופסיה המודיעינית, לאור הופעת טכנולוגיות חדשות ותפוצתן הגוברת, הביאה אחדים לתהות, האם חוכמת ההמונים מהווה דיסציפלינה מודיעינית משל עצמה, לצד חמש הדיסציפלינות "המסורתיות" MASINT(.)SIGINT,HUMINT, GEOINT, OSINT, 32 השאלה הנשאלת בהקשר זה היא, האם חוכמת ההמונים מהווה הרחבה של דיסציפלינות אחרות, דוגמת HUMINT או,OSINT או האם היא דיסציפלינה בפני עצמה. בדומה ל Stottlemyre, אנו סבורים, כי מדובר בדיסציפלינה ייחודית שאינה חופפת במלואה את הדיסציפלינות האחרות: היא אינה מחייבת ממד של חשאיות )בין אם בצורת האיסוף או בסוג המידע המושג(, ואינה מוגבלת ל"אחד על אחד" )סוכן מול מפעיל( כפי שפועל המודיעין האנושי בצורתו הקלסית; והיא אינה תואמת 80

81 בדיוק את עקרונות ה OSINT, המניחים, בין היתר, פסיביות של אוסף המידע )קרי איסוף מידע גלוי אשר נוצר ללא תלות באוסף, ו"ממתין" לאיסופו(. הדיסציפלינה החדשה, שנכנה אותה כאן,)Crosint (Crowdsourced Intelligence משלבת את הממד האנושי של ה HUMINT ואת הממד הגלוי של ה OSINT, אך בה בעת היא גם מערבת פנייה רחבה )ולכן, לא חשאית( אל מספר רב של אנשים, העשויים לספק מידעים רגישים ובלתי מסווגים כאחד; והיא עשויה להפיק מידעים מסדר שני המתבססים על העוצמה המצרפית של ההמונים או ניתוח דפוסי השיח שלהם. את הספרות המחקרית הדנה ביישומי חוכמת ההמונים בעולם המודיעיני כמו גם את המיזמים השונים בתחום - ניתן לחלק לשלושה תחומים מרכזיים: איסוף מידע: כפי שצוין קודם לכן, ההמונים עשויים לשמש מקור מידע בפני עצמו, בין אם באמצעות "שאיבת" מידע הקיים ברשותם ובין אם בהפעלתם לצורך השגת מידע, כולל בזמן אמת. ממד נוסף בהקשר זה הוא עיבוד מידע, בעיקר ויזואלי, על ידי ההמונים. 24 כך, לדוגמה, באמצע שנת 2015 השיקה הסוכנות הלאומית האמריקאית למודיעין חזותי The(,)National Geospatial-Intelligence Agency - NGA בשיתוף חברת,DigitalGlob מיזם שמטרתו לאפשר להמונים לנתח מידע חזותי, בעיקר צילומי לוויין, צילומי אוויר של מל"טים וכן מידע מבוסס מכשירים ניידים. הפרויקט,,Hootenanny מספק פלטפורמה נגישה לכול, והמשתתפים יכולים לפענח צילומים קיימים 25 ולהעלות צילומים משל עצמם. פיתוח ידע: פיתוח ידע בהקשרים מודיעיניים באמצעות ההמון משיק, במידה רבה, לשימוש בחוכמת ההמונים להעלאת רעיונות חדשים )Ideation( ולפתרון בעיות מורכבות. כבר בשלהי שנות ה 60 עשתה קהילת הביטחון האמריקאית שימוש בחוכמת ההמונים לפתרון בעיה מורכבת שכזו, במקרה של הניסיונות לאתר את הצוללת הנעדרת Scorpion שנעלמה באוקיינוס האטלנטי בשנת 1968 ומאמצי הצי לאתרה העלו חרס. הצי הקים אפוא צוות מומחים גדול, הדיסציפלינה החדשה, שאכנה אותה כאן CROSINT משלבת את הממד האנושי ואת הממד הגלוי, אך בה בעת היא גם מערבת פנייה רחבה אל מספר רב של אנשים ועשויה להפיק מידעים המתבססים על העוצמה המצרפית של ההמונים ממגוון דיסציפלינות, ששיתפו פעולה ויחדיו הצליחו למצוא את מקום טביעת הצוללת. דוגמה עדכנית יותר היא חברת הייעוץ והמחקר ויקיסטראט )Wikistrat( המציעה קהילת מומחים וירטואלית. 26 לחברה קהילת אנליסטים בת למעלה מ 3,000 איש, הכוללת מומחים מתחומים שונים ומרקע מגוון. החברה מבצעת מחקרים, בין היתר עבור גופים ממשלתיים )לדוגמה, פיקוד אפריקה של הצבא האמריקאי(, כשהיא מערבת בכל מחקר עשרות מומחים המשתפים פעולה בזמן אמת על גבי פלטפורמה מקוונת. ויקיסטראט מהווה למעשה גוף מחקרי מבוסס המון מומחים )להבדיל מהמון "כללי"( המתמקד בעיקר בסוגיות גיאו פוליטיות ואסטרטגיות. 81

82 חיזוי וניבוי: התחום המפותח ביותר בכל האמור לחיבור שבין חוכמת ההמונים ומודיעין נוגע לחיזוי וניבוי של מגמות ואירועים. המטרה היא להתגבר על המכשלות האינהרנטיות לחשיבה אנושית על העתיד, בין אם אינדיבידואלית ובין אם קבוצתית או ארגונית, באמצעות יצירת קהל מגוון, שיכולת החיזוי שלו כך נטען - משוכללת יותר מזו של אדם יחיד או קבוצה מצומצמת של אנשים. להלן כמה דוגמאות מובילות: o שיטת דלפי Technique(,)Delphi היא שיטה ותיקה לשימוש בהמונים לצורך יצירת תחזיות. במסגרת השיטה נשלחים שאלונים לקבוצות מומחים, התשובות האנונימיות נאספות ומשותפות עם חברי הקבוצה. המומחים רשאים לשנות או להתאים את תשובותיהם בסיבוב ההצבעה הבא, ולאחר מספר מסוים של סיבובי תחזיות נוצרות 27 תחזיות אחודות המגלמות את דעת הרוב. o שווקי תחזיות )Prediction-Markets( בהיבטים מודיעיניים הוקמו בתחילת שנות האלפיים על ידי גוף המחקר Darpa וה CIA. השוק כונה Future Map והוא כלל שני מרכיבים: הראשון נועד לספק לאנליסטים מתוך הסוכנויות השונות פלטפורמה משחקית מבוססת הימורים, לצורכי יצירת תחזיות גיאו-פוליטיות. הרכיב השני כבר היה פתוח לקהל הרחב במטרה לייצר תחזיות. בלחץ ביקורת ציבורית נוקבת על כך שהממשלה מציעה לאדם מהרחוב להשיג רווחים מהתרחשות אירועים שליליים )לדוגמה, מוות של 28 מנהיגים או הפיכות אלימות(, בוטל הפרויקט בשנת o פרויקט רחב יותר )שעדיין פעיל(, גם הוא במימון קהילת המודיעין האמריקאית, הוא,The Good Judgment Project בהובלת פיליפ טטלוק. מטרת הפרויקט היא לזהות מאפיינים קוגניטיביים ואישיותיים של חזאי על,)Super-forecasters( 29 והתרומה של קבוצות מומחים לשיפור יכולות התחזית של אירועים גיאו פוליטיים. 30 טטלוק ושותפיו יצרו טורניר תחזיות, לאחר שהמודיעין האמריקאי, עדיין המום מכישלונות החיזוי שלו סביב הפלישה לעיראק, פרסם בשנת 2006 קול קורא להצעות חדשניות שישפרו את יכולת 31 החיזוי של הקהילה.,HeroX ובשיתוף חברת תחרויות ההמונים IARPA יוזמה נוספת שהושקה לאחרונה בהובלת o נקראת "אתגר החיזוי הגיאו פוליטי" Challenge( ;)The Geopolitical Forecasting והיא 32 מעודדת להשתתף בתחרות החיזוי הנערכת על גבי הפלטפורמה המשחקית של.HeroX חוכמת ההמונים - כיווני מענה אפשריים לקהילת מודיעין הפופולריות הגוברת של חוכמת ההמונים בשנים האחרונות והייבוא של תפיסות קשורות מעולם העסקים אל העולם המודיעיני יצרו תקוות גדולות ששימוש במתודולוגיות מבוססות המון יסייע לארגוני מודיעין להתגבר על אתגרי האיסוף, העיבוד, ההערכה והתחזית, הן ברמה הטקטית )לדוגמה, התמודדות עם פיגועי טרור( והן ברמה האסטרטגית )לדוגמה, חיזוי מהפכות או תוצאות בחירות(. בהקשרי העשייה המודיעינית, חוכמת ההמונים מסייעת להתגבר על שלושה אתגרים בסיסיים: המורכבות הבלתי ניתנת להכלה של הסביבה האופרטיבית והאסטרטגית, כשלים קוגניטיביים אישיים וקבוצתיים, ופתולוגיות הנובעות ממבנים ארגוניים ותהליכי עבודה. 82

83 אתגר הסביבה: המאפיינים המרכזיים של הסביבה האופרטיבית והאסטרטגית בה פועלים ארגונים הם מורכבותה הגדולה והקצב המהיר של השינויים המתרחשים בה. עניין זה גוזר כמה משמעויות: ראשית, היכולת הקוגניטיבית של יחידים וקבוצות להכיל מורכבות זו היא מוגבלת; שנית, לעיתים קרובות קצב השינויים אינו מאפשר עריכת תהליכים סדורים של תכנון וקבלת החלטות, שמטבע הדברים דורשים קשב ארגוני והקצאת משאבים, אלא מחייב טיפול דחוף ושוטף; שלישית, מפאת מורכבותה, בסביבה האסטרטגית קשה לאתר קשר ישיר בין פעולה ובין תוצאה; וקשה להעריך מבעוד מועד מה תהיה ההשפעה של מהלך או מעשה. אתגר החשיבה: סט אחר של אתגרים בתכנון האסטרטגי נובעים ממגבלות קוגניטיביות קבוצתיות ואישיות. 33 תפיסה אנושית אינה תהליך סביל אלא אקטיבי, במסגרתו היחיד והקבוצה מבנים לעצמם גרסה של המציאות, בהתבסס על הנחות וקונספציות. אלא שתהליך זה מוטה להשפעות המכונות "עיוותי תפיסה", והוא בדרך כלל אינו מודע להנחות היסוד 34 ולתנאים המעצבים תהליך הבנייתי זה. אתגר הארגון: קבוצה אחרונה של בעיות קשורה למבנים, פרוצדורות והתנהגויות ארגוניות. בהכללה, ניתן לאפיין בעיות אלה תחת הכותרת "בעיות בתקשורת הארגונית". 35 התוצאה של בעיות בתקשורת הארגונית בהקשר של תכנון וקבלת החלטות בסביבה האסטרטגית היא העדר שיתוף במידע ובפיתוח הידע. מדובר בבעיה העשויה ליצור איום אסטרטגי לארגונים, מאחר שלעיתים תכופות פונקציות שונות ניזונות ממקורות מידע שונים, הנחוצים כולם כדי לפתח את הידע האסטרטגי על בסיסו מתוכננות תוכניות ומתקבלות החלטות. השימוש בקהלים גדולים מאפשר להתגבר - במידה חלקית - על בעיית מורכבות הסביבה ועל אתגרי החשיבה, שכן "המוח הקולקטיבי" של ההמון עוצמתי ומגוון הרבה יותר מ"המוח" של האדם הבודד. קבוצות גדולות מסוגלות לאסוף כמויות גדולות ומגוונות של מידע, לעבדו בצורה טובה ומהירה יחסית ולנתחו ממגוון פרספקטיבות, עניין המצמצם - אף כי אינו מונע - עיוותי תפיסה. גם מבחינת תקשורת ארגונית, ואחרון, האופי המקוון של קהילות המונים אלה והתפוצה הגלובלית שלהם, לצד העובדה שמניעיהם הם, על פי רוב, אינם כלכליים, מאפשרים לבצע תהליכי מודיעיניים 36 מורכבים בפשטות, ביעילות, במהירות ובזול. בהקשרים של עשייה מודיעינית, השימוש בחוכמת ההמונים עשוי לאפשר לאנשי המודיעין לגוון המהות של חוכמת ההמונים היא בקיבוץ אנשים רבים, מרקעים שונים, בעלי מאפיינים אישיותיים, התנהגותיים ואינטלקטואליים שונים, ומטווח רחב של תחומי מומחיות. מגוון זה מאפשר לבצע אנליזה מורכבת יותר, המשלבת מגוון נקודות מבט שעל פי רוב אינן זמינות לצוות מצומצם של חוקרים, וכל זאת בפרק זמן קצר יחסית ובעלויות נמוכות יחסית, ביחס לתוצאות האפשריות של העבודה. 83

84 את נקודות המבט שלהם בבואם לבחון מושא איסופי או מחקרי כלשהו. המהות של חוכמת ההמונים היא בקיבוץ אנשים רבים, מרקעים שונים, בעלי מאפיינים אישיותיים, התנהגותיים ואינטלקטואליים שונים, ומטווח רחב של תחומי מומחיות. מגוון זה מאפשר לבצע אנליזה מורכבת יותר, המשלבת מגוון נקודות מבט שעל פי רוב אינן זמינות לצוות מצומצם של חוקרים, וכל זאת בפרק זמן קצר יחסית ובעלויות נמוכות יחסית, ביחס לתוצאות האפשריות של העבודה. 37 כל זאת נכון שבעתיים כאשר מדובר בפלטפורמות וירטואליות שעל גבן משתפים פעולה מאות ואף אלפי אנשים, בזמן אמת. 38 העובדה ששיח מבוסס המונים אינו מובנה בצורה היררכית או ארגונית אלא מבוזר, מאפשרת יצירת דינמיקות פנימיות מעניינות, שגם להן יש ערך אנליטי בזכות עצמו )לדוגמה, נקודות מבט שאוחז בהן סוג מסוים של מומחים לעומת סוג אחר(. ולבסוף, החיבור שבין קבוצה סגורה )כמו קהילת המודיעין( וקבוצה פתוחה )כמו קהילת המונים( עשוי להגדיר מחדש את גבולות קהילת המודיעין ועשוי לאפשר חדירה של רעיונות חדשים ולאתגר את התפיסות הקיימות. עם זאת, מוטעה יהיה לראות בחוכמת ההמונים פתרון מלא לכל האתגרים האיסופיים והמחקריים שארגוני ביון ניצבים בפניהם, שכן שיטה זו טומנת בחובה כמה בעיות: ברמה הכללית, מחקרים הראו שבסוג בעיות מסוים השימוש בחוכמת ההמונים אינו בהכרח יעיל ועלול להביא לתוצאות מדויקות פחות מאלו המופקות על ידי יחידים או קבוצות חוקרים מצומצמות. זאת, בין היתר, לאור העובדה שהתנסויות מבוססות המון נוטות להיות "חופשיות" יותר מבחינה מתודולוגית בהשוואה למתודולוגיות המחקריות המובנות המקובלות בשירותי מודיעין. נוסף על כך בשל הקושי של המשתתפים לזהות את התובנות הנכונות או המועילות בתוך טווח רחב מאוד של ניתוחים ולהתמקד בהן; ובשל הערבוב התכוף בין דעה ובין מידע ובין ידע כללי ועובדות מדויקות ומוכחות אמפירית תהליכים מבוססי המון עשויים שלא לעמוד בסטנדרטים המתודולוגיים הקשיחים המאפיינים ארגוני מודיעין. 39 נוסף על אלה יש לציין גם את הבעייתיות הטמונה בהישענות על קבוצה רחבה של משתתפים, שחלקם לעיתים קרובות אינם מומחים ולא תמיד ברורים מניעי השתתפותם. ולבסוף, לעיתים קרובות אופי הבעיה אינו מתאים לניתוח מבוסס המונים. ארגוני מודיעין עוסקים לעיתים בסוגיות שהמענה עליהן קשור במישרין להשגת מידע אינטימי, שלקהל הרחב אין יתרון יחסי בהשגתו ובעיבודו. לעיתים, עצם העיסוק בבעיה מסוימת מסגיר סוד כלשהו שהארגון מעוניין להגן עליו, ובמקרה כזה, דיון פתוח המערב קהלים רחבים, עלול ליצור בעיה הנוגעת לביטחון מידע. אכן, אחת הטענות המרכזיות כנגד השימוש בחוכמת ההמונים על ידי ארגוני ביון נוגעת להעדר החשאיות המובנה בתהליך. אולם לפחות ברמה האסטרטגית אתגרי המודיעין אינם חשאיים )גם אם המידע עליו מתבססות הערכות עשוי להיות מסווג(. תכופות, בפרט בכל האמור לפיתוח ידע, המשימה אינה נוגעת למידע )סודי( אלא לתהליכי חשיבה, פיתוח ידע ולידיעה עצמה. אכן, ארגוני מודיעין חשים חוסר נחת בהוצאה לאור של סוגיות בעלות עניין, אך השימוש בפלטפורמות גלויות שבהן משתתפים אנשים מהשורה, אינו גורר בהכרח סיכון בחשיפת מידע רגיש. כאשר ארגון מודיעיני מעלה שאלה לקהל, הוא אינו חייב להסגיר את כל 84

85 רובדי השאלה, ובוודאי לא את המסווגים שבהם. זאת ועוד: בהשוואה לרשתות חברתיות שבהן הפרופיל האישי גלוי לכול, פלטפורמות שיתופיות רבות מאפשרות להסתיר את זהות המשתתפים )לדוגמה, משתתף אנונימי(, לבנות אזורים ממודרים המוגבלים לקהל משתתפים מסוים ובאופן 40 כללי להגביל את הגישה לפלטפורמה באמצעות שם משתמש וסיסמה. עם הפנים לעתיד: כיוונים בפיתוח חוכמת ההמונים לצרכים מודיעיניים ואחרים קלי אולסון, בכירה בתחום החדשנות בממשל אובאמה, טענה, כי על הממשל הנכנס )דהיינו, זה של טראמפ( להמשיך ולשכלל את היישומים הנוגעים לחוכמת ההמונים, ולהמשיך ולהשקיע במו"פ בהקשר זה. 41 מדיניות הממשל החדש בנושא עדיין לא ברורה, אך אם מתבוננים בתעשיית חוכמת ההמונים, נראה כי כבר מדובר בתעשיית ענק: דוח של חברת המחקר IBISWorld research מחודש מרס 2017 מעריך, כי בשנים בארצות הברית לבדה, צמח שוק חוכמת ההמונים בשיעור של כ 37%, שוויו מוערך בכ 6.5 מיליארד דולר, והוא צפוי להמשיך ולצמוח בשיעורים דומים גם בשנים הקרובות. 42 עם זאת, נראה כי השוק הגיע לרמת בגרות - שלא לומר רוויה - מסוימת. עם למעלה מ 3,000 חברות המספקות שירותים מבוססי חוכמת המונים בעולם )למעלה ממחציתן בארצות הברית(, נראה שיזמים ומשקיעים מחפשים את הדור הבא של יישומי חוכמת ההמונים. התחום מתפתח אפוא לכיוונים חדשים, כולל רפואה והשכלה גבוהה - שני תחומים שאימצו אותו באיחור, אך עושים זאת עתה בהתלהבות גדולה. במקביל, נעשה מאמץ למצוא מנגנוני תמרוץ חדשים, שיניעו אנשים המשתתפים בקהילות גדולות לתרום לקהילה באופן אקטיבי. כיוון נוסף הוא פיתוח יכולות להצגה גרפית רב ממדית ובזמן אמת, של מידעים, תובנות, דפוסים, הטיות ונקודות העיוורון של שיח מבוסס המון. כיוון הפיתוח המרכזי של התחום טמון בשילוב של אנשים ומכונות, או ליתר דיוק, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, בעיקר בינה מלאכותית, לניתוח השיח המיוצר באמצעות ההמון, ושימוש בהמון לצורך שכלול יכולות הבינה המלאכותית בכלל, ולמידת מכונה Learning( )Machine בפרט. 43 שני כיוונים אלה יכולים להשיא את מה שאנו מכנים Big Knowledge הידע המצרפי של קהלים והתובנות מסדר שני שניתן להפיק מניתוח השיח )דהיינו, "מי אומר מה ומדוע"(; לצד שימוש בידע המתפתח על ידי קהלים של בני אדם לחיזוק יכולות פיתוח ידע על ידי מכונות. מחוץ לעולם המודיעין ניתן לראות כבר ניצני פיתוח: o חברת CrowdFlower מאפשרת לארגונים לבצע משימות שונות באמצעות שילוב של הופעתה של דיסציפלינה מודיעינית חדשה זו, ה Crosint, מחייבת שינוי באופן שבו ארגוני מודיעין פועלים, בעיקר בכל האמור לתפיסות הפעלה ומידור, הגדרת מהות ומשימות האיסוף והמחקר )והזיקות ביניהם(; והגדרה מחדש של תפיסת הסוד וההגנה על נכסי המידע הארגוניים. 85

86 למידת מכונה Learning) )Machine ושיפוט אנושי, המאפשר למכונה לשכלל את עבודתה באמצעות ניטור התנהגויות אנושיות, שימוש בתשומות אנושיות, ולמידה מהן. The 44 )Artificial Intelligence for Disaster Response (AIDR משלב חוכמת המונים עם למידת מכונה בזמן אמת, במטרה לייצר מענה בעת התרחשות אסונות. WireWax 45 מציעה ממשק המשלב בינה מלאכותית וחוכמת המונים במטרה לזהות דפוסים בתמונות ובסרטוני וידיאו. מטרת השימוש בבני אדם )קרי בהמון( היא לסייע למכונות ללמוד לעבד תמונות 46 וסרטי וידיאו בצורה מדויקת יותר, בהסתמך על למידת דפוסי ההתנהגות האנושיים. o חברת,Debategraph המספקת שירות מבוסס ענן, המסייע לקהילות ידע להציג טיעונים בצורה גרפית או טקסטואלית, להעלות שאלות, לספק מידע ולהעריך את רמת הניתוח של חברי הקהילה, באמצעות כלים מבוססי בינה מלאכותית וויזואליזציה אוטומטית של נתוני 47 עתק. בהקשרים המודיעיניים, הדור הבא של חוכמת ההמונים כבר כאן: o חברת Unanimous AI השיקה תוכנה חדשה המיועדת להפקת תחזיות )ובעצם תובנות( באמצעות חוכמת המונים. השיטה עליה מבוססת התוכנה מכונה "נחיל מודיעין" Swarm Intelligence והיא נבדלת מחוכמת המונים מסורתית בעיקר בכך שהיא מאפשרת לסנכרן את תובנות ההמון ולקיים ביניהן אינטראקציה בזמן אמת. בכך, לטענת מנכ"ל החברה, ניתן לבצע קבלת החלטות קבוצתית הנובעת מתוך "התחרות" בין המשתתפים בכל זמן בזמן אמת ותוך שימוש בלמידת מכונה כדי לסייע לחברי הקהילה ללמוד על עמדות 48 עמיתיהם ולזקק את התובנות )והתחזיות( במהירות. The Hybrid( פרויקט שכותרתו "תחרות החיזוי ההיברידי" IARPA לאחרונה השיקה o (HFC),)Forecasting Competition שמטרתו לבחון האם בכוחם של ממשקי אדם מכונה לשפר את יכולת החיזוי של אירועים גיאו פוליטיים. IARPA מעודדת את הציבור להירשם לתוכנית ולהשתתף בתחזיות, תוך שהיא מספקת להם ממשק מקוון הכולל מגוון 49 אפליקציות טכנולוגיות. o גם מקומה של ישראל אינו נפקד מתחום זה: חברת Epistema הישראלית מספקת ללקוחותיה ממשק אונליין המעודד אותם לשתף פעולה כקבוצה - בביצוע משימות אנליטיות. הממשק אף מסוגל לבצע ניתוח מסדר שני של השיח ולזהות דפוסי חשיבה, נקודות עיוורון אנליטיות ועוד. חוכמת ההמונים אינה פתרון חובק כול נוכח האתגרים שבפניהם ניצבים ארגוני מודיעין, אך שימוש מושכל ומגוון בכלים הקיימים היום בכל אחד משלבי גיבוש המדיניות בכלל והעשייה המודיעינית בפרט, יכול בהחלט להשיא תוצאות מועילות. הופעתה של דיסציפלינה מודיעינית חדשה זו, ה Crosint, מחייבת שינוי באופן שבו ארגוני מודיעין פועלים, בעיקר בכל האמור לתפיסות הפעלה ומידור, הגדרת מהות ומשימות האיסוף והמחקר )והזיקות ביניהם(; והגדרה מחדש של תפיסת הסוד וההגנה על נכסי המידע הארגוניים. אולם השקעה בכלים המשלבים בין פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות ובין היכולת לבזר את תהליכי איסוף המידע וייצור הידע - היבט מרכזי של דיסציפלינת ה - Crosint תצעיד, ללא ספק, את ארגוני הביון אל המאה ה

87 מקורות 1 ד"ר שי הרשקוביץ הוא מומחה לתאוריה ומחקר מודיעין ויועץ אסטרטגי עבור ממשלות ותאגידים בעולם. היום הוא ראש המחקר של The XPRIZE Foundation ארגון השוקד על קידום טכנולוגיות עתידניות באמצעות שילוב של חוכמת המונים ותחרויות. IARPA Launches "CREATE" Program to Improve Reasoning Through Crowdsourcing". Director of National Intelligence. 2 February 9, ראו לדוגמה מחקר שפורסם על ידי מכון המחקר RAND בשנת 2016, תחת הכותרת: Analytic" Assessing the Value of Structured Techniques in the US Intelligence Community" - Artner, Stephen., Girven, Richard S., and Bruce, James B. Assessing the Value of Structured Analytic Techniques in the U.S. Intelligence Community. RAND Corporation org/content/dam/rand/pubs/research_reports/rr1400/rr1408/rand_rr1408.pdf 4 דוגמא למסמך תורתי שכזה ראה במסמך שפורסם על ידי ה CIA תחת הכותרת: A Tradecraft Primer: Structured Analytic Techniques for Improving Intelligence Analysis: US Government. A Tradecraft Primer: Structured Analytic Techniques for Improving Intelligence Analysis. Central Intelligence Agency. March Jeff Howe, "The Rise of Crowdsourcing", Wired Magazine, January and 5 Jeff Howe, (2006a) `Crowdsourcing: A Definition', Crowdsourcing: Tracking the Rise of the Amateur (weblog, 2 June), URL (accessed 24 November 2006): Brabham, "Crowdsourcing as a model for problem solving an introduction and cases". convergence 14 (1): Jeff Howe, Crowdsourcing: Why the power of the crowd is driving the future of business. New York: Crown Business, preflayout& flat Prpic, John., Taeihagh, Araz., and Melton, James. The Fundamentals of Policy Crowdsourcing. Singapore Management University. September, ; soss_research context & Vreede, Triparna D., Nguyen, Cuong., Vreede, Gert-Jan D., Boughzala, Imed., Oh, Onook., and Reiter-Palmon, Roni. A Theoretical Model of User Engagement in Crowdsourcing. Springer volume 8224, pp October, Estellés-Arolas, Enrique., and González-Ladrón-de- Guevara, Fernando. Towards an integrated crowdsourcing definition. Sage Journals, Journal of Information Science. March 9, jisb Horton 2010, Horton & Chilton 2010; Irani & Silbernam 2013; Wolfson & Lease Horton, John J., and Chilton, Lydia B. The labor economics of paid crowdsourcing. ACM ; Irani, Lilly. C., and Silberman, M. Turkopticon: Interrupting Worker Invisibility in Amazon Mechanical Turk. ACM org/uc/item/10c125z3; Wolfson, Stephen M., and Lease, Matthew. Look before you leap: Legal pitfalls of crowdsourcing. University of Texas, Proceedings of the ASIST Annual Meeting Journal publications/look-before-you-leap-legal-pitfalls-of-crowdsourcing Adi, Ana., Erickson, Kristofer., and Lilleker, Darren G. Elite Tweets: Analyzing the Twitter Communication Patterns of Labour Party Peers in the House of Lords. University of Glasgow, Policy & Internet, Vol. 6, No eprints.gla.ac.uk/93862/1/elite_tweets_adi_erickson_lilleker.pdf; Crump, Jeremy. What Are the Police Doing on Twitter? Social Media, the Police and the Public. Wiley Online Library. December, doi/ / /abstract; Small, Tamara A. e-government in the Age of Social Media: An Analysis of the Canadian Government's Use of Twitter. Wiley Online Library. December, poi3.12/abstract Blohm, Ivo., Leimeister, Jan M., and Krcmar, Helmut. Does collaboration among participants lead to better ideas in IT-based idea competitions? An empirical investigation Inderscience Enterprises Ltd., Int. J. Networking and Virtual Organisations Vol. 9, No Piller, Frank T., and Walcher, Dominik. Toolkits for idea competitions: a novel method to integrate users in new product development. Wiley Online Library. May 25, full; Schweitzer, Fiona M., Buchinger, Walter., Gassmann, Oliver., and Obrist, Marianna. Crowdsourcing: Leveraging Innovation through Online Idea Competitions. Research-Technology Management Journal Volume 55, Issue 3. December 28,

88 Afuah, Allan and Tucci, Christopher L. Crowdsourcing as a Solution to Distant Search. The Academy of Management 12.Review. July, a Gianmario Sawhney, Mohanbir., Prandelli, Emanuela., and Verona. The Power of Innomediation. MIT Sloan Management 13 Review. January 15, Morgan, John., and Wang, Richard. Tournaments for Ideas. University of California, California Management Review Lehdonvirta, Vili and Bright, Jonathan. Crowdsourcing for Public Policy and Government. Wiley Periodicals. September 3, Daren C. Crowdsourcing. The MIT Press Hui, Glenn and Hayllar, Mark R. Creating Public Value in E-Government: A Public-Private-Citizen Collaboration Framework 17 in Web 2.0. Australian Journal of Public Administration 18 מאמץ זה הביא למעצר 770 איש מהם הועמדו לדין.167 ראה: Hui, Jennifer Y. Crowdsourcing for National Security. RSIS, Nanyang Technological University. March, Tewksbury, Doug. Crowdsourcing Homeland Security: The Texas Virtual BorderWatch and Participatory Citizenship. Surveillance & Society 10(3/4): &rep rep1&type pdf MIT Red Balloon Team Wins Darpa Network Challenge. DARPA. December 5, web/ / /DARPA s Shedder Challenge. DARPA "/Behind the Code. GCHQ Steven A. Stottlemyre (2015). HUMINT, OSINT, or Something New? Defining 23 Crowdsourced Intelligence, International Journal of Intelligence and CounterIntelligence, 28:3,.DOI: / , Stottlemyre, Steven A. HUMINT, OSINT, or Something New? Defining Crowdsourced Intelligence. International Journal of 24 Intelligence and CounterIntelligence Volume 28, Issue 3. May 15, NGA and DigitalGlobe open source toolkit to harness the power of collaborative mapping. National Geospatial- 25 Intelligence Agency. June 22, גילוי נאות: מחבר המאמר שימש בתפקיד סמנכ"ל האסטרטגיה בחברה בשנים אתר החברה: Yeh, Puong F. Using Prediction Markets to Enhance US Intelligence Capabilities. Central Intelligence Agency Volume 27 50, No vol50no4/using-prediction-markets-to-enhance-us-intelligence-capabilities.html studies/studies/vol50no4/using-prediction-markets-to-enhance-us-intelligence-capabilities.html חזאי על הם אינדיווידואלים שכושר החיזוי שלהם מדויק יותר מזה של מרבית האוכלוסייה )לרבות אנשי מקצוע בתחומי הגיאו פוליטיקה(. ראו לדוגמה ספרו של טטלוק תחזיות על המדע שמאחורי אמנות הניבוי. )דביר, 2017(. / דודי סימן טוב, "מי צריך חזאי על?" מודיעין הלכה ומעשה, גיליון 2, המל"ם, אוגוסט Heuer, Richards J., Jr. Phycology of Intelligence Analysis. Central Intelligence Agency library/center-for-the-study-of-intelligence/csi-publications/books-and-monographs/psychology-of-intelligence-analysis/ PsychofIntelNew.pdf 34 מחקר מכונן נוסף בתחום, בעיקר מנקודת המבט של מקבלי ההחלטות הוא ספרו של ג'רויס: Robert Jervis, Perception and misperception 19 88

89 .)in international politics (New-Jersey: Princeton University Press, איני מפרט כאן על ערוצי התקשורת )ישירה, עקיפה, מתווכת( ועל סוג התקשורת )ישירה, עקיפה(. הרחבה ראו אצל: יצחק סמואל, ארגונים )תל אביב: כנרת, זמורה ביתן, 1996(, Hershkovitz, Shay and Shkolnikov, Alina. Harnessing Collective Wisdom. IVEY Business Journal. September-October, Lobre-Lebraty, Katia and Lebraty, Jean-Fabrice. Crowdsourcing: One Step Beyond. Wiley. August, Gupta, Ravi and Brooks, Hugh. Using Social Media for Global Security. John Wiley & Sons, Inc co.in/books?id Fm0uWf9EL7cC&printsec frontcover&source gbs_ge_summary_r&cad 0#v onepage&q&f false Boulos, Maged N. K., Resch, Bernd., Crowley, David N., Breslin, John G., Sohn, Gunho., Burtner, Russ., Pike, William A.. 39 Jezierski, Eduardo., and Chuang, Kuo-Yu S. Crowdsourcing, citizen sensing and sensor web technologies for public and environmental health surveillance and crisis management: trends, OGC standards and application examples. International Journal of Health Geographics. December, Olson, Kelly. Federal agencies take citizen engagement to new level. GSA. December 12, gsablogs.gsa.gov/gsablog/2016/12/12/federal-agencies-take-citizen-engagement-to-new-level// Crowdsourcing Service Providers - US Market Research Report. IBIS World. March, ibisworld.com/industry-trends/specialized-market-research-reports/advisory-financial-services/outsourced-officefunctions/crowdsourcing-service-providers.html Crowdsourcing Service Providers - US Market Research Report. IBIS World. March, ibisworld.com/industry-trends/specialized-market-research-reports/advisory-financial-services/outsourced-officefunctions/crowdsourcing-service-providers.html Hershkovitz, Shay. The future of crowdsourcing: Integrating humans with machines. The Hill. March 20, Artificial Intelligence for Digital Response. AIDR. Debategraph. focus ngraph&dc vt & Galeon, Dom. A Swarm Intelligence Correctly Predicted Time s Person of the Year. Futurism. December 6, futurism.com/swarm-intelligence-correctly-predicted-times-person-of-the-year/ Does (Human + Machine) x Geopolitical Forecasting Hyperaccuracy?. HFC. com/?source IARPA

90 ניתוח תוכן ממוחשב ככלי מודיעיני 1 ד"ר כרמית ולנסי וד"ר קרן ששון הקדמה בעידן נתוני העתק, כמות המידע הזמין והנגיש לחוקר הולכת וגדלה. התפתחות טכנולוגית זו מזמינה ואף דורשת מחוקרים התאמה אנליטית ומתודולוגית לצורך להתחקות אחר תובנות חדשות לצד מיצוי ואישוש תובנות קיימות, המאפשרות את העמקת ההיכרות עם מושא המחקר. לאור יישומה ההולך וגובר של גישת "טקסט כדאטה" במחקרי ביטחון ומדיניות, מאמר זה מבקש להנגיש כלי מחקרי שבמרכזו מתודולוגיית ניתוח התוכן הממוחשב לארגז הכלים המתקדמים של החוקרים המאפשר העמקה והדגשה של שדות המחקר האסטרטגי. הנחת המוצא העומדת בבסיס תפנית מתודולוגית זו גורסת כי כדי לזהות, לאפיין ולהעריך את משמעות הדפוסים והמגמות בשיח השחקנים במרחב הפוליטי, יש לייחס חשיבות רבה לאופן שבו שחקנים מייצרים שיח פומבי בהתאם למחויבויותיהם, המתקף ומתרגם את האינטרסים שלהם לפרקטיקות התנהגותיות. במילים אחרות, מחקר שיח הנשען על גישת "טקסט כדאטה" מאפשר לשפוך אור על התהליכים המקדימים המעצבים את התנהגות השחקנים. 1 ד"ר כרמית ולנסי חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי; קרן ששון - ד"ר ליחסים בין לאומיים, מומחית בביטחון אזורי, במבט השוואתי ובתרבות אסטרטגית, עמיתת מחקר במכון דיוויס. 90

91 מטרת המאמר היא להציג שימוש בשיטות מתקדמות לניתוח טקסט כדאטה במחקר המודיעיני. לשם כך בחרנו ליישם את מתודולוגית ניתוח תוכן ממוחשב - אחת המתודולוגיות השימושיות והמרכזיות בשדה המחקר האקדמי, המיושמות על ידי מדעני חברה בכלל וחוקרי תקשורת בפרט, שעיקרה טמון בנקודת ההשקה המתודולוגית בין המחקר האיכותני לזה הכמותי. במחקר זה נעשה שימוש בתוכנת,QDA MINER הזוכה למקום של כבוד בקרב חוקרי תוכן ושיח במרחב האקדמי. ניתוח התוכן הממוחשב מוסיף כלי אנליטי מתקדם לסל הכלים של החוקר, המדגיש את רלוונטיות החומרים הטקסטואליים )הגלויים והאיסופיים כאחד( ואת יתרונות האינטגרציה של המתודולוגיות לשם סריקה ובניין הידע בהקשרים מחקריים רחבים ושונים. בחינת יכולות התוכנה מתבצעת על בסיס שני מקרי בוחן - נאומיו של מנהיג חזבאללה בשנים וכן מערך ההסברה של המדינה האסלאמית. דרך יישום המתודולוגיה על שני מקרי בוחן אלו, מסמך זה מבקש לשפוך אור על תרומתו של המידע הגלוי למחקר המודיעיני בעת הנוכחית. כך, מאמר זה מבקש להציג ולבחון כלי מחקרי נוסף, המאפשר לתמוך בהערכות קיימות ולהציף תובנות חדשות בהקשר המודיעיני. "טקסט כדאטה" - מתודולוגיה מטרתו המרכזית של המאמר היא, כאמור, לבחון את השימוש בשיטות מחקר מתקדמות לחקר "טקסט כדאטה" ככלי מוביל לחיפוש ובחינה של תובנות )Unknown-Unknowns( ולתיקוף רב ממדי להשערות קיימות.(Known-Known) השערת המחקר היא כי נאומי נצראללה עשויים לשמש להבנת הלכי הרוח שלו ולהוות עדשה מחקרית דרכה ניתן לאזן בין המיקוד המסורתי במדדים הטקטיים של פעולות הארגון לבין הבנת ההגיונות המכתיבים אותן. במקרה השני, מערך ההסברה של דאעש עשוי לסייע לחוקר להבין לעומק את תהליך ההתפתחות שעבר הארגון מאז הקמתו, מנגנוני ההתמודדות שלו עם השינויים בעת האחרונה וכן לתמוך ולאושש או לעורר ספקות באשר להערכותינו על אודות כיווני התפתחות עתידיים ל"יום שאחרי". לטובת ניתוח הטקסטים נעשה שימוש במערך המתודולוגי הזה: 1. "קצירה ממוכנת" scrapping( )Web 2 של כל נאומי נצראללה בערבית ושל כל המגזינים הרשמיים של המדינה האסלאמית )רומיה ודאביק( באנגלית ובערבית )לטובת וידוא זהות התכנים בשפות השונות(. נוסף על כך דרך כתיבת קוד פיית'ון, נקצרו כל שורות התוכן מפורומים ג'האדיסטיים מובילים הדנים במדינה האסלאמית. 2. שימוש בשפת 3 R לטובת ניקוי, עיבוד ואינדוקס מסת המידע שנאסף לשם קידוד התכנים 4 והגדרת המשתנים מרכזיים )זמן, אירועים, הקשרים וכולי(. 3. ייבוא הטקסטים )"הנקיים"( לתוכנת ניתוח תוכן ממוחשב MINER(.)QDA.4 יישום פונקציות - Proximity Topic Modeling,,entailment Analysis Link Analysis, 2 קצירה ממוכנת משמעה איסוף והורדת נתונים באופן ממוכן מרשת האינטרנט. 3 שפת R היא שפת תכנות שדרכה ניתן ליישם מניפולציות שונות על דאטה )ברשת ובכלל( ובעיקר לניתוחים סטטיסטיים. 4 נצראללה נואם 71 פעמים בממוצע בשנה. כ 47 מהנאומים הם שנתיים קבועים לכבוד חגים וימים מיוחדים. במרבית השנים, מספר הנאומים דומה ונע סביב ממוצע זה. במקרה של דאעש, נאספו 57 מגזינים )בשתי שפות( Rome( )Dabiq + וכ 1,324,000 שורות תוכן מהשיח המתנהל בפורומים ג'יהאדיסטיים ברשת. 91

92 Analysis, Density Analysis )הסבר על הפונקציות ראו בהמשך, באמצעות מקרי המבחן(. 5. עיבוד סטטיסטי של הנתונים בתוכנת STATA וויזואליזציה. להלן המודל המתודולוגי לביצוע המחקר איור 13: מודל לביצוע מחקר הבוחן את הטקסט כדאטה 92

93 מקרה בוחן I: נאומי נצראללה כצוהר להבנת שינוי והמשכיות בתפיסות ופרקטיקות הביטחון של הארגון יש לציין כי בתחילה לא היה ניתוח התוכן מוכוון שאלת מחקר ממוקדת, אלא למטרת אקספלורציה של תובנות העולות מהטקסטים. לטובת זיהוי ומיפוי דפוסי השינוי וההמשכיות בתפיסת הביטחון של חזבאללה, בחרנו לחלק את הדאטה לשתי תקופות זמן מרכזיות לבחינה: האחת, מסוף מלחמת לבנון השנייה )2007( ועד הכרזת הארגון על מעורבותו בלחימה בסוריה )2013(, והשנייה מהכרזה זו ועד אוגוסט כיוון שמטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסת הביטחון של נצראללה, היה עלינו "לנקות" את הטקסטים שיובאו לתוכנה ולהשאיר רק את הפסקאות שזוהו על ידה ככאלו העוסקות בנושאים הקשורים לסוגיות ביטחוניות. לשם כך יושם מילון מותאם למושג "ביטחון" )שעבר בדיקות מהימנות ותיקוף, שתיהן בממוצע <.70(, דרכו חולצו כל הפסקאות הרלוונטיות. לאחר שלב זה, מיפינו את הנושאים המרכזיים העומדים על סדר היום של נצראללה. לשם כך נעשה שימוש בפונקציית Topic Modeling הנשענת על חילוץ וקיבוץ המילים השכיחות ביותר בטקסט אל קטגוריות תוכן מוסדרות. ניתוח נאומי נצראללה המחיש כי לאורך השנים פיתח חזבאללה גמישות וסתגלנות, הן ברמה התפיסתית-אסטרטגית והן ברמה האופרטיבית, ואישש את ההשערה, כי תפיסת הביטחון של הארגון עוברת תהליכי שינוי והתאמה לסביבה האסטרטגית המשתנה, ומשכך, מרחיבה את תכולת האיום שהוא מציב לישראל. דרך יישום פונקציית ה Modeling,Topic המאפשרת מיפוי ואפיון הנושאים בעלי נפח ההתייחסות הרב ביותר בטקסטים, זיהינו כי: הצהרתו הרשמית של נצראללה על אודות מעורבות חזבאללה בלחימה בסוריה מהווה נקודת מפנה ברטוריקת הביטחון של חזבאללה, המעידה של שינויים ארגוניים הן ברמה התפיסתית- אסטרטגית והן ברמה האופרטיבית. בהמשך, מיפינו, דרך שימוש בפונקציית ה proximity analysis המודדת קשרים, קרבה או היררכיה בין ישויות/קטגוריות תוכן בטקסט, את מרכיבי המסגור דרכו מצדיק נצראללה את מעורבות הארגון בלחימה מחוץ לגבולות לבנון: איור 14: מסגור מעורבות חזבאללה בזירת העימות הסורית 10% 20% 29% 15% 26% 93

94 ממיפוי הנושאים המרכזיים, אלו הזוכים לנפח הרב ביותר מסך כל ההתייחסויות של נצראללה בנאומיו, עולה כי העיסוק בישראל מצטמצם, אך עדיין נותר נושא מרכזי בסדר היום של הארגון. מגמת הצמצום אינה משקפת עיסוק מופחת בישראל כאויב, אלא מייצגת את חדירתם של נושאים נוספים לסדר היום הארגוני. עלייה ניכרת בעיסוק בבניין הכוח של חזבאללה וחיזוק מרכזיותה של איראן בהקשר זה. איור 15: השתנות סדר היום של חזבאללה דרך שימוש במילונים מובנים לזיהוי ואפיון הגיונות ופרקטיקות לחימה זיהינו מגמה של אימוץ והטמעה )רטוריים( של הגיונות לוחמה היברידית, דרכה מתווה נצראללה את התפתחות מערך הלחימה בארגון למייצגת שילוב לוחמת גרילה "מסורתית" עם לוחמה צבאית "סדורה". איור 16: התפתחות הגיונות הלחימה של חזבאללה 94

95 באמצעות "הרצת" מילונים מובנים לניתוח סנטימנט )בהקשרי שיח ביטחוני(, זיהינו עלייה בנימה התקפית או הגנתית בהתייחסות נצראללה לסוגיות ביטחוניות )בעיקר ביחס לישראל, אך גם בהקשרי זירות עימות נוספות בהן הוא מעורב במזרח התיכון(. איור 17: המיליטנטיות בשיח של חזבאללה SENTIMENT ANALAYSIS בחינת הקשרים הסמנטיים בשיח מעידה על ניסיונו של נצראללה להכיר לקהלי היעד שלו את התפנית האסטרטגית במעמדו ובתפקידו של חזבאללה במרחב האזורי מ"שחקן סופג" ל"שחקן יוזם". איור 18: תפנית אסטרטגית בתפקיד חזבאללה דרך יישום פונקציות ה Analysis,Proximity ו Analysis,Link הבוחנות ומודדות את חוזק הקשרים בין התמות והישויות המרכזיות המוזכרות בטקסטים, מצאנו עדות ל: היפרדות הדרגתית מדימוי הארגון כשחקן המחויב רק להתנגדות לישראל, לטובת אימוץ דימוי של שחקן הקשוב והזמין להקשרי קונפליקט נוספים. עלייה בלכידות הקשרים בציר ההתנגדות, לצד עלייה בהתייחסות למתחים הסונים-שיעים כחלק ממסגור "המלחמה הצודקת" של הארגון במרחב הסורי. שינויים ברכיבי האיום כלפי ישראל, והצגת איומים חדשים המבקשים להגדיר מחדש את מאזן ההרתעה בין הצדדים. 95

96 איור 19: תמורות בתפיסת האיום של חזבאללה על ישראל יישום פונקציית ה Analasys,Link המאפשרת זיהוי, מיפוי ומדידת חוזק רשתות קשרים דיסקורסיביים )שיחיים( בטקסטים, מעיד על עלייה משמעותית בחוזק הקשרים הסמנטיים שמבנה נצראללה בתפיסת הביטחון שלו בין בניין הכוח של חזבאללה, מדינת לבנון, סוריה ואיראן כבנות ברית, התנגדות לארצות הברית ובנות בריתה והעמקת המתח הסוני-שיעי במזרח התיכון. מן הממצאים ניתן להבחין כי כשנצראללה מתמקד ב"התנגדות" - הקשרים הסמנטיים החזקים ביותר נמדדים בקרבה התמטית בין לבנון, בניין הכוח של הארגון, המרחב הסורי, איראן, ובאופן יחסית חדשני - למתחים הסונים-שיעים. מנגד, כשמיקוד השיח של נצראללה הוא המרחב הסורי - מסתמן משולש קשרים סמנטיים חזק בין הסונה-שיעה, בניין הכוח והישות הישראלית. מכאן ניתן לאשש את ההנחה כי ההתנגדות כרוכה ביתרונות שמקנה המעורבות במרחב הסורי והיא "מוצדקת" או לפחות מוסברת כמרכיב חשוב בעליית המדרגה במתחים הסונים-שיעים, בעיקר סביב זירת העימות הסורית. איור 20: קשרים סמנטיים בנאומי נצראללה 96

97 הנתונים המחולצים מרשתות השיח בטקסטים מאפשרים מניפולציה מתודולוגית נוספת לטובת זיהוי מרכזי הכובד הדיסקורסיביים )שיחיים(. פונקציה זו נשענת על מדידת חוזק הקשרים בין ישויות, התייחסויות, נימה ואירועים קונטקסטואליים, ומספקת עבורנו עדשה אנליטית חשובה דרכה ניתן לאפיין את מרכזי הכובד של הארגון - לפחות ברמה הרטורית. איור 21: מרכזי הכובד בשיח חזבאללה מרכזי הכובד של חזבאללה, כפי שעולה מתוכני הנאומים הם: מדינת לבנון )בדגש על תשתיות, גבולות ויציבות(, בניין הכוח של הארגון, לכידות ציר ההתנגדות ותמיכת הקהילה השיעית. כל אלו מסמנים המשכיות סיסטמתית במרכיבי תפיסת הביטחון של חזבאללה. מקרה בוחן :II השתנות המדינה האסלאמית בראי מערך ההסברה הרשמי השימוש בניתוח תוכן כמותי נועד להוות כלי נוסף )לצד המחקר המודיעיני-איכותני הקלסי( שינסה להשיב על השאלות האלה: אלו תהליכי שינוי חווה המדינה האסלאמית בעת הנוכחית? מהם אפיקי ההתפתחות האפשריים של המדינה "ביום שאחרי"? ולבסוף, מה ניתן ללמוד מהשיח הפנים ג'האדיסטי על אודות השינוי במדינה האסלאמית? שאלות אלו נבחנו באמצעות ניתוח התהליך האבולוציוני שעבר הארגון בשנים האחרונות והלקחים שניתן להפיק מכך, וכן נשען על ניתוח דו ממדי של מערך ההסברה הרשמי של המדינה האסלאמית )באמצעות ניתוח תוכן ממוחשב לכל המגזינים הרשמיים שיצאו מ 2014 בשפת המקור ובאנגלית( וכן ניתוח השיח הג'האדיסטי העולמי על אודות מצבה הנוכחי והעתידי של המדינה האסלאמית )באמצעות מיפוי ואפיון תוכני פורומים ג'האדיסטיים מ 2014 (. "קצירה ממוכנת" של תוצרי מערך ההסברה הדיגיטלי )דאביק ורומיה( של המדינה האסלאמית מעלה כמה תובנות. ראשית ניתן לראות כי קיימת ירידה משמעותית בהיקף פעילות מערך ההסברה 97

98 של "המדינה" על תוצריו השונים. במסגרת מגמה זו, ניתן לזהות עלייה בשימוש בחומרים כתובים )המגזינים הרשמיים של הארגון( ובדיווחי תמונה, לצד ירידה בכמות סרטי הווידיאו המופצים ברשת. ניתן לקשור מגמה זו למאבק הקואליציה נגד המדינה האסלאמית במרחב, שאילץ, באופן טבעי, את הארגון לצמצם את פעולות המדיה שלו. איור 22: תוצרי המדיה של המדינה האסלאמית )%( ממיפוי סדר היום של המדינה האסלאמית עולה כי בשנים עיקר המיקוד של מערך ההסברה הרשמי של המדינה האסלאמית היה ממוקד בביסוס מנגנון "האידיאולוגיה" והעמקתו. מרבית התכנים במגזינים עסקו בהצגת החזון האידיאולוגי של המדינה האסלאמית, שנשען על שני מרכיבים מרכזיים: פרסום והפצת "האמונה האמיתית" והסבר על המערכת הג'האדית וצרכיה 5 מאנשיה בעיראק ובסוריה. איור 23: סדר היום של המדינה האסלאמית בראי המגזינים הרשמיים בשלב מאוחר יותר ניתן להצביע על ירידה בהתייחסות הרשמית לגיוס לוחמים ופעילים לשורות הארגון וכמו כן בהתייחסות להישגיה הכלכליים של המדינה. מנגד, על אף ההכרה בשינויים 5 נעשה באמצעות שימוש בשפת התכנות R לטובת יישום פונקציית.Topic Modeling הפונקציה מאפשרת דירוג ומיפוי של הנושאים המרכזיים המופיעים בטקסט ואלו הזוכים למשקל/נפח הרב ביותר מסך כל הטקסטים. פונקציה זו נשענת למעשה על זיהוי המילים השכיחות ביותר בטקסטים )לאורך זמן( ואיחודן לקטגוריות תוכן מובנות )תמות(. הממצאים המוצגים בגרף מייצגים אם כן דירוג הנושאים המרכזיים המופיעים במגזין דאביק,DABIQ( המגזין הרשמי של המדינה האסלאמית מאז 2014( ומגזין רומיה,ROME( שהחליף את דאביק משנת 2016(. 98

99 עימם היא נאלצת להתמודד, המדינה האסלאמית שמרה על מרכזיות אספקת משילות לאזרחיה בשיח הרשמי שלה שכן מנגנון זה היה מאז ומתמיד בליבו של חזון הארגון והיווה מקור עוצמה מרכזי עבורו. כך, על אף ירידה בהיקף התייחסות המגזינים לסוגיית המשילות, היא עדיין מרכזית 6 בשכיחותה ובמשקלה הכולל בשיח. ממצא בולט וחשוב הוא הירידה בהתייחסות המדינה האסלאמית לנושא של אחיזה טריטוריאלית. ניתן לשייך ממצא זה לכך שהמדינה האסלאמית איבדה ומוסיפה לאבד את אחיזתה הטריטוריאלית במרחב. נקודה מעניינת העולה מקריאה וניתוח הטקסטים המופיעים תחת קטגוריה זו היא כי לא רק שקיימת ירידה בהיקף ההתייחסות למרכזיות הטריטוריה עבור המדינה האסלאמית, נימת ההתייחסות לנושא השתנתה אף היא. מניתוח הסוגיות המרכזיות במערך ההסברה הרשמי של המדינה האסלאמית 7 ניתן להפיק כמה תובנות: האחת, מסתמנת מגמת מחנאות בשיח הרשמי של המדינה האסלאמית. מרכזיות הטריטוריה נמצאת בירידה )כפי שעלה בניתוח הקודם(, המשילות שומרת על מרכזיותה בשיח )אולם באופן מצומצם מאשר בעבר ויחסית לשיח הצבאי שעלה( ופונדמנטליזם )חזרה לשורשים( מסתמן כצורך חשוב עבור הנהגת המדינה האסלאמית. השנייה, נראה כי 'המדינה' עוברת תהליך של חשיבה אסטרטגית מחודשת, השמה דגש על האויב הרחוק "במערב" ועל ההכרח של תומכי המדינה האסלאמית לפעול מעבר לאזור אלג'זירה ולחבור לג'האדיסטים ברחבי העולם )ראו קטגוריית "רשתיות" באיור 24(. במילים אחרות, אף ש'המדינה' לא נטשה לגמרי את פעילותה המקומית בסוריה ובעיראק, נראה כי היא נמצאת בעיצומו של תהליך שינוי - מחזון לוקלי לעבר אסטרטגיה גלובלית יותר, המזכירה את אלקאעדה במאפייניה. איור 24: השתנות השיח במדינה האסלאמית 6 ניתוח נימת השיח נשען על פונקציית ה Analysis Sentiment בתוכנת ניתוח תוכן ממוחשב בשם.QDA MINER ניתוח זה מבוסס על מילון )בערבית( הבוחן התייחסות נקודתית לנימה חיובית או שלילית בהקשר המוגדר )מרכזיות הטריטוריה עבור המדינה האסלאמית(. 7 זאת באמצעות פונקציית ה Analysis,Density המורכבת מרשימה של "חוקים" מותאמים המוכנסים למערכת על ידי החוקר, ומאפשרת לחלץ את המאפיינים המרכזיים של השיח כפי שעולה מהמגזינים. 99

100 עתיד המדינה האסלאמית בראי השיח הג'האדיסטי לאחר שנותחו המאפיינים המרכזיים בשיח הרשמי של המדינה האסלאמית, נבחנה מידת ההלימה בין שיח זה לבין השיח הרחב יותר, כפי שעולה מתוכני הפורומים הג'האדיסטיים ברשת. ראשית, נבחן הסנטימנט הרווח בקרב חברי הפורומים השונים בשיח כלפי המדינה האסלאמית. המטרה בניתוח מסוג זה הייתה לזהות דפוסי שינוי או המשכיות בתפיסת תומכים ופעילים סלפים- ג'האדיסטים את הארגון, בעיקר לאור השינויים שהוא חווה בעת האחרונה, ולמפות את התמיכה שלהם במנגנוניו המרכזיים ואת ציפיותיהם ממנגנונים אלה לאורך השנים. אגרגציה של הנתונים מעידה על שיעורי תמיכה גבוהים במדינה האסלאמית בקרב חברי הפורומים לאורך השנים )למרות ירידה קטנה בשנה האחרונה(. איור 25: ניתוח שיח החברים בפורומים ג'האדיסטיים )%( השלב השני של ניתוח שיח הפורומים הג'האדיסטיים כולל העמקה ואפיון של תמיכת חברי הפורומים במנגנונים המרכזיים של המדינה האסלאמית. הממצאים המרכזיים העולים מניתוח זה מראים כי התמיכה ב"רעיון" של המדינה נשמרת חזקה ויציבה בשיח הג'האדיסטי, לעומת ירידה בתמיכה במנגנון "המדינה" )להערכתנו, לאור ההפסדים הטריטוריאליים של המדינה האסלאמית בשנה האחרונה(. איור 26: שיעור התמיכה במנגנוני המדינה האסלאמית 100

101 מנגד, שני ממצאים מעניינים במיוחד עולים ממיפוי השיח הכללי. האחד, מסתמנת מגמת עלייה בתמיכה בטרור מבוזר של המדינה האסלאמית. כלומר, בראייה הג'האדיסטית הרחבה יותר, אין מקום )או צורך( בהמשך מיקוד פעילות הפח"ע של המדינה האסלאמית במרחב המזרח תיכוני ויש למקד את המאמצים בהרחבת פעילות הארגון אל הזירה הגלובלית )אפשר להבחין שוב, בהתוויית קווים נושקים לאלקאעדה ומאפייניו הגלובליים(. התשובות האפשריות שניתן "לחלץ" מן השיח, אם חברי הפורומים היו מתבקשים להשיב על השאלה הזאת: "מה על המדינה האסלאמית לעשות 8 כדי להבטיח את הישרדותה?" מעלות את הממצאים האלה: איור 27: דגשים וציפיות מהמדינה האסלאמית בראי הפורומים הכרת תומכיה של המדינה האסלאמית בצורך לחזק את שלוחותיה מחוץ למזרח התיכון ובכך, למעשה, למתג מחדש את פעילות הארגון כממוקדת פח"ע גלובלי. עלייה בהכרה/ציפייה לחזרה ללוגיקת לחימה של ארגון גרילה, שממנה משתמעת ירידה בתמיכה במנגנון "המדינה". חשיבות גיוס הפעילים נותרת בעינה )אך שוב, בהקשר הגלובלי( ועולה היקף ההתייחסות לצורך בגיוס מקורות פיננסיים לטובת המשך פעילותה של המדינה האסלאמית. ממצאי הניתוחים של שיח הפורומים הג'האדיסטיים, אם כן, מחזקים את ההנחה )וההערכה( כי המדינה האסלאמית היא עדיין השחקן הרלוונטי והדומיננטי ביותר בזירה הסלפית- ג'האדיסטית וכי היא מצליחה לשמר את חיוניותה בתודעת תומכיה, על אף הכישלונות הצבאיים שהיא חווה בשנים האחרונות. 8 לטובת ניתוח מסוג זה נעשה שימוש בקוד מיוחד )הנשען על מניפולציה של מילות מפתח באונטולוגיות תרחישים והסתברויות לשינוי בהקשרי ביטחון - הן מבחינת לחימה והן מבחינת אסטרטגיה( בשפת R לחילוץ כל ה"תשובות" האפשריות משורות התוכן שנשלפו מהפורומים, ועובדו ונותחו לאחר מכן ב MINER QDA ו STATA לטובת חילוץ ומיצוי התובנות. הממצאים המוצגים בגרף מייצגים אגרגציה של "התשובות" לאורך השנים המוגדרות לניתוח. 101

102 סיכום ומשמעויות מאמר זה הציג שימוש בשיטות מתקדמות לניתוח טקסט כדאטה במחקר המודיעיני. עבור מטרה זו יושמה מתודולוגיית ניתוח תוכן ממוחשב. מדובר באחת המתודולוגיות השימושיות והחשובות ביותר המבוצעות על ידי מדעני חברה בכלל וחוקרי תקשורת בפרט. ניתוח התוכן המיושם במסמך זה מבטא אינטגרציה מתודולוגית בין גישות ושיטות כמותיות )ממוחשבות( לבין פרשנות וניתוח איכותני של הממצאים, באמצעות שימוש בתוכנת המחשב Miner, QDA שהיא אחת מאפליקציות ניתוח התוכן המובילות והמתקדמות ביותר במרחב המחקר האקדמי. הפונקציות השונות שנסקרו מציפות את מורכבות שדה המחקר האסטרטגי בעידן הנוכחי ומאפשרות הפשטה והנגשה שלהן דרך התאמת הכלים האנליטיים למחקר בן זמננו. לאור התובנות שהושגו הן מהמחקר המונחה שאלה )במקרה של המדינה האסלאמית( והן מזה המונחה דאטה )המקרה של נצראללה(, הנייר ממחיש ומדגיש את הרלוונטיות של גישת ה"טקסט כדאטה", ואת יתרונות האינטגרציה המתודולוגית )בשילוב שיטות איכותניות וכמותניות( לטובת מיצוי תובנות ובניית ידע הן בהקשר ייחודי זה והן בהקשרים מחקריים אחרים. בכל הנוגע לתהליך העבודה, ראוי לציין כי כותבות המאמר מייצגות את השילוב המתודולוגי, כאשר אחת מגיעה מעולמות המחקר האיכותני, הן אקדמי והן מודיעיני בעיקר מהדיסציפלינה כותבות המאמר מייצגות שילוב מתודולוגי - אחת מגיעה מעולמות המחקר האיכותני, בעיקר מהדיסציפלינה של המזרח התיכון ומדע המדינה ואילו הכותבת השנייה בעלת רקע וניסיון במחקר כמותי בתחום היחסים הבין לאומיים של המזרח התיכון ומדע המדינה, ואילו הכותבת השנייה בעלת רקע וניסיון במחקר כמותי בתחום היחסים הבין לאומיים. מעשית, הכתיבה על המדינה האסלאמית נעשתה במקביל. נערך ניתוח איכותני המבוסס על היכרות ממושכת עם מושא המחקר והתהליך ההיסטורי אותו עבר )עוד בתקופת שיוכו לאלקאעדה(. על סמך זאת, נכתבו תרחישים )מעין אפשרויות מתחרות ומשלימות( אשר לעתידו של הארגון, בין היתר על בסיס הלקחים ההיסטוריים שניתן להפיק מגלגוליו הקודמים. במקביל בוצע המחקר הכמותי אשר בעצם כימות הנתונים איפשר לדרג את התרחישים, שהוצעו במחקר האיכותני, על פי סבירויות באופן מהימן ומתוקף יותר. הטמעת הגישות המשולבות עשויה לטייב את התוצרים המחקרים של קהילת המודיעין ובכלל. עם זאת, שימוש בשיטות הכמותיות דורש ידע מקדים ומעמיק על עולמות התוכן של ניתוח תוכן ממחושב, מעבר לרמת ההיכרות עם התוכנה שבה נעשה שימוש. הבנה זו דורשת שינוי תפיסה בכל הנוגע להכשרת חוקרי מודיעין ולמשקל שניתן ללימוד נושאים כמותיים, מעבר לעולמות התוכן המקובלים של היסטוריה והמזרח התיכון. לבסוף, שילוב גישות ושיטות כמותיות ואיכותניות, כפי שנעשה במחקר זה, מאפשר הפשטה 102

103 לצד העמקה - הדגשה והעמקת ההיכרות עם מושא המחקר, לצד הפשטה והנגשה של מורכבות שדה המחקר האסטרטגי, טקסטואלית ו ויזואלית כאחד. כמחקר המשך, ניתן להשתמש בכלים המתודולוגיים המוצגים במסמך זה לטובת הצלבת התובנות העולות מן "הגלוי" עם חומרים "אחרים" ומיצוי התובנות המודיעיניות בהקשר הייחודי. 103

104 שימוש במאגרים ממוכנים ככלי מחקרי משלים הדוגמה של מחקר לצרכים אופרטיביים רס"ן א' - משרת באמ"ן וד"ר קרן ששון מבוא ברוב המחקרים האופרטיביים "המסורתיים" נשענים החוקרים בדרך כלל על מתודולוגיה של בחינת התפתחויות חדשות אל מול המידע הקיים על אודות מושא המחקר, או של ניתוח השוואתי בין אירועים עכשוויים לבין אירועי עבר בעלי דמיון תוכני. ההנחה העומדת בבסיס מתודולוגיה זו היא כי ביכולתה לאפשר הסקת מסקנות שישפכו אור על "מעצבים", "משתנים", "מגמות" ו"תפניות" בשדה הקרב העתידי, ובכך לקדם את ניתוח אתגרי העתיד ברזולוציה מספקת לניתוחי מודיעין בתחומי בניין והפעלת הכוח. על אף השימוש הנרחב במתודולוגיה זו, היא אינה חפה ממגבלות. ראשית, בהיעדר קורלציה הכרחית בין מקרים מן העבר לבין המציאות העכשווית )או זו המתפתחת(, הקושי בזיהוי כיווני התפתחות עתידיים נותר בעינו; נוסף על כך המחקר האופרטיבי מוסיף להסתמך על מאגר נתונים צר יחסית המקשה על החוקרים לעמוד בדרישת סף גבוהות של איכות, עדכניות, אינטימיות ופירוט. המחקר המסורתי הנשען על שיטות אלו אף מותיר מקום רב )ולעיתים רב מדי( לפרשנותו של החוקר על אודות החומרים שנאספו ועלול לשמר הטיות וסובייקטיביות. כך, ברוב המחקרים האופרטיביים )המסורתיים( נותר קושי לתקף הערכות ומסקנות איכותניות באמצעות סימוכין כמותיים. Big data is like teenage sex: everyone talks about it, nobody really knows how to do it, everyone thinks everyone else is doing it, so everyone claims they are doing it Dan Ariely 104

105 בשנים האחרונות, לאור העלייה המשמעותית בכמות המידע הזמין והנגיש ברשת ובאיכותו, החלו מתודולוגיות ושיטות מחקר חדשות למיצוי מידע לחדור גם למחקרי צבא וביטחון, תוך שימוש הולך וגובר במאגרי מידע ממוכנים. לאחרונה, החלו מחקרים מסוג זה להתבצע גם באגף המודיעין בצה"ל, בעיקר במסגרת מחקרי עומק אסטרטגיים, מחקרי חברה ותקשורת. בניגוד לרמת הניתוח האסטרטגית, הרמה האופרטיבית, נותרה יחסית מאחור בתחום זה, זאת בעיקר משום שעד כה הכלים שהיו קיימים ב"שוק המידע הגלוי" נתפסו כלא רלוונטיים לצרכים האופרטיביים. בעת האחרונה הולכת ומתחדדת ההכרה בפוטנציאל הגלום בשימוש בכלים אלו גם עבור המחקר האופרטיבי-טקטי. לראיה, במהלך השנה האחרונה בוצעו בידי מכוני מחקר המסונפים לצבא האמריקאי בכלל, ולגופי המודיעין בפרט, שורה של מחקרי צבא יישומיים העוסקים בסביבה האופרטיבית דרך שימוש במתודולוגיות מיצוי מידע באמצעות מאגרי מידע 1 ממוכנים. מתודולוגיה מאמר זה בוחן את תרומתם המחקרית של מאגרי מידע ממוכנים למחקרים ביטחוניים-צבאיים תוך התמקדות במקרה בוחן אופרטיבי העוסק בצורות הקרב במזרח התיכון בשנים האחרונות. לטובת מטרה זו, נבחרו שני מאגרי מידע מרכזיים: Tone),GDELT (The Global Database of Events' Language and מאגר שפותח על ידי אוניברסיטת ג'ורג'טאון, שסורק, מקודד ומנגיש לשימושים ציבוריים ומחקריים 98% מכל התקשורת העולמית. System,)ICEWS (The Integrated Crisis Early Warning כלי לחיזוי המשברים שפותח על ידי המערכת הביטחונית האמריקאית שאוסף ומקודד נתוני תקשורת גלויה כמצע מאפשר 2 לחיזוי והתרעה על משברים. 3 בלב הבחינה שלפנינו עומדת יכולת החוקר לחלץ מסקנות יישומיות ממאגרי מידע ממוכנים. חשוב לציין כי מראש בחרנו להתמקד בשאלות אופרטיביות מוכרות, מבלי להעמיק בבחינת יכולת כלים אלו לטייב אקספלורציה של שאלות חדשות או שונות. 4 משכך, נייר זה מייצג מחקר גישוש, הבוחן את תרומתם האפשרית של כלי מחקר מעולם הביג דאטה למיצוי תובנות אופרטיביות 1 "הסביבה האופרטיבית" environment( )operational - מונח "עדכני" שתפקידו להעניק פרשנות הוליסטית יותר לתיאור המסורתי של "שדה הקרב". בהגות הצבאית המערבית, נוהגים להגדיר מונח זה בתור שילוב בין התנאים, הנסיבות וההשפעות שמתלכדים יחד כדי לקבוע את אופן השימוש בכוחות צבאיים. ה"מעשה" האופרטיבי נתפס, בגישה זו, כמערכת המעוצבת על ידי הזיקות ויחסי הגומלין בין מספר רב של משתנים ותת משתנים: משתנים צבאיים )תיאור אופי האויב והיריב, מאפייני העימותים והמערכות הצבאיות(, משתנים אזרחיים, משתנים סביבתיים וכן על ידי מגוון משתנים טכנולוגיים שבכוחם להשפיע על התרחשויות בשדה הקרב הקינטי, הרשתי )סב"ר( או התודעתי. ההגדרות על פי US Dictionary of Military and Associated Terms מהדורה יש לציין כי כיום, פונקציית הניבוי אינה נגישה לקהל הרחב )גם לא לזה האקדמי(, אלא מיושמת בעיקר במרחב מערכות הביטחון בארצות הברית. 3 יצוין כי טרם עידן "נתוני העתק", דיווחים תקשורתיים גלויים נתפסו בקרב חוקרי ביטחון כלא משמעותיים או רלוונטיים למחקרים מבצעיים מסווגים בליבת העיסוק. עם חדירת כלי מחקר אלו לתחום הביטחון, ברובדי מחקר שונים, התחדד הצורך לבחון את מידת ההתאמה של כלים אלו עבור המחקר הצבאי-אופרטיבי. 4 מדובר בבדיקה מוגבלת, יחסית, המאפשרת כאמור התייחסות ובחינה רק של השאלות המסורתיות במחקרים אופרטיביים מבלי לעמוד על יכולת גילוי ה Known-Unknown. 105

106 בנושאי השתנות האויב, האיום ושדה הקרב במזרח התיכון מאז פרוץ הטלטלה האזורית. המדדים המרכזיים עליהם נשענו שליפת נתוני המאגרים וניתוחם הם: גיאוגרפיה - מהלכי הלחימה שנשלפו ונבחנו הוגבלו לשלוש מדינות "מטולטלות" במזרח התיכון: תימן, סוריה ועיראק. זמן - ניתוח הנתונים שנאספו במאגרים הוגבל לשנים )שנת 2011 לא נכללה במסגרת הניתוח כיוון שבשלביה הראשונים של הטלטלה האזורית, עיקר אירועי הלחימה היו "דמויי ביטחון פנים" ולא נשאו אופי של לחימה(. היקף - הנתונים שנותחו כוללים כ 1.8 מיליון "אירועי קרבות" במאגר,GDELT וכ 39,110 "אירועי קרבות" במאגר ה ICEWS עדות ראשונית וקריטית להבדלים בין שיטות העבודה של המאגרים ומידת התאמתם למחקרים אופרטיביים. הבחינה מתמקדת בניסיון לענות על שתי שאלות מרכזיות: האם מאגרי מידע ממוכנים המאפשרים ניטור, קצירה וקידוד מידע רלוונטיים למחקר האופרטיבי? לטובת מענה על שאלה זו, נאפיין וננתח בצורה השוואתית את מנגנוני קידוד הדיווחים התקשורתיים בשני המאגרים, GDELT ו ICEWS. ניתוח מסוג זה נועד לתקף את הממצאים בעיקר ברובד האונטולוגי. האם דיווחי התקשורת הגלויה מכילים מידע עשיר, מובנה ומדויק המאפשר מיצוי תובנות והסקת מסקנות אופרטיביות דרך "מניפולציה" כמותנית של נתונים? לטובת מענה על שאלה זו, נשווה בין הממצאים שהתקבלו במסגרת ניתוח נתוני המאגרים, לבין תובנות מודיעיניות שהתגבשו במסגרת מעקב ומחקר תשתיתי המבוצע בכלי ניתוח "מסורתיים". ניתוח מסוג זה נועד לתקף את תרומתה של המתודולוגיה הנבחנת מול שאלות התוכן המעסיקות את החוקר האופרטיבי. מהם מאגרים ממוכנים של תקשורת גלויה וכיצד הם פועלים? ככלל, בשדה המחקר העכשווי קיימת שורה של מאגרי מידע ממוכנים שעוסקים באגירת דיווחי תקשורת ועיבודם, החל מאלו המוקמים על ידי תאגידי Mass Media ועד למאגרי דאטה כגון.Lexis Nexis בנייר זה בחרנו להתמקד בשני מאגרים המרכזיים ביותר בשדה המחקר, הבולטים בעיקר הודות לחוזק המנגנונים שלהם בהקשרים של "הבנת הנקרא" וקידוד אוטומטי של אירועים המדווחים באמצעי התקשורת השונים. Tone) - GDELT (The Global Database of Events' Language and מאגר שצמח מתוך פרויקט שאפתני של אוניברסיטת ג'ורג'טאון, בהובלת Kalev Leetaru )מאנשי )!Yahoo ו Phillip Schrodt )פרופסור למדעי במדינה העוסק בשיטות אוטומטיות לקידוד אירועים מאוניברסיטת ג'ורג'טאון שבארצות הברית(. הפרויקט החל את דרכו בשנת 2011, ובשנותיו הראשונות היווה פלטפורמה אנליטית לחוקרים מתחום התקשורת והיחסים הבין לאומיים. בהדרגה, היקף השימוש המחקרי בנתונים הנאגרים במאגר גדל וחדר לדיסציפלינות שונות ומגוונות. שלוש שנים אחרי השקת הפרויקט, הפכו נתוני המאגר לזמינים עבור קהלי יעד מחקריים שונים דרך ממשקי רשת ידידותיים למשתמש Query(,)Google Big המאפשרים שימוש רחב ואינטר דיסציפלינרי בחומרים הנאספים והמקודדים במאגר. 106

107 System )ICEWS (The Integrated Crisis Early Warning המאגר פותח על ידי תאגיד Lockheed Martin במימון Darpa )הסוכנות האמריקאית לעידוד חדשנות ומחקר בתחום הביטחוני, אשר היוותה מודל להקמת מפא"ת בישראל( וחיל הים האמריקאי. מדובר במאגר ששלבי הפיתוח שלו )איסוף, קידוד וניתוח דיווחים תקשורתיים מערוצי תקשורת מוגדרים ומוגבלים( נמשכו כעשור ולוו בקפידה על ידי שורה של מומחים ואנשי אקדמיה מובילים מתחומי מחקר וידע שונים )מדעי המדינה, בלשנות חישובית.)Data Science 5 נגישות וזמינות נתוני המאגר היו מוגבלים במשך שנים לקהילת הביטחון האמריקאית, ורק בשנים האחרונות התאפשרה הנגשה חלקית של הנתונים לקבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד לטובת מבחני תוקף שונים ועריכת מחקרי התנסות. המאגרים נבדלים זה מזה, בין היתר, במטרות לשמן הוקמו ופותחו: פרויקט ה GDELT נועד ליצור: everything"."a big data history of life, the universe and משכך, המאגר נועד: "להקיף את כלל החברה האנושית על ידי בניית קטלוג חובק עולם של התנהגויות ואמונות אנושיות, כזה שיחבר בין כל אדם, מקום, ארגון, מקום, ספירה, נושא, מקור חדשותי ואירוע על פני כדור הארץ לרשת מסיבית אחת הלוכדת את המתרחש בעולם. כל זאת תוך 6 ציון ההקשר שלו, מי מעורב, ואיך העולם מתייחס לאירוע, מדי יום ובכל יום". מאגר ה ICEWS הוקם בראייה ביטחונית למטרות ניבוי התרחשויות בעיקר לצורכי בניין הכוח. לפיכך מלבד העיסוק ב"צילום" תמונת המצב התקשורתית, מפתחי ה ICEWS עיגנו את הפרויקט בפיתוח יכולות חיזוי התפתחויות על בסיס הנתונים שנאספו וקודדו במאגר. מטרה זו נתפסה בת השגה באמצעות פיתוח ויישום אלגוריתמיקה מורכבת ולטענת המפתחים, כיום, השימוש בה 7 מאפשר לחוקר להגיע לדיוק של 80% בחיזוי והתרעה על משברים. שיטת פעולתם של מאגרים ממוכנים לאיסוף מידע גלוי כוללת איתור וסריקת כתבות ודיווחים ממקורות תקשורת רבים ומגוונים ברחבי העולם, אינדוקס, עיבוד וקידוד התוכן )בהתאם לספר קידוד מובנה(, ולבסוף, ניתוח והנגשת הנתונים לצרכים מחקריים. ניתן לאפיין את שיטת העבודה של מאגרים ממוכנים בכלל, ושל אלו הנבחנים בנייר זה בפרט, ככזו הנחלקת לארבעה שלבים מרכזיים: איור 28: שיטת העבודה למיצוי מאגרי נתונים לטובת מחקר מודיעיני "קצירת הנתונים" מתוך מעקב וניטור אחרי דיווחי התקשורת העולמית "הבנת הנקרא" זיהוי "האירועים" לפי מאפייניהם בטקסט )מניעת כפילויות( "קידוד" עיבוד הדיווחים שימור המידע במאגר "הנגשה" זמינות הנתונים ושירותים אנליטיים מובנים שילוב מומחים מתחומי המחקר בבניית מאגר הידע הוא מכפיל כוח בבניית כל מאגר כזה ובהתאמתו לצורכי המחקר האמור להתבסס עליו יש לציין כי כיום, פונקציית הניבוי אינה נגישה לקהל הרחב )גם לא לזה האקדמי(, אלא 7 מיושמת בעיקר במרחב מערכות הביטחון בארצות הברית. 107

108 בחינת התאמת שיטת העבודה של המאגרים לצורכי המחקר האופרטיבי "שלב קצירת הנתונים" מתמקד באיתור מקורות תקשורתיים לטובת איסוף ואגירת המידע הגולמי ובמעקב אחריהם. זהו שלב קריטי שכן עליו מבוססת למעשה יכולת המאגר לצבור ולספק נתונים. שלב זה נשען בעיקר על יכולת האלגוריתם המובנה במאגר לזהות ולעקוב בצורה שוטפת אחר המקורות שנבחרו לשליפת הנתונים, לרבות: להוסיף/לגרוע מקורות, להתמודד עם מקורות שאינם כלי תקשורת )כגון רשתות חברתיות(, או שאינם טקסטואליים )כגון וידיאו(, לשמר נגישות למקורות שאינם חינמיים או סגורים לשימוש הפרטי וכן לשמר את יכולת הפנייה לאחור לטובת אחזור נתונים ממקורות היסטוריים. המאגרים הנבחנים בנייר זה נבדלים בגישות המובילות ומכתיבות את מערך איתור ואיסוף מקורות דיווחי התקשורת על בסיסם מתבצעים הקידודים: o גישתו של GDELT גורסת כי רצוי לעקוב אחרי ולנטר מספר מקורות תקשורתיים גדול ככל האפשר, ללא קשר למרכזיות המקור בתקשורת המקומית או העולמית. לפיכך המאגר אוסף מידע על אירועים שדווחו בתקשורת העולמית מאז , ומעניק משקל זהה לכלי תקשורת מקומיים וקטנים ולאלו הגדולים והמרכזיים. כך נאספים דיווחי תקשורת )כתובה, משודרת ומקוונת( שפורסמו ב 65 שפות, מכל רחבי העולם. כתבות ו פוסטים שפורסמו ברשתות החברתיות הפתוחות "נקצרים" גם הם על ידי המאגר )בשלב זה באופן חלקי בלבד(. אחד היתרונות המובהקים של המאגר, לטענת משיקי המיזם, טמון ביכולתו לסרוק עד כ 98.4% מהתוכן התקשורתי העולמי, כאשר תדירות העדכון האוטומטי עומדת 9 על 15 דקות. בימים אלו מתבצעת סריקה לאחור של כל המידע התקשורתי החל מ המאגר גם כולל קידוד של 0.5 מיליארד שעות וידיאו )במקור באנגלית(

109 o הגישה של ה ICEWS מבקשת להגביל את היקף המידע "הנקצר" מערוצי התקשורת ולהתמקד במקורות המוכרים כאמינים, איכותיים ו"מתוקפים", לעיתים גם על חשבון לקיחת הסיכון של "פספוס" מידע שלא זכה להד תקשורתי רחב. לפיכך המאגר מתמקד במעקב אחר מספר מוגבל של כ 6,000 כלי תקשורת מרכזיים בעולם לצד התכתבויות ברשתות חברתיות מאז שנת קבצי הנתונים של המאגר מתפרסמים מעת לעת, בדרך כלל אחת לשנה ואינם כוללים עדכון שוטף או אוטומטי כדוגמת GDELT )בעת כתיבת מאמר זה זמינים לצפייה והורדה נתונים עד 2016(. נוסף על כך המאגר אינו מכסה דיווחים בפרסית, ערבית וטורקית, 10 ובכך מגביל באופן ניכר את יכולותיו לשקף באופן מכיל ומובנה את ההתרחשויות במזרח התיכון. שלב "הבנת הנקרא" - שלב זה מתמקד בבחינת הנתונים שנאספו וקידודם לאירועים מוגדרים. לטובת אימות המידע ומניעת כפילויות קטגוריאליות, האלגוריתמים המנחים את עיבוד המידע במאגרים מתוקפים על ידי בדיקות ומבחנים מורכבים )שתוצאותיהם עומדות בכללי התקן המחקריים(. בהקשר זה יש לציין כי האתגרים המתודולוגיים המשמעותיים ביותר עבור המאגר בשלב זה הם זיהוי אירועים, קרי "קריאת" והבנת מהות או אופי האירוע כדי לתייגו באופן מדויק; מניעת זיהויים כפולים, קרי הבחנה בין אירוע לבין דיווח על אודותיו )כך למשל אם קרב מסוים דווח במקביל על ידי כמה כלי תקשורת, האלגוריתמיקה של המאגר אמורה לדעת לתייג ולספור את כלל הדיווחים העוסקים/דנים בו תחת קרב אחד(. יצירת הקשר לאירוע פרטני בתוך סך כל האירועים - יתרון חשוב שיש למאגרים בהקשר זה טמון ביכולתם לספק לחוקר תמונה מובנית, בהקשרים משותפים לאירוע הייחודי שנבחן )עוצמה, סנטימנט, מרכזיות האירוע(. המאגרים עושים שימוש בטכנולוגיה שונה לעיבוד וקידוד המידע שנאסף מהתקשורת. שונות זו גוזרת, באופן טבעי, הבדלים מובהקים בדיוק הממצאים של המאגרים. עם זאת, במקרים רבים, ניתן לזהות דמיון במגמות המוצגות על בסיס נתוני שני המאגרים: 10 מבדיקה שנערכה מול חוקרי הרווארד הנגישים לפיתוח המאגר ונתוניו עולה כי התקשורת הערבית תחל להירכש בקרוב, ובהמשך תיכנס גם השפה הערבית לשלבי פיתוח. 109

110 האלגוריתם האוטומטי של GDELT נשען על כלי תרגום ועיבוד מסחריים בסיסיים. בדיקות תוקף ומהימנות חיצוניות מעידות כי הכלים בהם משתמש המאגר לטובת זיהוי האירועים, ושלילת דיווחים כפולים, אינם רגישים או מדויקים מספיק. לראיה, בשאילתת היקף אירועי הלחימה במזרח התיכון בשנים המוגדרות, זיהה מאגר GDELT 1.8 מיליון אירועים, בעוד מאגר ה ICEWS זיהה 40,000 אירועים בלבד. ממצא זה מהווה, אם כן, אינדיקציה לנקודת חולשה משמעותית במנגנוני הזיהוי של.GDELT חולשה זו מהווה גם בסיס מרכזי לקבלתו המוגבלת של המאגר במרחב האקדמי. האלגוריתם האוטומטי של מאגר ה ICEWS עושה שימוש במנוע,BNN ACCENT המיועד לניתוח שפות טבעיות של תאגיד טכנולוגית עילית צבאית BNN(.)RAYTHEON הכלי מוערך בקרב חוקרים המשתמשים במאגר כמוקפד יותר )גם בנושאים אופרטיביים(, בעיקר בהקשר של יכולות הזיהוי שלו. כך, לטענת מפתחי המאגר, בדיקות התוקף והמהימנות שנערכו לנתונים שזוהו דרך מנוע זה )ביחס לאירועים מסוג לחימה (, מעידות על יכולת דיוק של 11 74%. שליפת אירועי הלחימה במזרח התיכון בשנים המוגדרות העלתה מספר מצומצם של 39,110 אירועי לחימה. שונות מספרית זו מעידה על נקודת החוזק הלוגית במנגנון הזיהוי של המאגר, והתאמתו הטובה יותר לצי"חים אופרטיביים. שלב "קידוד ואגירה" - שלב זה מתמקד בקידוד הנתונים ובשמירתם במאגר. בשל נפחי המידע הגדולים, אין אפשרות מעשית לשמר את הנתונים בתור קובצי טקסט מקוריים. על כן, בשני המאגרים, המידע, לאחר עיבודו, נשמר במאגר באופן מקודד. 12 בפועל, קידוד הנתונים הנאספים מהאתרים השונים נשען על ספר הקידוד Cameo (Conflict and Mediation Event,(Observation המכיל קטגוריות קידוד מובחנות ומוסכמות, המקובלות זה עשורים אחדים במחקרים במדעי המדינה, והמתוקפות במאות מחקרים אקדמיים. שימוש בספר קידוד זה מאפשר הבחנה בין מאות נושאים שונים, אלפי תכונות וכמה אלפים של תתי נושאים בדיווחי 13 התקשורת הרבים הנאספים במאגר. בהקשרי המחקר האופרטיבי, על אף ההבחנה המגוונת של ספר הקידוד, חוקרים העוסקים במחקר אופרטיבי יכולים להישען בעיקר על הנתונים שקודדו במספר מוגבל מאוד של מילות מפתח, שאינן מביאות לידי ביטוי את כל "העושר" של התופעות האופרטיביות. הלכה למעשה, בשאלות האופרטיביות ניתן להתבסס על שני קידודי Cameo רלוונטיים בלבד - תקיפה או לחימה. נוסף על כך מאפשר ה GDELT לאגור נתונים "חופשיים", גם כאלו שאינם מוכרים ומקודדים על ידי, Cameo אך כאלו שזוהו בשלב עיבוד הנתונים לפי המדדים של מקום, שם, סוג ושחקן. ובכלל זה: המאגר מאתר, מחשב ומשמר נתוני סנטימנט,,AvgTone )בסקלה של -/+ 10(. המאגר "מצמיד" לכל שורת תוכן את מדד ה " Importance ", המחושב על פי כמות הקשב 11 ככלל, המאגר גם מוכיח יכולת חילוץ ואגרגציה של אירועים העומדת בין 60% ל 80% בחלוקה לסוגי אירועים שונים. 12 "יחידת הקידוד" הבסיסית" במאגר היא "אירוע" המקבל קוד המורכב מכמה שדות: תאריך, כלי תקשורת )שבו נמצא דיווח על אודותיו(, שפה, נושא, תתי נושאים, שחקנים מעורבים, מדינה, סנטימנט, נקודות ציון ועוד. 13 לשם המחשה, ספר הקידוד מבחין בין 1500 קבוצות דתיות ו 650 קבוצות אתניות. 110

111 שהופנתה לאירוע מסוים על ידי התקשורת העולמית. בהקשר הייחודי של מחקרים אופרטיביים, מאגר זה רלוונטי במיוחד כי הוא מחשב ומשמר גם נתוני מדד Goldstein לכל אירוע מקודד. קרי הערכת אינטנסיביות עימות/שיתוף פעולה )גם 14 כאן בסקלה של -/+ 10(. ICEWS מכיל גם הוא כמה פונקציות ייחודיות, נוסף על נתוני Cameo. חרף העובדה כי הנתונים הפתוחים לשימוש חופשי של המאגר דלילים יותר, יש להדגיש כי המאגר מנתח נתונים המתייחסים לכל הדיווח אותו הוא משייך לאירוע מסוים. משכך, תועלת מהשימוש במדדים אלו תלויה בדיוק מנגנון הזיהוי של המאגר, שכאמור מסתמן כטוב מזה של.GDELT בפועל האלגוריתמיקה במאגר מאפשרת פונקציות נוספות: בנייה וקידוד של מילונים words( )Bag of - בסיסי נתונים הנבנים באופן ממוחשב תחת קטגוריות אישים,)Actors( שחקנים )Agents( וארגונים או מגזרים.)Sectors( לשקיפות ותקפות המילונים חשיבות רבה הן כחומר הגלם לניתוחים המחקריים והן כמצע לתיקוף ודיוק מנועי הבנת הנקרא של המאגר. אינטנסיביות האירועים נמדדת ונשמרת במאגר על פי מדד 15 Cameo )בסקלה של +/-.)10 שלב "ההנגשה" - שלב זה עוסק בהנגשת המידע שנאסף, קודד ונשמר במאגרים, העמדת כלים לניתוח הנתונים והצגתם הגרפית באמצעות פונקציות אנליטיות מובנות. ככלל, ניתן לדבר על מספר רמות נגישות אל החומרים הנאספים ומקודדים במאגר: שליפה - האפשרות הבסיסית הפשוטה יחסית של חילוץ הנתונים וניתוחם על בסיס תוכנות ניתוח סטטיסטי מסוגים שונים )בעיקר.)SQL ניתוח בכלים מובנים - המאגרים מאפשרים ניתוח אוטומטי של הנתונים על ידי שירותים אנליטיים מובנים. להבנתנו, קיימת עדיפות לעיבוד וניתוח נתונים על בסיס כלים ייעודיים החיצוניים למאגר לטובת מיצוי התובנות ומניפולציות מורכבות ומגוונות יותר על הדאטה. ויזואליזציה - מדובר ביכולת הקיימת במאגרים להצגה גרפית )מתקדמת יחסית( של הנתונים. נגישות לנתונים הגולמיים של המאגרים - מדובר בנגישות לנתונים שנאספו על ידי המאגר ונשלפו על פי קידוד, אך בתצורותיהם "הגולמית" )חזרה למידע עצמו לפני שקודד(, שכן בשני המקרים כוללות שורות הקידוד את נתוני ה URL של הכתבות )בחלק מהמקרים המאגר אף משמר את הטקסט עצמו(. המידע שבמאגר GDELT זמין לשימוש מחקרי חופשי תוך עדכון שוטף עיתי. אם אין בידי החוקר ידע מקדים בשפת,SQL ניתן להיעזר בשירותים האנליטיים של המאגר עצמו לטובת שליפה מובנית )כמות הנתונים הנשלפים מוגבלת ל 10,000 שורות תוכן בלבד(, עיבוד בסיסי לנתונים וויזואליזציה על פי תבניות מובנות. 14 מדובר במדד שהתקבל ויושם במחקרי מדע המדינה כבר בשנות ה 70, וכיום מוסיפים חוקרים במרחב האקדמי לעשות בו שימוש נרחב. טווח הסקלה נע בין 10- ל+ 10, כאשר מספרים שליליים מייצגים אירועים עוינים ומספרים חיוביים מייצגים אירועי שיתוף פעולה. ערכים אלו נמצאים בשדה העצימות של הדאטה. 15 מדד מוכר ומקובל הנהוג במחקרים כמותניים במדע המדינה שפותח כשתחליף למדד Goldstein שבו נעשה שימוש במאגר.GDELT 111

112 איור 29: דוגמאות לתוצרים על בסיס מאגרי המידע מפות חום תוצרי WC תוצרי ניתוח שכיחויות תוצרי SNA מאגר ICEWS מיועד, כאמור, לשימושי מערכת הביטחונית האמריקאית ועל כן, מרבית הנתונים והפונקציות האנליטיות שלו אינם מונגשים וזמינים במלואם לשימוש רחב. זאת, מלבד הנגשה מוגבלת למיצוי המידע הגולמי שהמאגר קוצר ומנגיש דרך.Harvard Dataverse יודגש כי הכמות המוגבלת של הנתונים הזמינים לשימוש פתוח מקשים על שימושים יצירתיים ומיצוי התובנות האפשריות מהמאגר. מידע וכלי מחקר המונגשים לציבור כוללים: קובצי דאטה מובנים, מצונזרים )לא כוללים מידע בנושאי פנים ארצות הברית( בפילוח לפי שנים. כלי העיבוד היחיד עבור הנתונים הגולמיים המונגשים לציבור הוא כלי אגרגציה המציע ניתוחים המאגדים את שליפות המאגר לפי שורה של מדדים מובנים: שנים, אזורים, מדינות, הקשרים בילטרליים, אינטנסיביות וכולי. חלק מתוצרי האגרגציה של השליפות זמינים באתר וחלק ניתן להזמין באמצעות פנייה לחוקרי הרווארד. בשורה התחתונה, ניתן למפות את ההבדלים הבולטים בין המאגרים והתאמתם למחקר האופרטיבי )ראו איור 30(: 112

113 איור 30: ההבדלים בין המאגרים "קצירת הנתונים" מתוך מעקב וניטור אחרי דיווחי התקשורת העולמית "הבנת הנקרא" זיהוי "האירועים" לפי מאפייניהם בטקסט )מניעת כפילויות( "קידוד" עיבוד הדיווחים שימור המידע במאגר "הנגשה" זמינות הנתונים ושירותים אנליטיים מובנים מעקב שוטף אחר 98% מהתקשורת העולמית ב- 65 שפות תרגום אוטומטי לאנגלית ועיבוד לפי אלוגריתם מובנה עיבוד הקידוד לפי ספר הקידוד CAMEO URL של חומר גולמי נגיש ופתוח לכלל המשתשמשים. שירותים אנליטיים מובנים G D E L T מעקב אחר 6000 כלי תקשורת מרכזיים שימוש במנוע ייעוד לעיבוד שפות טבעניות של תאגיד RAYTEON קידוד לפי ספר הקידוד CAMEO גישה מוגבלת לנתוני קידוד מצונזרים בלבד I C E W S מקרה מבחן - מאפייני הלחימה במזרח התיכון משליפת הנתונים בשני המאגרים עולה כי היקף האירועים בשני המאגרים שונה בסדרי גודל וככל הנראה אף גדול מהיקף האירועים האמיתי. מלבד ההסבר שמקורו בחוסר יכולת המאגרים לזהות דיווחים כפולים ולמנות אותם כאירוע אחד, נראה כי הדיווח העיתונאי לרוב אינו מכיל פרטים נחוצים המבדילים בין אירוע למשנהו. "דלות" הקידוד אינה מאפשרת עריכת מחקרים מעמיקים לצורך מיפוי צורת הקרב, כגון בחינת יחסי הגנה-התקפה, העמקה בנושא צורות קרב משניות )קרב התקדמות, נסיגה והשהיה, וכולי(. נוסף על כך קשה )אך לא בלתי אפשרי( לעשות שימוש בקידודים הללו לבחינת מדדים כמו ניידות )נייד-נייח-קבוע(, הרכב, גודל וארגון של המסגרות הלוחמות )גדוד-חטיבה-דיביזיה( והערכת סדר הכוחות האופייני של הלוחמים. כל אלו מהווים מכשול משמעותי בפני שימוש בכלים אלו בניתוחי תו"ל אויב. בשני המאגרים, אפיון סוגי הכוחות הפעילים בזירות הקרב השונות מוכתב למעשה על ידי מוסרי הדיווחים התקשורתיים שאינם אחידים. ייתכן שכוח לחימה מסוים מדווח לעיתים כ צבא )מתוך הדגשת הלגיטימיות הפוליטית שלו( או כמיליציה )מתוך ניסיון/ כוונת המדווח לערער את מעמד ויוקרת הכוח עליו מדווחים(. לדוגמה, דיווח תקשורתי על אודות מיליציה בשם צבא הניצחון, יוביל לקידוד אוטומטי של ה שחקן ככוח צבאי סדיר ובכך יעוות את המציאות. 113

114 סוגיות מתודולוגיות שעלו מתוך ניתוח מקרי המבחן במחקרים המשלבים שימוש במאגרי מידע מהסוג הנסקר קיים הכרח "לנרמל" את התוצאות המתקבלות במיוחד אם מדובר בנתונים שנאספו לאורך זמן או קודדו על ידי מאגרים שונים, או אף דווחו בשפות שונות. 16 דרך פשוטה יחסית לגשר על הפערים היא באמצעות תהליך לתיאום נורמות המדידה המקובלות לסוגיה מסוימת )נרמול(. 17 כך, למשל, בחינת כמות אירועי הלחימה לאורך שנים נכון שתיעשה בהקשר רחב של עלייה כללית בהיקף הדיווח התקשורתי. בדרך כלל ניתן לנרמל נתונים באחת מן השיטות הסטטיסטיות המוכרות: הצגת הנתונים על בסיס שתי סקלות שונות באותו גרף. הצגת הנתונים באחוזים ולא בערכים מוחלטים )מתאים להצגת ממצאים כגון "כמות מתוך מדגם"(. המרת הנתונים לערכי ציון תקן )Z( - שיטה מתאימה לערכים שבהם קיימת חשיבות הן לערך ספציפי והן לפיזור השוואתי של הערכים לאורך הסקלה(. מעבר לאי דיוקים, דיווח חלקי וקידוד דליל, שיטת הקידוד הקיימת במאגרים טומנת בחובה בעייתיות מובנית בקידוד אירוע "צבאי" בייחוד זה המאופיין על ידי כמה קטגוריות ותתי קטגוריות במקביל )לדוגמה, בחינה במקביל של מהלכים, שיטות לחימה, אמצעי לחימה ועוד(. ניתן להתמודד עם הדלות היחסית בקידוד הנתונים הנאספים ונשמרים במאגר באמצעות ייבוא הנתונים והעמקת ניתוחם בשלב ניתוח שני )משלים( שיאפשר לחוקרים ליישם מניפולציות שונות ומורכבות יותר על ידי שימוש בשיטה של multi-,layer analysis 18 וליישם כלים מתקדמים יותר )דוגמת,STATA שפת R או פיית'ון( לטובת ניתוח מעמיק ושיטתי של הנתונים שיאפשר העמקה בדיווחי התקשורת, מילוי החסרים שזוהו בשלב הקודם ובכך השלמת תמונת המציאות שאותה הוא מבקש לבחון או לתאר. בעידן הנוכחי, כמויות עצומות של ידע ומידע גלוי מאפשרות את הרחבת יריעת המחקר על ידי ביצוע בחינות על בסיס מדגמים רחבי היקף סיכום והמלצות עידן הביג דאטה מציב הזדמנויות לצד אתגרים עבור חוקרי מודיעין בכל הדיסציפלינות ועבור החוקרים האופרטיביים בפרט. ברקע גובר השימוש בכלים ובשיטות מחקר מתקדמים בסוגיות אופרטיביות, טקטיות ומיקרו טקטיות. בעידן הנוכחי, כמויות עצומות של ידע ומידע גלוי מאפשרות להרחיב את יריעת המחקר על ידי ביצוע בחינות על בסיס מדגמים רחבי היקף; המערכות 16 כושר התמצאות של מנועי הבנת הנקרא של אותו מאגר יכול להשתנות משמעותית בשפות שונות. 17 כך, לדוגמה, במחקר רכש התעצמות צבאי יש "לנרמל" את שוויו של הרכש לערך המטבע לאורך זמן כדי לאפשר השוואת הנתונים ביחס לתקציב או לתמ"ג וכן לצרכים השוואתיים אחרים. 18 שיטה זו מונחית רציונל של בחינה בשלבים וברמות ניתוח שונות דרך שימוש בכלים ובשיטות מחקר שונות. לדוגמה, שליפת נתונים ממאגרים היא שיטה אחת )או רמה אחת( של ניתוח. מניפולציות כמותניות דרך שימוש בstata או כל כלי סטטיסטי אחר מאפשר מיצוי מעמיק ומורכב יותר של הדאטה ומהווה שיטת מחקר ורמת ניתוח שונה ונוספת. 114

115 הקיימות והנגישות לחוקרים מאפשרות בחינת תופעות בהקשר אזורי )ואף עולמי( רחב, תוך עריכות השוואות פשוטות יחסית בין שחקנים שונים, במטרה לזהות ולאפיין דפוסי שינוי ולמידה לאורך זמן; השימוש בכלים אלו מאפשר לייצר תובנות על אודות התפתחויות ודינמיקות שונות שניתן לזהות ולמפות רק מתוך הקשר רחב של אירועים; תחקור המאגרים מאפשר פרסום תוצרים בסיווג נמוך )הנגיש לצרכנים בכל הרמות( ובכך מתגבר על מכשולי המידור וסיווג מקורות; עוד בולטת האפשרות לבצע אקספלורציה מהירה להצפת נקודות עניין רלוונטיות למחקרי המשך )בשיטות שונות(. השימוש בכלים כמותיים אלו מאפשר יכולת אקספלורציה רחבה, שדרכה ניתן להצביע על שורה של תופעות לא מוכרות. בזכות השימוש בשיטות אלו ניתן למצוא תימוכין כמותיים לקביעות איכותניות ואמירות "אינטואיטיביות". המאגרים שנבחנו, לדעתנו, הם בעלי פוטנציאל בינוני לתרום באופן ישיר למחקר בצי"חים אופרטיביים בשל שורה של בעיות אונטולוגיות ומתודולוגיות. אולם אנו ממליצים על שימוש בהם במסגרת מחקרים מודיעיניים לאור: תרומתם המסתמנת בתור נדבך משלים במחקר האופרטיבי בעיקר לביצוע ברירה מהירה של העשרות מחקריות, איתור מגמות ואיסוף תימוכין כמותיים לחיזוק ממצאי מחקר מודיעיני, תוך ניצול פשטות השימוש והזמינות של הכלים הללו. המאגרים מאפשרים לייצר מערך מחקר דו שלבי. בשלב הראשון, נכון לעשות שימוש במאגר להצבעה על מקורות הטקסט הרלוונטיים ולהרכשתם באמצעות כלי ההרכשה שלו, ובשלב שני ניתן לבצע ניתוח שיטתי של הטקסטים שנאספו באמצעות כלי ניתוח טקסט. עיבוד וניתוח הממצאים במערך מחקר דו שלבי מסוג זה יאפשר לחוקרים למקסם את הידע הקיים במאגרים ולחדד את התובנות העולות מהנתונים בצורה מדויקת ומותאמת יותר לשאלת המחקר. יודגש כי במהלך המחקר בלטו התועלות הרבות שאותן מאפשרים כלים בתחומים המדיניים )חוץ ופנים(, מחקר חברה וציבור ובמחקר טרור. כל אלו במהירות ובפשטות יחסית, תוך מיצוי יתרונותיה של תקשורת גלויה במחקרים בתחומים אלו. לאור היתרון המסתמן למאגר ה ICEWS מבחינת מנגנוני הזיהוי ו"הבנת הנקרא" וחרף הקושי הנוכחי להיעזר במאגר בצורה מלאה )מחייב הסדרת הנגישות מול המערכת הביטחונית האמריקאית( אנו ממליצים להיעזר במקביל בשני המאגרים שנבחנו ובמאגרים נוספים לפי ההקשר. בשורה התחתונה, בחינת השימוש במתודולוגיית מיצוי מידע דרך מאגרים ממוכנים מחזקת את תרומתה ככלי מחקר משלים, המעניק לחוקר את הנדרש כדי להתמודד עם הצמיחה בהיקף המידע הזמין שדרכו ניתן לאושש או להפריך תובנות מחקריות קיימות ולכמת אותן. מתודולוגיה זו מביאה את החוקר לקדמת השדה המחקרי העכשווי בכך שהיא מאפשרת סינתזה בין היכרותו המסורתית עם מושא המחקר לבין התובנות העולות ממאגרי מידע ממוכנים ולהטמיע את השימוש בהם כנדבך אנליטי נוסף ומעשיר. לפיכך על אף המגבלות המובנות בכלים מחקריים אלו, להערכתנו, יש לטייב את היכרות של החוקרים עם כלי מחקר למיצוי מאגרי מידע שונים. 115

116 "מודיעין - הלכה ומעשה" - ביג דאטה ומודיעין השלכות מבניות ותפיסתיות אופטימיזציה מפעלית בעידן הגיוון, הביג דאטה וההשתנות האינסופית א' - משרת באמ"ן העידן המודיעיני הישן - מתחים מובנים העשייה המודיעינית נמצאת במתח מובנה. מחד גיסא, טיבם של מושאי המחקר המודיעיניים משתנה, ייחודי, מגוון ומתעדכן כל העת. מושאי היסוד של העשייה המודיעינית - מדינות, ארגונים, אנשים, תהליכים, התרחשויות וכיוצא באלה - והתהליך המחקרי לבירור טיבם ומשמעותם אינם קבועים כלל וכלל, וכל כולם נגזרים מן הצרכים של העשייה הצבאית, הביטחונית, והלאומית אשר במהותם תלויים בהקשר, ייחודיים, תלויי זמן ומרחב והקשר ואינם צפויים או נתונים מראש. מאידך גיסא, הארגונים המודיעיניים עצמם - מוסדות גדולים ומורכבים התלויים במשאבים רבים ויקרים - נדרשים לפעול תחת אילוצים כלכליים ולהפגין יעילות וניצול מיטבי של משאביהם. אילוצים אלו דוחפים את הארגונים לתהליכי מפעול ומיסוד המתבטאים בגיבוש הגיונות קבועים, מיסוד טכנולוגי, תשתיות רחבות וכיוצא באלה. המתח המוצג לעיל נע על המשרעת שבין גמישות ליעילות - ככל שהתהליך המודיעיני ייטה לאזור הגמיש, כך תיפגע יעילותו, מכיוון שלמען הגמישות, לא יבוצעו הקשחה, הבניה, פרמול ומיכון של היבטים בעשייה שיאפשרו חיסכון במשאבים. לחילופין, ככל שהתהליך ייטה לאזור היעילות, כך ייפגעו הגמישות וההתאמה שלו לצרכים משתנים ופרטניים. אם לטובת יעילות תפקודית הארגון יבנה, יגדיר ויקשיח תהליכים )ובכך ישפר את יעילותו על ידי חיסכון בתקורות בכל שלב בעשייה(, הוא לא יוכל להתאים את עצמו לכל צורך חדש, ללא שבירה של הבניות אלו, מה שידרוש משאבים רבים. איור 31: המתח בין גמישות מול יעילות במעשה המודיעיני גמישות התאמה לצרכים משתנים עלות ביצוע גבוהה, תקורות גבוהות עלות מיותרת במקרים של צרכים חזרתיים יעילות התאמה לצרכים מוגדרים מראש עלות ביצוע נמוכה, מינימום תקורות חוסר התאמה לשינויים 116

117 מידת הנצילות של ארגונים ביחס לתכליותיהם ניתנת לבחינה על ידי התמקדות במרכיבי הארגון, ובדיקה אילו מהם ממקסמים את הגמישות, ואילו ממקסמים את היעילות. את הניתוח הזה יש להשוות לניתוח המרחב שבו הארגון מתפקד - שונותו והשתנותו, וזיהוי האם יש חוסר התאמה בגמישות או ביעילות מול השתנותו או קביעותו של המרחב. במערכת המודיעינית ראוי למקד את המבחן הזה מול שני מרחבי הייחוס המהותיים לתהליך גיבוש ההערכה המודיעינית - עולם ההתרחשויות המודיעיני עצמו, ומרחבי המידע אשר דרכם נחקר העולם. היסטורית, בתהליך המודיעיני התקיימה הפרדה בין שני מרכיבים עיקריים תהליכי האיסוף ותהליכי המחקר. תהליכי המחקר נדרשו לגמישות תפקודית רבה, וזאת מכיוון שהתוצר המחקרי - הערכות מודיעיניות על אודות מושאי המחקר, נדרש לאפשר ביטוי מיטבי של מצבם הייחודי והמיוחד של אלו. כפועל יוצא פיתחו ארגוני המחקר תהליכי יצירה גמישים וחופשיים, המבוססים על תוצרים טקסטואליים במלל חופשי ותהליכי יצירה של ידע והערכות על בסיס תהליך חופשי יחסית של גישה למידע מעובד, שיח מחקרי וסינתזה של חומרים מעובדים לכדי עבודות מחקריות )סקירות, לקטים וכדומה(. בניגוד לכך, תהליכי האיסוף נדרשו דווקא ליעילות מקסימלית, וזאת עקב אופיו של התפקוד עליו הם אמונים הבאה של כמויות רבות של ידיעות מן הסביבה המידעית העצומה הרלוונטיות לתחומי המחקר. כדי להשיג את מטרתם מול כמות המידע, פיתחו גופי האיסוף תהליכי עבודה ומערכות הממקסמות את היעילות של סינון המידע הרב, זיהוי המידע הרלוונטי מתוכו, והעברתו המהירה אל גופי המחקר. בפרט, נבנו גופי האיסוף באופן קשיח מול שלושה תווכים של מידע התווך האופטי )ויזינט( תווך האותות )סיגינט( והתווך האנושי )יומינט(. "יעילות מפעלית" זו הושגה על חשבון גמישות מערכת האיסוף, ולא התאפשר )ולרוב לא עלה הצורך( לבצע שינויים והתאמות עבור כל צורך ומושא מחקרי מחדש. איור 32: בין העולם לבין מודיעין בעידן הישן המודיעין המחקר חופשי, גמיש, לא מובנה האיסוף שיטתי, מובנה, קשיח התופעות בעולם שונות גבוהה קצב שינוי איטי-בינוני העולם עולמות המידע תווכי המידע - סטטיים תוכן המידע - לא מובנה, עשיר )שיח, תמונה( 117

118 במציאות האנושית והמידעית שבה התפתחו תהליכים אלו, נראה כי היה תוקף להתגבשות הארגון כפי שתואר, וזאת משתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא אופיים של האיומים בעידן ההוא, אשר התארגנו אז במסגרות אנושיות גדולות, היררכיות ויציבות יחסית כגון מדינות או צבאות. סיטואציה כזו מייצרת צורך להבין את כוונותיהם, מניעיהם וה גיון פעולתם של אנשי מפתח במסגרות אלו, אשר קובעים למעשה את מהלכיו של הצד השני בהיררכיות השונות. הגיוון וכמות מושאי המחקר היו קטנים יחסית, והשתנותם הייתה איטית. ומעבר להם לא הייתה חשיבות יתרה בתיאור והבנה של ישויות מרובות נוספות. במצב עניינים כזה, הניסיון להביא וללמוד כמה שיותר על אודות המתרחש בראשו של היריב היה מהותי, והלמידה המיטבית על כך הייתה מעוגנת בשיח ובביטויים המילוליים שלו, מה שייצר צורך מובנה ושיטתי להבאת מידע רב על אודות שיחותיו והתבטאויותיו. גם העיסוק במרכיב ה"יכולות" התמקד במרחבים ובישויות מצומצמים, כמשקפים את כוחן ומצבן הפיזי של מסגרות ארגוניות אלו. הסיבה השנייה היא הגיוון הדל וקצב ההשתנות האיטי יחסית של העולם הטכנולוגי והתקשורתי במרחבי האיסוף המודיעיניים דאז. השתנות איטית יחסית זו אפשרה הקמה ומיסוד של מערכות גדולות להבאה, טיפול והפצה של ידיעות רבות מאותם תווכים קבועים )סיגינט, ויזינט, יומינט(, באותו אופן ובתהליך קבוע יחסית. באופן כללי, במבחן התוצאה, נראה כי התקיימה הלימה יחסית בין הקצב, הגיוון והגמישות של העשייה המודיעינית למול הצרכים האופרטיביים והאסטרטגיים והמציאות האיסופית דאז. עידן הביג דאטה, ההשתנות המואצת והשלכותיהם על המפעל המודיעיני בעשורים האחרונים אנו עדים לשני תהליכי על המלווים את האנושות האחד הוא החדירה המסיבית והמואצת של טכנולוגיות לכלל קצות הגלובוס, הוזלה משמעותית והנגשה מסיבית של יכולות חישוביות ותקשורתיות שפעם לא היו נגישות למרבית הציבור, וכיום נמצאת ברשותם של כמעט כלל בני האדם; השני הוא השחיקה וההתפרקות ההולכת ונמשכת של המסגרות המארגנות האנושיות הגדולות, ו"השטחת הפירמידה", כך שבסיס הזהות, יכולת הבחירה ומימוש הרצונות של הפרט גמישים ופתוחים בפניו יותר מאי פעם. קל לראות שהתהליך השני הוא למעשה תולדה של התהליך הראשון, ששינה מהותית את יחסי הכוחות בין הפרט לבין גופים וארגונים עתירי משאבים שבעבר קבעו עבורו את המציאות, ושכיום עוצמתם ומשמעותם המכוננת עבור הפרט נפגעו בעליל. שני תהליכי על אלו מזעזעים את שתי הנחות היסוד אשר עומדות בבסיס המפעל המודיעיני. ראשית, הסביבה האסטרטגית, על האיומים וההזדמנויות הגלומים בה, אינה מתמצה יותר בארגונים מדינתיים או היררכיים גדולים אשר מנוהלים על ידי אנשי מפתח. האיום הא סימטרי הוא ביטוי של מצב שבו בזכות הפריסה והחדירה הטכנולוגית, כל אדם או מסגרת קטנה יכולים להשפיע ולהוות איום. שינוי זה לא רק מרחיב את כמות היעדים הנדרשים מהמודיעין, אלא גם את 118

119 גיוון מושאי המחקר השונים על אופיים השונה, וגם את קצב התהוות האיומים והשינויים, ההולך ומואץ כל העת. שנית, ההתפתחות הטכנולוגית-תרבותית נמצאת בהאצה כל העת, ותהליכים אנושיים רבים שבעבר התבצעו בטכנולוגיות מעטות ובסיסיות עוברים לפלטפורמות טכנולוגיות רבות ומגוונות, אשר נותנות מענה ייעודי לכל נושא, ונגישות לכל אדם. מצב עניינים זה משנה לבלי הכר את המציאות הטכנולוגית, התקשורתית והמידעית אשר בתוכה צריכות לתפקד מערכות 1 האיסוף המודיעיני שעוצבו בעבר. יצוין כי האתגר הנובע מהשתנות הסביבה הטכנולוגית והמידעית הוא כפול ומכופל. עם הכניסה לעידן הביג דאטה, מתבצעת מתיחה בו בזמן הן של ההיבט הכמותי הנדרש לטיפול, והן של גיוון החומרים הנדרשים לטיפול ושונותם. הכמות והגיוון של הביטויים הדיגיטליים של תופעות מן העולם הפיזי עלו באופן קיצוני, והעלו דרסטית את הפוטנציאל להשיג תובנות רבות ומורכבות מאי פעם, אולם בד בבד, המחירים והמשאבים הנדרשים לשם השגת המידע, הטיפול והאגירה שלו, יחד עם ההשקעה הנדרשת באיתור ובמיצוי פיסות המידע הספציפיות הרצויות עלו גם הם באופן דרסטי. כל זאת, כאמור, במקביל להאצה ממילא של קצב ההתרחשויות בעולם, התהוות השינויים והשתנותם, אשר האיצה בתורה את קצב היווצרות הפערים בתהליכים המודיעיניים. ברי כי בעידן ההשתנות והגיוון העצום שבו אנו חיים, תוקפם של תהליכים ממוסדים ומוקשחים קצר מאי פעם. בעידן זה יש צורך למצוא נקודת איזון חדשה במתח שבין גמישות ליעילות, כאשר המציאות מכתיבה צורך מתמשך בהתאמה מחודשת ובגמישות, אולם תמונת המשאבים והמחיר של עם הכניסה לעידן הביג דאטה: הכמות והגיוון של הביטויים הדיגיטליים של תופעות מן העולם הפיזי עלו באופן קיצוני, והעלו דרסטית את הפוטנציאל להשיג תובנות רבות ומורכבות מאי פעם, אולם בד בבד, המחירים והמשאבים הנדרשים לשם השגת המידע, הטיפול והאגירה שלו עלו גם הם באופן דרסטי העיסוק במגוון העצום של סוגי המידע מכתיבים את הצורך במיסוד ויעילות. נקודת איזון זו נמצאת למעשה במרחב הרב ממדי המכתיב את תפקודו של הארגון תהליכי העבודה, כוח האדם וההכשרות, התשתית הטכנולוגית, המבנה הארגוני כל אחד מאלו נדרש למצוא נקודת איזון משלו, וכולם ביחד נדרשים למצוא "אופטימום מפעלי", וזאת למול משרעת של תפוקות שונות ומגוונות הנדרשות מהמפעל המודיעיני, הנבדלות באופיין ובקצב הנדרש להשיגן. 1 ח שבו, לדוגמה, על האפליקציות המותקנות במכשיר הנייד שלכם. בעבר, את כל הפעולות שניתן לבצע באמצעות אפליקציות אלו, היה אפשר לבצע )אם בכלל( רק באמצעות שיחת טלפון בין אנשים או פנים אל פנים. כיום אפליקציות ובהן מידע טקסטואלי ומידע מובנה מחליפות תהליכים של בירור מידע, קניות, פעולות פיננסיות, תחבורה ותנועה, טיפול במידע רפואי וקבלת שירות רפואי, פעולות ניווט, קבלת שירות ממשלתי או עירוני, תהליכים חברתיים עדכון, שיתוף בחוויות ובמדיה, מציאת בני זוג, רישום נתונים פיזיולוגיים, אימונים גופניים, ניהול יומן אירועים ומשימות, הזמנות לפגישות ואירועים, תמיכה טכנית, הזמנה וניהול של פעילויות רווחה ופנאי וכולי. יותר ויותר תהליכים אנושיים עוברים לממד הדיגיטלי. 119

120 איור 33: תהליכי העבודה במפעל המודיעיני בעידן הביג דאטה תהליכי עבודה מבנה ארגוני מערכות מידע תפקידים כדי לאפשר מציאה של נקודת איזון ראויה בין גמישות ויעילות בתהליכי העבודה לבין הקשחת תהליכי העבודה ומיסודם, ראוי לפרק את התהליך המודיעיני למרכיביו הלוגיים, ולהבין את משמעותה של ההקשחה או ההגמשה מול צרכים שונים. לשם כך נדרש, ראשית, לתאר את צורתו הכללית של התהליך המודיעיני, כאב טיפוס לוגי של תהליכי המחקר והאיסוף, למול דרישות מהמודיעין והזירות הרבות והמגוונות. אב טיפוס שכזה מתואר בתפיסת פיתוח הידע על שלושת מרכיביה - ההמשגה, השאלות הידועות Unknown( )Known וההיבטים הלא נודעים Unknown( 2.)Unknown באשר למרכיב ההמשגה ותהליך הלמידה המערכתי המממש אותו אלו אינם עוסקים במהותם בטיפול ובהשגת מידע אלא בפרשנות ובגיבוש המשגה אסטרטגית על אודות הזירה המחקרית. לפיכך ההשפעה העיקרית של עידן הביג דאטה וההשתנות המואצת עליו הן בתדירות שבה צריך לקיים את מחזור הלמידה המערכתית וגיבוש תמונת העולם. מכיוון שתהליך זה ממילא הוא תהליך אנושי המבוסס על שיח ביקורתי ופרשני, אין כאן ממד חזק של "מיסוד" שנבע מן הקצב האיטי של 4 העולם הישן 3 וניתן להאיץ את התהליך ככל הנדרש בראי קצב השתנות הזירה או השדה המחקרי. 2 תפיסת פיתוח הידע - תיאור מתודולוגי של התהליך המודיעיני מקצה לקצה, כפי שנוסח במסגרת קבוצת למידה לפני כשנתיים, ואשר תוארה בגיליון הראשון של כתב עת זה. על פי תפיסה זו, המערכה המודיעינית מתוארת כמערכה שמהותה היא למידה מתמשכת, אשר תהליך הלמידה בה מתואר כאינטראקציה וסינרגיה של שלושה תפקודים מרכיב ההמשגה, מרכיב השאלות הידועות )known-unknowns( ומרכיב ההיבטים הלא נודעים.)unknown-unknowns( להרחבה ראו סא"ל נ', קהילות ידע מודיעיניות, מודיעין הלכה ומעשה. גיליון 1, המרכז למורשת מודיעין, דצמבר אומנם אין מיסוד של התהליך הפרשני במנגנון הפעולה ובארגון המודיעיני, אולם כן יכולים להיבנות תהליכים מוקשחים וממוסדים בצד האופרטיבי כפועל יוצא של ההמשגה הזירתית. לדוגמה, תוכניות בניין כוח צה"ליות, תוכניות פעולה, סד"כ ואימונים וכדומה. בראי המשגה מסוימת ייתכן בהחלט שהגופים האופרטיביים בצבא יבנו את כוחם למול האיום הזירתי המתואר, ויהיה להם קשה להשתנות במהירות עם השתנות אופיים של האיומים והפרשנות שלהם )לדוגמה, ניתן לחשוב על אימוני החי"ר הקלסיים ל"כיבוש פיתה סורית", המבוססים על תוכניות הנובעות מתפיסה אופרטיבית שככל הנראה כבר אינה רלוונטית(. עם זאת, הצורך בגמישות האופרטיבית בעידן זה אינו מנת חלקו של מאמר זה. 120

121 במסגרת זו ראוי לציין כי מושגים תהליכיים מן העידן הישן כמו "הערכת מודיעין שנתית" נראים פחות רלוונטיים במציאות הנוכחית. גם האופן שבו נסמכים תהליכי ההמשגה והלמידה על תוצרי מידע ראוי אולי לעבור שינוי, עקב שינויי הקצבים, והחשיבות של מיצוי עושר המידע בתהליך הלמידה, באופן שאולי אינו מתקיים בגישות המסורתיות של העברת ידיעות פרטניות. לגבי מרכיב השאלות הידועות )Known-Unknowns( - כאן ראוי להתייחס לתפיסת החקירה האנליטית כאב טיפוס לוגי לתהליך ההמשגה ומציאה של תשובות לשאלות עובדתיות באמצעות מידע. כידוע, תפיסת החקירה האנליטית מפרקת את התהליך המודיעיני להשגת תשובה עובדתית לכמה שלבים, ומניעה את גופי המחקר המודיעיניים לייצר תיאוריות סדורות על אודות העולם והמידע, אשר לאורן ובאמצעותן ניתן יהיה לבחון מידע ולאתר בו ממצאים )חתימות(, שלפי התיאוריה החקירתית ניתן להסיק מהם על אודות תופעות בעולם )מאפיינים(, אשר מהן, על סמך אותה תיאוריה, ניתן יהיה להסיק על אודות מושא המחקר עצמו. איור 34: תפיסת החקירה האנליטית הגדרת השאלה )מה מחפשים( מאפיינים )איך זה נראה במציאות( חתימות במידע )איך זה יתבטא במידע( גיבוש סנסורים תוכנית עבודה )מה צריך לעשות( כוחה של תפיסת החקירה האנליטית הוא בכך שהיא חושפת בפני הארגון את הבסיס התיאורטי ליצירת תובנות על אודות העולם, ומאפשרת לו לבחון אותן בביקורתיות. חלק בלתי נפרד מהבחינה הנדרשת של התיאוריות המודיעיניות על אודות העולם והמידע שבבסיס תפיסת החקירה, מלבד הבחינה של תוקפן בכלל, הוא בחינה על אודות משך תוקפן ומידת ההשתנות או הקביעות של תיאוריות אלו הן לגבי המידע והן לגבי העולם. בחינה שכזו מאפשרת לארגון למסד או להגמיש את ההתארגנות שלו להוצאתן לפועל של חקירות: חקירות המבוססות על תיאוריות שלהבנת הארגון הן בעלות תוקף ארוך, ומבטאות יציבות וקביעות בעולם או במידע ניתן לקבע עבורן תהליכי עבודה, מסגרות ארגוניות, טכנולוגיות תומכות וכולי. יודגש כי חקירות העוסקות בתחומים דינמיים ומשתנים עשויות לדרוש התארגנות גמישה יותר החל בתוכנית העבודה עצמה וגם בהיבטים התומכים בהוצאתה לפועל הכשרות, טכנולוגיות, מקורות וכדומה. לדוגמה, חקירה המיועדת לאתר מכ"מים במסגרת צי"חי עליונות אווירית יכולה אולי להתגלות כיציבה יחסית, עקב קביעותה היחסית של התיאוריה על אודות העולם והמידע ]מאפיין[ מכ"מים מייצרים אנרגיה אלקטרומגנטית, ]חתימה[ אנרגיה אלקטרומגנטית נקלטת על ידי סנסור אלינטי, ולפיכך תוכנית החקירה יכולה להיות קבועה יחסית בדיקה קבועה של חתימות אלקטרומגנטיות בתווך האלינטי והסקה מחתימות אלו על קיומם של מכ"מים. לחילופין: 4 מקרה קיצון של צורך בהמשגה ופרשנות מהירה ותכופה היא בזמן לחימה, בו מצב העניינים, הגיונות הפעולה של הצד הכחול ואופיו של הצד האדום משתנים בקצב גבוה, ומושפעים מן התהליך המודיעיני-אופרטיבי עצמו. 121

122 חקירה המיועדת לאתר מפגעים בודדים, על שונותם הרבה והצורות השונות שבהן יבואו לידי ביטוי במידע, תידרש לשנות ולהחליף את המאפיינים שאותם היא מחפשת ואת החתימות במידע שאותן היא בודקת בכל מקרה ומקרה לגופו, ועם חלוף הזמן. תוכנית החקירה במקרה זה תשתנה מדי פעם, ככל שהבנת המציאות והמידע תשתנה. תשתיות המידע במפעל המודיעיני בעת הנוכחית תיאוריות מודיעיניות ותוכניות עבודה מחייבות תשתית טכנולוגית להוצאתן לפועל. מן ההיבט הטכנולוגי, הוצאה לפועל של תוכניות חקירה מבוססת על היכולת לאתר את המידע הרלוונטי במאגרי המידע של הארגון, לתשאל אותו באופן שיבטא במדויק את הרעיון החקירתי )השגת המידע המדויק אשר מהווה את החתימה במידע, כפי שהוגדרה בתוכנית החקירה(, לבצע עליו מניפולציות שונות ולבסוף לבחון אותו כדי לקבוע האם מופיעה בו החתימה הנדרשת על פי תוכנית החקירה. לתהליך שלם זה אקרא בקיצור "מיצוי מידע". בעידן הביג דאטה, על הכמות, הגיוון וקצב המידע, ולמול המשימות הרבות והמגוונות, לא ניתן להקשיח את התשתית הטכנולוגית למיצוי מידע עבור כל צורך וצורך, וזאת מטעמי משאבים ויחסי עלות-תועלת. לפיכך עולה כי ישנו צורך מהותי בתשתיות טכנולוגיות למיצוי מידע אשר תאפשרנה חופש פעולה רב לצרכני המידע השונים, כך שיוכלו להתאים את התהליך לעיל באופן מדויק לצורכיהם, בהתאם לתוכניות העבודה. כמו כן, מכיוון שלעיתים תוקפה של תיאוריה על אודות המידע )כלומר הגדרה של חתימה במידע כמייצגת של תופעת במציאות( עשוי להיות ממושך, יש לאפשר לצרכני המידע "לקבע" את התהליך שייצרו ככל שירצו, וככל שהדבר תואם את ההבנה על אודות דינמיות המידע בזירה, ולהשתמש בנכס זה שוב ושוב. כדי להבין מהם המרכיבים הטכנולוגיים הנדרשים כדי לאפשר גמישות שכזו לכל עומק מפעל המידע המודיעיני, ראוי לתאר את שלבי הצריכה של מידע בתהליכי מיצוי המידע באופן שלם. תיאור כזה מופיע בתרשים הזה: איור 35: שלבי תהליך מיצוי המידע המודיעיני בעידן הביג דאטה כלי מיצוי וויזואליזציה מתן אפשרות למשתמש לבחון את פיסות המידע הספציפיות לטובת זיהוי מאפיין מציאות מוגדר במסגרת חקירה. אחזור מתן יכולת למתשאל להביא את פיסת המידע המדויקת לפי תוכנית החקירה באופן פשוט ואינטואיטיבי. אגירה אחסון המידע הגולמי באופן שישרת את כלל הצרכים ולא יאבד פוטנציאל מודיעיני שגלום בו. 122

123 כפי שניתן לראות, תהליך המיצוי מבוסס על מבנה פונקציונלי הבנוי שכבות, כאשר כל שכבה נסמכת ותלויה ביכולותיה של השכבה מתחתיה. תיאור כזה מסביר מדוע כדי לאפשר חופש פעולה וגמישות בקומות העליונות, נדרשת כתנאי מקדים גמישות בשכבות התחתונות. בעידן הישן, נוכח יציבותו היחסית של עולם המידע והאופן שבו מייצג את המציאות, שכבות שכאלו נבנו באופן קשיח כדי לאפשר בדיקה ייעודית של חתימות בודדות ומוגדרות מראש. פועל יוצא של מבנים אלו היו מערכות "סילואיות" שידעו לתשאל מאגר ספציפי, באופן ספציפי, ולהציג את הנתונים באופן ספציפי ומוגדר מראש. אולם משהשתנה עולם המידע והשתנה האופן שבו מופיעות בו תופעות שונות, המערכות לא התאימו לתהליכי המיצוי הרצויים, ונדרשת השקעה טכנולוגית רבה כדי לבצע התאמות הן בצורת המאגר, הן ביכולות האחזור והן באופני התצוגה של המידע למשתמש. גישה גמישה דורשת שהשכבות הטכנולוגיות לא יהוו חסם למיצוי פוטנציאלים מודיעיניים נוכחיים או עתידיים, ושיעבירו את האחריות להגדרת אופן המיצוי המדויק לידי המשתמש: בשכבת המאגרים, משמעות הדבר היא השאיפה לשמור את חומרי הגלם בתצורתם הגולמית השלמה ביותר, ולא לשנות או לוותר על חלקים מהמידע, כגון התאמה של מבני נתונים שבהם ניתן ל"תקן" מבנה נתונים מודיעיני מסוים )ובכך גם ויתור על חלקים מהמידע שאינם חלק מהתקן(, המוגדר לפי צורת צריכה ספציפית, ושאינו ער לפוטנציאל מיצוי כלשהו שעוד לא נהגה ולכן לא נדרש. בשכבת האחזור, משמעות הדבר היא מתן יכולת ביטוי מקסימלית לצרכן המודיעיני כך שיוכל לבטא במדויק את הרעיון המודיעיני שאותו הוא מנסה ליישם כבסיס להבאת המידע המדויק מהמאגרים. יכולת הביטוי הזו צריכה לעמוד בשני מבחנים האחד, שהיא מאפשרת כיסוי ממצה של כל דרישות אחזור הנתונים בעבור כל שאלה וצורך מודיעיני, והשני, שהיא איננה טכנית מדי אלא מותאמת לצרכן המודיעיני כמשתמש העיקרי שלה. לדוגמה, שפת האחזור SQL מאפשרת גמישות גבוהה מאוד בגישה למידע, אולם כדי להגיע לרמות גבוהות של שימוש בה, נדרשת הכשרה טכנולוגית מעמיקה שאינה בהכרח נחלתם של אנשי המיצוי. עם זאת, דוחות מוכנים מראש )המריצים קוד )SQL הם אכן תוצר שאנשי מודיעין יכולים לצרוך בקלות, אולם בכך שהוכנו מראש ו"הוקשחו" הם אינם מאפשרים למשתמש המודיעיני חופש לבטא את הרעיון המודיעיני שעימו בא למשימת המיצוי, אלא רק את הרעיון שהובנה לתוכם מלכתחילה. בשכבת הוויזואליזציה וההמחשה, משמעות הדבר כי ישנו צורך לספק למשתמש פלטפורמות ליצירה עצמאית של אופני הצגת המידע, הפעלת כלי סינון או ניתוח, בחירת "שפת הייצוג" המתאימה לטובת זיהוי החתימה. למשל, נדרש לספק למשתמש יכולת לייצר באופן עצמאי גרפים מסוגים שונים, יכולת הצגה גיאוגרפית תוך הפעלת כלי ניתוח והמחשה, יכולת הצגת טקסט וניתוח נתונים טקסטואליים מתוכו וכדומה. גם במקרה זה ניתן לראות מערכות קיימות אשר הבנו והקשיחו אופן הצגה והמחשה מסוים, שנועד לזיהוי של מאפיין ספציפי באופן ספציפי, ובכך חסמו בפני המשתמשים את היכולת לחקור את הנתונים באופן מותאם לצורכיהם עבור משימת המיצוי הייעודית שלהם. 123

124 כדי לאפשר השגה של אופטימום מפעלי, צריך להבין מהן ההשלכות של יצירת תשתיות גמישות וגנריות כאלו. עידן המידע יוצר קושי אמיתי באחזור ובביצוע חישובים טכניים בתהליכי האחזור והמיצוי, עקב כמויות המידע. פתרונות טכנולוגיים בדרך כלל יעסקו ביצירת תבניות קשיחות למידע, אשר מתאימות במדויק לצריכה ובכך משפרות את הביצועים, אולם כאמור, המחיר של פתרונות אלו הוא פגיעה בגמישות עבור השואל. לפיכך ישנו צורך לגבש אסטרטגיה ותהליכי עבודה, אשר מבצעים אופטימיזציות היכן שנדרש, משאירים את היכולת הגמישה היכן שניתן, ובאופן כללי נמצאים בדיאלוג מתמשך ובערנות גבוהה להשפעה של תמהיל שיטות האגירה למול צורכי המפעל המודיעיני. אחזור סמנטי במסגרת התיאור לעיל, ראוי להרחיב על הקושי הקיים בשלב האחזור, ועל רעיון האחזור הסמנטי שיכול להוות עבורו פתרון. המשימה לאחזר מידע מדויק ורלוונטי לצורך מודיעיני ספציפי היא סוגיה קשה במיוחד בעידן המידע, משום שהיא מכילה מתח מובנה בין שלושה מרכיבים: גיוון המידע העצום; גיוון השאלות המודיעיניות, תוכניות החקירה והחתימות המוגדרות במסגרתן; החסם הקיים ביכולת ההכשרה הטכנולוגית העמוקה הנדרשת כדי לאחזר נתונים באופן משוכלל ומדויק. אחזור סמנטי משמעו צריכה של מידע לא לפי צורתו הפיזית במאגרי המידע אלא בראי המשמעות המודיעינית המגולמת בו. לפי גישה זו, כדי לזהות חתימה מסוימת במידע על אודות התקשרויות, לא נרצה שאיש המודיעין יהיה אחראי לדעת היכן מפוזר המידע מסוג זה, אלא נרצה שיוכל לשאול, והתשתית המודיעינית- טכנולוגית תדע לתווך את הבקשה שלו לכלל המידע הרלוונטי מכיוון שתפקידו של ממצה המידע הוא לזהות מאפיינים במציאות על בסיס תופעות במידע, הוא נדרש לשלב בין הצורך להיות מומחה בזיהוי תופעות במציאות ובמידע )מומחיות מודיעינית ודיסציפלינרית( לבין הצורך לאחזר נתונים רבים ומגוונים מכמות עצומה של מאגרי מידע בעלי שונות רבה מבחינת המבנה והתוכן שלהם )מומחיות טכנולוגית ו"מידעית"(. הניסיון מראה שיצירת תפקידנים שאמורים לתפקד במתח הזה אינה משיגה את מטרתה ובפועל התפקידנים נמשכים לאחד מהקצוות, תוך ויתור על ההתמחות הנדרשת בקיצון האחר, או שהם עוסקים בהתמחות טכנולוגית בשפת,SQL במאגרי המידע עצמם, במבני הנתונים הרבים מספור, ועוסקים ברובד המידע במובן הטכני שלו תוך הזנחת המומחיות המודיעינית והדיסציפלינרית השלמה שלהם, ופגיעה ברלוונטיות שלהם עבור המשימה המודיעינית, או שהם עוסקים בהיבטים 124

125 המודיעיניים אך מתרחקים ממורכבות עולם המידע והניואנסים הקיימים בו ומחמיצים הזדמנויות הקיימות בו לצורכיהם. פער זה אינו ניתן לגישור על ידי העברת האחריות לתפקידנים עצמם. לא ניתן להכיל מבחינה קוגניטיבית את מלוא הפוטנציאל המודיעיני הקיים באלפי סוגי המידע הקיימים במפעל המודיעיני, ובה בעת להצליח לתפור פתרון מדויק לכל צורך מודיעיני ספציפי. הרעיון שעשוי להכיל את המפתח לפיצוח הפער הזה, ולאפשר לארגון לייצר אופטימיזציה באופן שבו הוא בונה את עצמו בעולמות אחזור המידע, בראי מגוון המקורות וסוגי המידע ובראי מגוון השאלות ואופני המיצוי, הוא רעיון האחזור הסמנטי. אחזור כזה משמעו צריכה של מידע לא לפי צורתו הפיזית במאגרי המידע )קרי טבלאות, רשומות, מסדי נתונים( אלא בראי המשמעות המודיעינית המגולמת בו. לפי גישה זו, כדי לזהות חתימה מסוימת במידע על אודות התקשרויות, המפוזר על פני טבלאות רבות של נתוני גלם, לא נרצה שהתפקידן יהיה אחראי לדעת היכן מפוזר המידע מסוג זה, אלא נרצה שיוכל לתשאל על "התקשרויות" בכלל, ותשתית התשאול הטכנולוגית תדע לתווך את הבקשה שלו לכלל המידע הרלוונטי. רעיונות כאלו אינם חדשים במודיעין, כמו גם במגזר האזרחי. הרעיון של הכנת מאגרי מידע ייעודיים עבור צרכים עסקיים או מודיעיניים קיים מימים ימימה, ולמעשה מבטא דווקא את הגישה המקשיחה הכנה של טבלת נתונים המתאימה לאופן הצריכה. העיקרון המכונן את רעיון הצריכה הסמנטית הרלוונטי לעידן המידע, הוא שאין לנו יכולת לצפות כיצד ממצה המידע ירצה לשלוף נתונים. לפיכך נדרשת גישה סמנטית גנרית שתתאים לכל צורך, המבוססת על אבטיפוס של צורת הגישה למידע, ולא על צורכי גישה קונקרטיים וספציפיים )קרי דוחות שניתן לכתוב גם כיום(. מהו, אם כן, האב טיפוס של צריכת מידע? כאשר אנו ניגשים למידע, כל מידע, איננו מתייחסים אליו כאל בליל של נתונים בלתי מפוענחים, אלא מעגנים את המשמעות המגולמת בו למערכת של הישויות והקשרים שבו. זה לא מקרי המידע עצמו הוא תוצאה של תהליך תיעוד )אנושי, או ממוכן( של התרחשויות בעולם אשר כשהן לעצמן ניתנות לעיגון במערכת של ישויות וקשרים. לדוגמה, מידע תקשורתי על אודות שיחות טלפון בין צרכנים של ספקית שירות סלולרית מבטא תיעוד של התופעה בעולם שבה אדם X התקשר לאדם Y. הביטוי המידעי של התופעה יכול להיות טבלת התקשרויות שבה כל רשומה מכילה את זיהוי שני הצדדים )מספרי הטלפון שלהם( ואת מועד השיחה, והרשומה כולה מבטאת התקשרות אחת. באופן ספציפי זוהי רשימת התקשרויות בין מספרי טלפון, אולם באופן גנרי זוהי רשימה של קשרים בין ישויות. הרעיון של אחזור סמנטי גנרי מבוסס על הגישה הזו של זיהוי ואפיון תוכנו של המידע במודל של ישויות וקשרים. אם נשקיע בזיהוי מרכיבי היסוד שבמאגרי המידע הישויות והקשרים נוכל לחשוף בפני המשתמש יכולת לצרוך מידע לפי המשמעות המודיעינית שלו, ולא לפי המבנה הפיזי שלו. ניתן לממש גישה שכזו על ידי תהליך של מיפוי סמנטי תהליך שבו מקשרים בין כל עמודה וטבלה במאגר הנתונים לאוסף של ישויות וקשרים מודיעיניים במודל נתונים סמנטי. מיפוי שכזה מאפשר יצירה של מערכות טכנולוגיות אשר מסוגלות לתווך בין שאילתה סמנטית 125

126 בשפה מודיעינית )ישויות, תכונות וקשרים בעלי משמעות מודיעינית( לבין השאילתות הטכניות הנדרשות כדי לשלוף את המידע הנחוץ ממאגרי המידע עצמם, על הגיוון העצום והשונות הרבה שלהם. גישה שכזו לצריכת נתונים מאפשרת גמישות וחופש פעולה רחב ביותר למגוון צרכים מודיעיניים משתנים. היא גם אינה קשיחה וחסומה כמו דוחות שנכתבים מראש ומחזירים אך ורק את התשובות שהוגדרו להם, גם אינה דורשת הבנה טכנולוגית עמוקה לטובת כתיבת שאילתות אחזור מסובכות, והיא אינה דורשת הבנה פרטנית מאוד בכל מאגר ומאגר בשכבת המידע, עקב המיסוך והפישוט שהיא מבצעת עבור הצרכן. כמובן שהקמה של שכבת אחזור סמנטי אינה זולה מבחינה טכנית ומבחינה מודיעינית )הצורך לבצע את מיפוי המידע(, אולם בעידן הביג דאטה, גישה כזו מהווה נקודת איזון ראויה ביותר שמאפשרת גמישות רבה למול הצרכים והמידע המשתנים. תשתית המקורות במפעל המודיעיני הבסיס לתהליכי מיצוי המידע המהווים את השלבים האטומיים בתהליכי החקירה והאחיזה, הוא המידע שבבסיס הארגון המודיעיני. מידע זה אינו בעל ערך סגולי בפני עצמו, אלא רק במידה שבה שהוא משרת את תהליכי המיצוי הרלוונטיים לחקירות ובכך למענה מודיעיני לצרכים ולצי"חים שנקבעו. לשם כך נדרשת אסטרטגיה מסודרת לקביעת תעדוף ואפיון של סוגי המידע הנדרש להשגה, וכפועל יוצא של תהליכי בניין הכוח הטכנולוגי ותוכניות העבודה הקונקרטיות להשיגו. יש לזכור כי המידע הנדרש עבור תהליכי העבודה )חקירה ואחיזה( בארגון המודיעיני, נבחר באופן ספציפי כמבטא מאפייני מציאות מסוימים שאותם נרצה לאתר. פועל יוצא מכך הוא שהצורך המודיעיני, ותוכנית האחיזה או החקירה, הם אלו שצריכים להכתיב ולכוון מהו המידע הנדרש, מהו קצב הבאת המידע הדרוש. ככל שמרחב העשייה מגוון וגמיש, כך הדרישות משכבת המקורות הופכות למגוונות ודינמיות. עם זאת, תהליכי פיתוח מקורות, השגת מידע והבאתו, לרוב מתבטאים בהשקעת משאבים רבה ובתהליך פיתוח והתייצבות ארוך. לפיכך גם בשכבה זו נוצרת הדרישה לאזן בין פיתוח ופריסה של כלים ומקורות איסוף קשיחים אשר התפוקה והרלוונטיות של החומרים שהם מביאים מצדיקים את הזמן והמחיר של פיתוחם ופריסתם, לצד פלטפורמות איסוף גנריות וגמישות יותר, המייצרות נקודות איזון חדשות השקעה מספקת בפיתוח של פלטפורמות אשר האכוונה הסופית והמדויקת שלהן, לאור צורכי תוכניות העבודה, תוכל להתבצע בעלות נוספת נמוכה יחסית. מקורות הבנויים באופן גמיש ורב שימושי מאפשרים למעשה להעביר את השליטה בתהליכי האיסוף לידי גורמי המודיעין, אשר ממילא הם אלו אשר יודעים ברמה הטובה ביותר מהן פיסות המידע הנחוצות עבורם לטובת קידום תהליך החקירה או האחיזה. גישה כזו, אם היאמבוססת על תשתית רובוסטית מספיק, מאפשרת לשחרר צווארי בקבוק טכנולוגיים של שליטה במקורות, והעברת הסמכויות ומסת העבודה לתוך תהליכי הייצור המודיעיני עצמם, תוך שיפור ברמת ההתאמה בין הצורך המודיעיני במידע לבין פעולות הקונקרטיות להבאתו. בה בעת, גישה שכזו דורשת הכשרה של כוח אדם מודיעיני-מבצעי אשר יוכל לבצע זאת באופן אופטימלי במסגרת 126

127 צוותי העבודה. למרות ההשקעה העודפת הנדרשת כדי להקים פלטפורמות נגישות ולא כלים ספציפיים, וכדי להכשיר כוח אדם להפעלתם, השקעה שכזו מאפשרת הזזה משמעותית של נקודת האיזון המפעלית בעולם המקורות לתחום שמאפשר גמישות תפקודית רבה הרבה יותר, ובכך, התאמה משופרת ומיצוי רב יותר של הפוטנציאל המידעי בעולם המקורות. מבנים ארגוניים במפעל המודיעיני ברי כי המתודולוגיות הגמישות לעשייה המודיעינית, ובראשן תפיסת החקירה האנליטית, דורשות מבנים ארגוניים ופיתוח של מקצועות אשר מאפשרים את ההתנהלות הגמישה ומוכוונת המטרה המגולמת בתפיסות אלו. זאת בניגוד למבנים הארגוניים הקשיחים והקבלניים מן העבר, ובפרט אלו המיועדים לטפל בחומרי גלם, בסינונם ובמיצויים )כגון מפעלי הפקת שמע "סילואיים"(, אשר מעקרים מתוכן את תפיסות העבודה הגמישות המתפתחות בעידן זה. לפיכך נראה כי המסגרות הארגוניות המותאמות ביותר לעידן הזה הן מסגרות מולטי דיסציפלינריות, מוכוונות משימה מודיעינית, המתארגנות בראי תוכנית העבודה המודיעינית המבוססת על שיטת החקירה. מסגרות אלו מבטאות את ההתאמה המדויקת למשימה ולתוכנית העבודה שגובשה, והן אמורות להיות מסוגלות לקום ולהתפרק לפי צורך, ככל שמשימותיהן מושלמות ומשימות ותוכניות עבודה חדשות מתקבלות. עם זאת, רעיון ארגוני כזה מייצר קשיים אחרים. בממד המודיעיני-נושאי פירוק והרכבה תכופים של צוותי עבודה אד הוק, ללא המשכיות וללא ליבה מודיעינית קבועה, עלולים להקשות 127

128 על פיתוח ידע עמוק, רציף ומתמשך על טבעה של הזירה המודיעינית והמרכיבים שבה. בממד המקצועי-דיסציפלינרי, עבודה עצמאית במסגרת צוותי חקירה משולבים, עלולה להרחיק את המומחה הדיסציפלינרי )מומחה השמע, הטקסט, הוויזינט וכדומה( מהליבה המקצועית שלו, בכך שיתרחק ממסה קריטית של מומחים נוספים מהדיסציפלינה שלו שכבר לא יעבדו לצידו כפי שהיה במפעלים הקבלניים. מצב שכזה עלול לדרדר את רמתו המקצועית, להחליש מנגנוני ביקורת מקצועיים ולהאט את התקדמותו במקצוע. כדי לתת מענה לסוגיות אלו, מתהווים בתקופה זו מבנים ארגוניים המנסים להשיג את הטוב שבכל העולמות תפיסה הנמצאת בהתנסות באמ"ן, מהווה מבנה ביניים, אשר נראה כי יהיה מסוגל לתת מענה הן לצורך בהתארגנויות צוותיות משולבות מוכוונות משימה, והן לצורך לתת בסיס מודיעיני קבוע ומתמשך, וגב מקצועי רחב מספיק לדיסציפלינות השונות. תפיסה זו מושתתת על מבנה ארגוני גדול יחסית עשרות תפקידנים, הנמצא בכפיפות ישירה למבנה הזירתי. זהו בעצם מבנה תת זירתי, העוסק בתחום/מערכה מוגדרים היטב בזירה. נוסף על כך תת ארגון זה מתאפיין בפיקוד אחוד אורגני ובאוטונומיות משאבית. סיכום ניתן לומר, כי האתגרים בבנייתו של ארגון מודיעיני בקנה מידה מפעלי בעידן הנוכחי, גדולים מאי פעם. הסיכון ליפול לאחד הקצוות יעילות יתר שתפגע בהתאמה ובגמישות, או גמישות יתר שתכלה משאבים מעבר למה שניתן לשאת גבוה מאי פעם. במאמר זה ניסיתי לסקור את ממדי העשייה השונים של המנגנון המודיעיני, ולתת בהם צורות שיאפשרו זיהוי, ואולי אף אימוץ של כיווני עשייה ובניין כוח המותאמים למידת היעילות או הגמישות אשר נדרשת, בראי גורמי בניין הכוח. יחד עם התוויית תהליכים ואסטרטגיה לבניין כוח, שומה עלינו לייצר מנגנוני בקרה ובחינה, אשר ייתנו את הדעת כל העת על המפעל שתחת ידינו האם אנו קשיחים מדי במקומות שבהם יש להפגין גמישות דווקא? או שמא פיתחנו מנגנונים גמישים מדי אשר מתגלים כמיותרים ובזבזניים, וניתן דווקא להקשיח? כל זאת נדרש כדי לתחזק את אותו אופטימום של העשייה המפעלית. נקודת האופטימום הזו נמצאת תמיד בתנועה, ומכיוון שמחיר הטעות בעידן הנוכחי עולה בתלילות, יש לנווט בדייקנות ובפיקחות את תהליכי בניין הכוח של המפעל המודיעיני, כדי לשמור את מאזן המשאבים וההשקעות למול התועלות, במסגרת הגבולות הצרים של המחיר שניתן לשלמו. 128

129 גישות למחקר המודיעיני בעידן של "פוסט אמת" תא"ל )מיל'( איתי ברון - לשעבר רח"ט מחקר מבוא מודיעין, לפי הגדרה מקובלת, הוא ידע על האויב והסביבה הנדרש לצורך קבלת ההחלטות. המחקר המודיעיני אמור לפתח את הידע הזה במטרה לסייע למקבלי ההחלטות להבין את ההווה ולחשוב על העתיד. כיצד מפותח הידע הזה? מהי המתודולוגיה המסדירה את פיתוחו? כיצד צריכה התיאוריה להשפיע על הפרקטיקה של המחקר המודיעיני? מהו מקומה של ה"אמת" במאמץ לפיתוח הידע המודיעיני? ומהו מקומם של מאגרי הנתונים העצומים )ביג דאטה( ההולכים ומצטברים ברשותם של ארגוני המודיעין בפיתוח הידע הזה? בפתח הדברים ראוי לשאול האם למודיעין יש בכלל תיאוריה או מתודולוגיה? בשנת 2002 כתב מייקל וורנר מאמר שבו תיאר את הבסיס התיאורטי הבעייתי של המודיעין. אומנם כותרת המאמר התייחסה להעדרה של הגדרה מוסכמת למודיעין, אבל המאמר עסק בעיקר בהעדרה של תיאוריה. "במקצוע שימיו כימי ההיסטוריה הכתובה", כתב וורנר, "ניתן היה לצפות להבנה מתקדמת של מהות המקצוע הזה, איך הוא עובד ומה הוא אמור לעשות. אבל, כאשר מדובר במודיעין, אנחנו מגששים באפלה... איש עדיין לא הצליח לנסח תיאוריה של מודיעין". מאמרו ראיתי במהלך שירותי לא מעט אנשי מחקר שמנסים ואפילו מצליחים להבין את מקבלי ההחלטות בצד השני ולחזות בהצלחה את דרכי פעולתם משום שהם "מכירים אותם" של וורנר עדיין רלוונטי וגם ספרים עדכניים על אודות המודיעין ממשיכים לעסוק בקריאה לבסס תיאוריה 1 כזאת, שאיננה קיימת. מצב עניינים זה משפיע גם על המתודולוגיה של המחקר המודיעיני. עניינו של מאמר זה הוא בניסיון לתרום לשיח על אודות המחקר המודיעיני באמצעות אפיון שלוש גישות טיפוסיות המקובלות בפרקטיקה המחקרית, שאותן ניתן לכנות: הגישה המחנכת, הגישה המערכתית והגישה המדעית. המאמר מנסה לאפיין את הגישות, לזהות את הבסיס העיוני שלהן ולחדד את ההבדלים ביניהן. המסקנה העיקרית שאליה מגיע המאמר היא שהגישות נבדלות ביניהן בעיקר באופן שבו הן תופסות את המציאות את עצם קיומה, את מאפייניה ואת הדרך הנכונה לברר ולהבין אותה. בהקשר זה מייצגות הגישות שלוש תפיסות עולם שונות מהותית באשר למהות המודיעין. הן גם נבדלות זו מזו בכל הקשור לתפיסתן את התועלת הגלומה בביג דאטה. המחקר המודיעיני נמצא בחזית ההתמודדות עם המציאות המשתנה. אין, וכנראה גם לא יכולה Warner, Michael, Wanted: A definition of intelligence, Studies in Intelligence, Vol. 46, No. 3 (2002): pp

130 להיות, דרך אחת טובה )גישה או שיטה( להתמודד עם אי הוודאות העמוקה המאפיינת את העיסוק באויב ובסביבה. זה לא אומר ש"הכול אפשרי", אבל מצב הדברים הוא די קרוב לכך. לכן, לשלוש הגישות המתוארות כאן יש בהחלט מקום בארגונים המחקריים. יתרה מזאת: השילוב ביניהן יכול לסייע להבנה טובה יותר ושלמה יותר של המציאות. ועדיין יש בראייתי עדיפות ברורה, במיוחד בתקופה זאת של "פוסט אמת" וביג דאטה, להצבת הגישה המתוארת כאן כ"גישה המדעית" במרכז המאמץ המחקרי המכוון לבירור המציאות המורכבת. הגישה המחנכת בסרט "המרוץ אחר אוקטובר האדום" )1990( מצליח ג'ק ראיין, האנליסט של ה CIA, לגלות כי רב החובל הסובייטי, מרקו רמיוס, מתכוון לערוק עם הצוללת הגרעינית שלו וצוותה לארצות הברית. בקטע בלתי נשכח מהסרט, האפשרות הזאת עולה במוחו של ראיין )בכיכובו של אלק בולדווין הצעיר(, במהלך דיון רב משתתפים אצל יועץ הנשיא לביטחון לאומי. הגילוי הזה לא נעשה בתהליך מסודר, אלא כהברקה פתאומית, כששורה של פרטים מסתדרים אצל ראיין לכדי מסכת בעידן הנוכחי קיימת גרסה מעודכנת של הגישה המחנכת, המנסה לאתר בדאטה חוקיות שמסדירה את פעולתו של האויב. גישה זו רואה בהתפתחויות הטכנולוגיות אפשרויות חדשות לביסוסה של היכרות עמוקה עם האויב, שיכולה עתה להסתמך על מאגרי נתונים עצומים על אודותיו ועל ניתוח סטטיסטי שלהם אחת המצביעה בעיניו על הפתרון הנכון לשאלה המודיעינית. כאשר אחד הגנרלים סביב השולחן שואל אותו איך הוא יכול לדעת מה קורה בראשו של רב החובל הסובייטי, עונה ראיין בתקיפות רבה: "אני מכיר את רמיוס". הסצנה הזאת היא בדיונית לגמרי, כמובן, אך היא גם דוגמה מובהקת לגישה מחקרית המבוססת על מאמץ "לחדור למוחו של האויב" באמצעות היכרות עמוקה איתו. ראיתי במהלך השירות שלי לא מעט אנשי מחקר שנוקטים בגישה הזאת, ואפילו מצליחים לכאורה, ממש כמו ג'ק ראיין, להבין את מקבלי ההחלטות בצד השני ולחזות בהצלחה את דרכי פעולתם. לא פעם, היה התהליך במציאות דומה מאוד לייצוג הקולנועי שלו. יהושפט הרכבי, ראש אמ"ן לשעבר, מייצג את הגישה הזאת באופן המובהק ביותר כאשר הוא מתאר את "המודיעין ההומני", ובלשונו "המודיעין שחדר והגיע לאדם, למחשבותיו, לגישתו, להלכי רוחו ולתגובותיו, והמודיעין היכול להעריך את האדם, את היריב, את האויב, היכול להעריך אותו לא רק הערכה מספרית אלא הערכה איכותית. המודיעין ההומני הוא המודיעין של התחושה, התחושה המושגת לאחר שנים רבות של עבודה ולימוד את היריב. במודיעין הזה, המודיעין ההומני, הרי שאנו מתעלים מראיית אדם אנושי רגיל ומראיית היריב בצלמו, אלא חודרים מחשבותיו ורואים אותו כמו שהוא". הרכבי מתאר 130

131 אפוא יכולת "לחדור לתוך מחשבותיו של מקבל ההחלטות ולהכיר אותו אפילו יותר מכפי שהוא מכיר את עצמו". יכולת זאת מבוססת, לפי הרכבי, על היכרות עמוקה, ארוכת שנים, עם האויב. היא מובילה לאותו "מודיעין של תחושה" שבאה לביטוי קולנועי קולע כל כך בתהליך שעבר ג'ק ראיין בדיון 2 אצל היועץ לביטחון לאומי. זוהי גישה פוזיטיביסטית מובהקת ושורשיה הם במדעי הרוח ומדעי החברה. לשיטתה, קיימת מציאות אחת, שהיא מצב ממשי, בעל חוקיות שניתנת לגילוי. לפי גישה זאת, חוקרי המודיעין מסוגלים לגלות את החוקיות הזאת, ובאמצעותה להבין את המציאות ואף לנבא את דרכי פעולתם העתידית של מקבלי ההחלטות. לפי גישה זאת, השיטה העיקרית להבנת המציאות היא ההיכרות העמוקה של חוקרי המודיעין עם האויב והסביבה, הגישה המערכתית גורסת שבעולם המערכתי והאסטרטגי )בניגוד לעולם הטקטי(, תהליך פיתוח הידע המודיעיני הוא תהליך של יצירה או הבניה של מציאות חדשה ולא שיקוף או גילוי של מציאות קיימת. מצדדי הגישה אינם רואים ב"אמת" קריטריון עיקרי ומחליפים אותו ברעיון אחר, של רלוונטיות להקשר הייחודי המבוססת על לימוד קפדני של העבר וההווה, היכרות אינטימית עם התרבות של האויב ושפתו וקריאה קפדנית של טקסטים רלוונטיים. באמצעות היכרות זאת, מאמינים אנשי המחקר המודיעיני המצדדים בגישה זו שניתן "לחדור למוחו של האויב" ולפענח את צפונותיו. הגישה הזאת מתוארת, לעיתים, כגישה האינדוקטיבית לפיתוח הידע המודיעיני. היא מכונה כאן "הגישה המחנכת" מכיוון שבנסיבות אלו, כאשר המציאות היא אחת ואובייקטיבית, הגיוני מאוד שיחסם של אנשי מחקר מודיעיני המצדדים בגישה זו אל מקבלי ההחלטות יהיה יחס של "מחנכים", שתפקידם להנחיל למקבלי ההחלטות את המציאות, שלא תמיד הם רוצים להכיר בה. יחזקאל דרור מתאר את הדינמיקה הזאת: "אם קברניטים נוטים לאי הבנה של המציאות... צריך להעמיד לרשותם כלי עזר שיסייעו להם להכיר את המציאות ולהבינה. זהו אחד התפקידים של קציני הערכה ומודיעין, במיוחד הבכירים שבהם... אלה צריכים לשמש מחנכים של 3 הקברניטים להבנה טובה יותר של המציאות ושל הדינאמיקה שלה, כולל התפתחותה בעתיד". הגישה המחנכת מזהה את מקורותיה של ההיכרות העמוקה עם הבנות על אודות מושאי המחקר הנובעות מהיכרות עם תרבותם, עם שפתם ועם ההיסטוריה שלהם. 4 דווקא בהקשר של הביג דאטה קיימת גרסה מעודכנת של הגישה, שונה מאוד במאפייניה אך דומה במהותה, המנסה לאתר בדאטה חוקיות שמסדירה את פעולתו של האויב. היא מגיעה מאותה השקפה עקרונית שלפיה יש אכן חוקיות כזאת ורואה בהתפתחויות הטכנולוגיות אפשרויות חדשות לביסוסה של 2 יהושפט הרכבי, המודיעין כמוסד ממלכתי, מערכות והמרכז למורשת המודיעין, יחזקאל דרור, המודיעין כמחנך הקברניט, בתוך: המודיעין והקברניט, 2004, עמ' מיכאל מילשטיין, לא תשתנה... השתנה, תשתנה, בתוך: מודיעין הלכה ומעשה, גיליון 2017, 2, עמ'

132 היכרות עמוקה עם האויב, שיכולה עתה להסתמך על מאגרי נתונים עצומים על אודותיו ועל ניתוח סטטיסטי שלהם. לשיטתה, ככל שבסיס הנתונים יהיה גדול יותר, כך היכולת לזהות את אותם חוקים תהיה טובה יותר. לפיכך היא משקיעה מאמצים רבים בפיתוח היכולת לנתח, על בסיס הכמות העצומה של הנתונים שבמאגרים, תבניות, דפוסי פעילות וקשרים היכולים לסייע בזיהוי אותה חוקיות. היא גם מאמינה שניתן יהיה לזהות סטייה מהחוקיות באמצעות זיהוי אנומליות. למרות ההצלחות שיש לה לפעמים, ראוי לפקפק מאוד ביכולתה של הגישה המחנכת לשמש כגישה מובילה ושיטתית למחקר המודיעיני. יש לה ליקויים רבים - מתודולוגיים ופרקטיים. בראש ובראשונה, הנחת היסוד שלפיה דפוסי הפעילות העתידיים נקבעים לפי אלו שננקטו בעבר, היא בעייתית ומחמיצה את הדינמיות של החיים האנושיים. אנשים מקבלים החלטות לנוכח המציאות המשתנה ומצליחים לא פעם להפתיע גם את הקרובים להם ביותר כאשר הם משנים את תפיסותיהם וחורגים לחלוטין מדפוסי הפעולה הקודמים שלהם. אך זאת אינה הבעיה היחידה בגישה הזאת. בעולם המורכב של היום, ספק רב אם העמדתם של "מקבלי החלטות" במרכז החשיבה המחקרית אכן מצליחה להתמודד עם מכלול הגורמים המשפיעים על אופן התפתחותה של המציאות. בעיה נוספת של גישה זאת, המומחשת היטב בסרט, היא שהיא אינה ניתנת לבקרה ולביקורת. כלומר, לא ניתן לבחון את האופן שבו הגיע החוקר למסקנותיו. המחקר המודיעיני הוא גם אומנות וגם מיומנות המבוססת על עבודה שיטתית, אך גישה זו לוקחת אותו רחוק מדי לכיוון האומנות, המבוססת על גאוניותם של חוקרים מסוימים. בסיכומו של דבר, בראייתי, גישה זו מצליחה )ושוב, היא אכן מצליחה לא פעם( עד שמקבל ההחלטות בצד האחר משנה את תפיסתו או שהמציאות נעשית מורכבת יותר והופכת את תפיסתו לרלוונטית פחות. או אז היא מועדת לטעות יותר מגישות אחרות. האנשים הקרובים ביותר לנו מפתיעים אותנו, למרות ההיכרות העמוקה שלנו איתם ועם דפוסי פעולתם. מכאן עולה הצורך במתודולוגיה שיטתית יותר שתאפשר את בירור המציאות ואת הבנתה. הגישה המערכתית במחצית השנייה של שנות ה 90, החלה לחדור לשיח המודיעיני בישראל מערכת מושגים חדשה, שלא הייתה מוכרת עד אז. במסגרת זאת נעשה שימוש תדיר במושגים כגון "מודיעין מערכתי", "פיתוח ידע", "מסגרת תפיסתית", "שיח", "המשגה", "מערכה מודיעינית", "מערכת יריבה", "הקשר", "רעיון מערכתי", "רציונל", "עליונות מודיעינית", "רלוונטיות" ו"מתחים". ברקע של מערכת מושגים זו עומדת גישה חדשה, המערערת על חלק מהבנות היסוד ששימשו בסיס למחקר המודיעיני, בעיקר בכל הקשור למהות המודיעין ברמות הגבוהות יותר. את הגישה הזאת ניתן לכנות "הגישה המערכתית". אהרון זאבי פרקש ודב תמרי מתארים אותה כך: המודיעין למערכה, לשיטתם, "אינו צירוף של עובדות, אלא הסתכלות והבנה סובייקטיבית של תופעה המתהווה, אותה יוצרים ביחד המודיעין והמפקד )או המפקדים( של המערכה הצפויה". בראייתם, "התכלית של המודיעין למערכה היא לספק למפקד המערכה ולממונים עליו את התנאים להשתקפותם של היריב ושלנו במערכת אחת, המאפשרת לנו ראייה עצמית לאור תופעה 132

133 5 חדשה, בהקשר חדש, של משבר מתהווה". שורשי הגישה המערכתית הם בקונסטרוקטיביזם ובתורת המערכות המורכבות. בגרסה הקיצונית יותר שלה, היא גורסת שבעולם המערכתי והאסטרטגי )בניגוד לעולם הטקטי(, תהליך פיתוח הידע המודיעיני הוא תהליך של יצירה או הבניה של מציאות חדשה ולא שיקוף או גילוי של מציאות קיימת. אנשי המחקר המודיעיני המצדדים בגישה זאת מאמינים שאין מציאות אובייקטיבית המתקיימת בנפרד מהתודעה של האנשים המתדיינים על אודותיה. המציאות, לשיטתם, היא מדומה ובעיקר סובייקטיבית. הם אינם רואים במעשה המחקרי רק ניסיון להבין ישויות הנמצאות מעבר לגבול ואינם מודדים את הצלחתם במושגים של שלמות התמונה המודיעינית. עוד פחות מכך הם רואים ב "אמת" קריטריון עיקרי. הם מחליפים אותו ברעיון אחר, של רלוונטיות להקשר הייחודי. ביסודה של הגישה מונחת הבנה נכונה של הזיקות העמוקות שבין ה"כחול" וה"אדום" וראייתם כמערכת אחת מורכבת. ההיגיון העומד בבסיס גישה זאת הוא אפוא ליצור את התנאים ללמידה ולהבנה של ההקשר הייחודי שבו מתקבלות ההחלטות, בעיקר באמצעות עיצוב ההמשגה הן לגבי כוחותינו והן לגבי האויב. בתהליך המחקרי, על פי גישה זאת, ניתן דגש לצורך בהבנה משותפת, בניגוד לגישות אחרות המדגישות תחרות. אנשי המחקר המודיעיני המצדדים בגישה זאת, רואים את עצמם כחלק בלתי נפרד ממעגל מקבלי ההחלטות ואת הידע המודיעיני הם רואים כמרכיב מרכזי בפיתוח הידע האופרטיבי והאסטרטגי. היא משתלבת היטב בגישות המדגישות את תפקידו של המודיעין להיות גורם השפעה מרכזי על המציאות. גם לגישה זו היו כמה הצלחות ואין ספק שהייתה לה תרומה משמעותית מאוד לתפיסה המודיעינית הנוכחית. בגרסה הפחות קיצונית שלה היא הובילה לשינוי יסודי ונכון בכל הקשור להבנת תפקידם של אנשי המחקר המודיעיני כשותפים לעיצוב המדיניות, לתכנון המבצעים ולבניין הכוח. היא תרמה גם לניתוח האויב והסביבה כמערכת מורכבת ודינמית ולחשיבות המיוחסת כיום לניתוח סוגיית ההקשר הקונקרטי של ההתרחשויות. עם זאת, גם גישה זאת אינה יכולה, בראייתי, לשמש כמתודולוגיה מובילה ושיטתית למחקר המודיעיני. עניין זה קשור בשלושה כשלים המרחיקים את אנשי המחקר מהאמת ומהמאמץ לחשוף אותה. הבעיה מתחילה כאשר העיסוק בהמשגה ובאותה "הבנה סובייקטיבית" בא על חשבון הניסיון לברר את המציאות המורכבת; היא ממשיכה כאשר העיסוק הרב של אנשי המחקר במאמץ להשפיע על המציאות מוביל להקצאת קשב נמוך יותר לדיון על המציאות עצמה; והיא מתעצמת כאשר תהליכים אלו מובילים לשינוי בזהותם המקצועית של אנשי המחקר המפסיקים לראות את עצמם כמובילי המאמץ לבירור המציאות. הגישה המדעית בלובי של בניין ה CIA המקורי בלנגלי, וירג'יניה, הציב ראש הסוכנות בשנים , אלן דאלס Dulles(,)Allen את האמרה "ו יד ע ת ם א ת ה א מ ת ו ה א מ ת ת ו צ יא כ ם ל ח רו ת" Shall"( And Ye 5 אהרון זאבי פרקש ודב תמרי )2011(. ואיך נדע? - מודיעין/מבצעים/מדינאות, תל אביב: ספרי עליית הגג, הוצאת ידיעות אחרונות. 133

134 הגישה המדעית רואה בדאטה אמצעי חדש ומסעיר שיכול לסייע בהכרעה בין האפשרויות המתחרות. לאחר העלאתן של האפשרויות, הגישה המדעית עוסקת בשאילת שאלות ומחפשת במידע את אותם תבניות, דפוסי פעילות וקשרים שיש להם "ערך אבחוני" גבוה. Know the Truth and the Truth Shall Make.)"You Free מקור האמרה הוא בבשורה על פי יוחנן )8:32( והיא נבחרה גם על ידי אוניברסיטת ג'והן הופקינס ושורה של מוסדות אקדמיים אחרים, כמוטו המשקף את החשיבות המיוחסת לרעיון של "גילוי האמת" בחברה דמוקרטית. המאמץ לגילוי האמת הוא אכן משותף למחקר המודיעיני ולמדע. יצחק בן ישראל הוא המייצג המובהק של "הגישה המדעית" המבקשת לאמץ במודיעין את הגישה המחקרית המקובלת במדע. לשיטתו: "בתרבות האנושית קיים מוסד נוסף לבירור המציאות, המקובל כבר כמה מאות שנים, הריהו המדע... במדע )הכוונה למדעי הטבע( הצטבר במשך כמה מאות שנים ניסיון רב בהפקת תחזיות מדעיות מתוך ממצאים אמפיריים, כלומר מתוך תצפיות הנערכות על הטבע... לכן נראה, כי יש טעם בלימוד הפילוסופיה של המדע במטרה להסיק ממנה מסקנות לגבי 6 הפילוסופיה של המודיעין". הגישה המדעית למחקר המודיעיני מבוססת על ריאליזם ביקורתי realism( )critical ושורשיה הם במדעים המדויקים. לשיטתה, יש אכן מציאות, בלתי תלויה במחשבות שלנו על אודותיה, שהמחקר המודיעיני יכול לברר ואף להבין. אבל מצדדי הגישה הזאת מודעים מאוד להטיות האפשריות הן בהפקת החומר הגולמי והן בתהליכי העיבוד שלו. לכן, הם מאמינים שהידע העומד לרשותם הוא בבחינת היפותזות העומדות תמיד לבחינה ולביקורת. בעיניהם, אומנם לא ניתן להגיע לאובייקטיביות מושלמת בהבנת המציאות, אבל ניתן להתקרב אליה. בראיית המצדדים בגישה זאת, הכלים העיקריים לכך דומים לאלו שעומדים בבסיס תפיסת "החקירה המדעית", שבמרכזה עומדים היסודות של העלאת היפותזות, הטלת ספק מתמיד ובחינתן תוך קיומו של ויכוח מתמשך. ויכוח רציני אינו יכול להתקיים במקום שבו יש דעה אחת, הסבר אחד או אפשרות אחת. לכן, במרכזה של הגישה המדעית למחקר המודיעיני עומד רעיון "האפשרויות המתחרות". הפרקטיקה היישומית של רעיון זה מעצבת תהליך מחקרי שמאפשר להניח בסיס לוויכוח באמצעות העלאת מגוון רחב של הסברים )לגבי ההווה( ואפשרויות )לגבי העתיד(. חשיבותו העיקרית של הרעיון היא בכך שהוא מסייע בהוצאת תהליך ההערכה לאור, תוך אימוץ סטנדרט ברור, באופן שמאפשר שיפוט רחב וביקורת של הנחות היסוד והתהליך המחקרי. עם זאת, אין בהצגת האפשרויות הנוספות כדי לבטל את תפקידו של המחקר המודיעיני כמי שאמור להצביע על ההסבר או האפשרות הסבירים יותר, בראייתו, כאשר ניתן לעשות כך. 6 יצחק בן ישראל )1989(. דיאלוגים על מדע ומודיעין. תל אביב: מערכות. יצחק בן ישראל )1999(. הפילוסופיה של המודיעין. תל אביב: ההוצאה לאור של משרד הביטחון. יצחק בן ישראל )2004(. המודיעין כמוסד לבירור המציאות, בתוך: המודיעין והקברניט, עמ'

135 התהליך המחקרי, על פי רעיון "האפשרויות המתחרות", מתחיל אפוא בהעלאת ההסברים והאפשרויות וממשיך בדיון בהם לנוכח המידע העומד לרשות אנשי המחקר. הוא מיושם באופן שונה על הקבוצות השונות של השאלות המחקריות. ככל שנעים על הרצף שבין "סודות" לבין "תעלומות", הולכת ופוחתת חשיבותו של המידע וגוברת חשיבותם של כלים ושיטות היכולים לסייע בהבנת ההווה ובחשיבה על העתיד. במסגרת זאת נכון ליישם כלים כגון "משחקי מלחמה", "צוותים אדומים", "הסרטה לאחור", "ניתוח תרחישים" ואפילו "חוכמת ההמונים". יישומם של אלה מגדיל את הסיכוי להתמודד עם כשל הדמיון ועם הדב קות בקונספציה, שהם גורמי הכשל העיקריים במאמץ לבירור המציאות. הגישה המדעית רואה בביג דאטה אמצעי חדש ומסעיר שיכול לסייע, בחלק מהמקרים, בהכרעה בין האפשרויות המתחרות, או בדירוגן לפי סבירויות. העניין אינו בהכרח בהעלאת האפשרויות עצמן, שכן בבסיס הרעיון של אפשרויות מתחרות ישנו "אור ירוק" יצירתי למתוח את החשיבה המחקרית לחיפוש אחר הסברים ואפשרויות, גם במנותק מהמידע ואפילו בהיעדרו המוחלט. לאחר העלאתן של האפשרויות, הגישה המדעית עוסקת בשאילת שאלות ומחפשת במידע את אותם תבניות, דפוסי פעילות וקשרים שיש להם "ערך אבחוני" גבוה. מושג זה מתייחס ליכולתו של המידע לסייע בהכרעה בין האפשרויות המתחרות או לדרג אותן על פי סבירויות. בראיית הגישה המדעית, המפתח לניצולם של מאגרי הנתונים העצומים הוא אפוא בשאלת השאלות הנכונות ובקיומו של דיון ביקורתי בממצאי החיפוש. סיכום תפקידם של אנשי מחקר, אינו מסתכם, כמובן, בבירור המציאות, בהבנתה ובהצגתה למקבלי ההחלטות. בשל מקומם הייחודי, בשל הידע שנמצא ברשותם ובשל יכולתם לפתח ידע רלוונטי חדש על האויב והסביבה, הם גם מעורבים, באופן עמוק, עד כדי שותפות מלאה, בתהליכים של עיצוב המדיניות, של תכנון המבצעים ושל בניין הכוח ברמות השונות. אבל, יתרונם העיקרי, בראייתי, הוא ביכולתם לייצג את האויב והסביבה סביב שולחנם של מקבלי ההחלטות ובהובלתם את המאמץ השאפתני לבירור המציאות הדינמית והמורכבת. עדיפותה של הגישה המדעית, בעיניי, נובעת מהשיטתיות שלה, אך בעיקר מיחסה הבסיסי לעניין המציאות והאפשרות לברר אותה ולהבין אותה. עניין זה מקבל משנה תוקף בתקופה הנוכחית, שבה נאלצים אנשי המחקר להתמודד לא רק עם אי הוודאות הטמונה במציאות הדינמית, אלא גם עם ניסיונות מכוונים, מבית ומחוץ, לערער את היכולת לברר את אותה אמת ולהבין אותה. יתרה מזאת: הם נאלצים גם להתמודד עם מאמץ מתמשך המערער על עצם הצורך להבין את אותה אמת. עידן הפוסט אמת מציב אפוא את המחקר המודיעיני גם בחזית המאמץ לברר את האמת וכסוכן עיקרי שלה מול הציבור ומקבלי ההחלטות. בראיית הגישה המדעית, המציאות שבה עוסק המחקר המודיעיני איננה תעתוע של הדמיון. היא ישות ממשית, הניתנת להבנה ולתיאור. זאת, גם אם ראיית החוקרים אותה מושפעת מאוד מהווייתם, מהרקע שלהם, מאמונותיהם הבסיסיות, מהמידע העומד לרשותם ומשורה ארוכה של 135

136 עיוותי תפיסה, שספק אם ניתן לתקנם. ואכן, בעולם כאוטי, תזזיתי, מלא פרשנויות סותרות, אנשי המחקר המודיעיני ממשיכים לעסוק בחיפוש אחר האמת. אמת זאת - "האמת המודיעינית" - אינה אמת מוחלטת, שכן לעולם לא ניתן יהיה לדעת הכול. תמיד יישאר הפער בין המציאות כפי שחוקרי המודיעין מבינים אותה לבין המציאות בפועל. תמיד יהיה גם ספק באשר לשאלה אם הם באמת מבינים את המציאות. אבל האמת המודיעינית גם אינה פיקציה כמו מושג האמת בתחומי ידע אחרים. שאיפתו הברורה של המחקר המודיעיני צריכה להיות להגיע קרוב ככל שניתן לתיאור מדויק של המציאות בכל הקשור לאויב ולסביבה. הצבתה של הגישה המדעית במרכז המאמץ המחקרי יכולה לסייע לאנשי המחקר המודיעיני שלא למעוד במאמץ זה. היא מעצבת את זהותם של אנשי המחקר סביב המאמץ לגילוי האמת ולבירור המציאות ומציידת אותם במתודולוגיה שיכולה להתמודד עם הקשיים הטבועים במאמץ שאפתני זה. היא גם סבלנית יותר לשילובן של הגישות האחרות כמחוללות מרכזיות של אפשרויות מתחרות. ההתפתחויות הטכנולוגיות הובילו לכך שארגוני המודיעין, כמו גם גורמים אחרים, מחזיקים במידע שהצטבר במאגרי עתק. כאשר מדובר בשאלות מודיעיניות מהסוג של "מי", "מהיכן", "מתי" ואפילו "איך", יש למאגרי הנתונים האלו יתרונות עצומים למודיעין, שכבר הוכחו. אבל בשאלות הרחבות יותר של בירור המציאות, שבהן עוסק מאמר זה, הגישות נבדלות ביניהן גם ביחסן לתועלת הגלומה במאגרי הנתונים. גם בעניין זה, נכון, בראייתי, להעדיף את הגישה המדעית המאפשרת חקירה של המידע לנוכח אפשרויות מתחרות, באופן שיאפשר, ככל שניתן, להפריך אפשרויות שגויות ולבסס אפשרויות נכונות. 136

137 התפיסה כמצפן לבניין כוח מודיעיני טכנולוגי ד"פ - עד לאחרונה מנהל בכיר בשב"כ הגיליון הראשון של "מודיעין הלכה למעשה" עסק בממדים השונים של השילוביות ולא בכדי. אתגר השילוביות כבר מזמן איננו עוד שלב במצוינות הארגונית או ביטוי איכותי לתרבות סולידרית של אלו הפועלים "תחת אותו דגל", אלא נגזרת הכרחית של המציאות המשתנה והדינמית, המחייבת לגייס את כלל מרכיבי הידע והיכולת בתוך הארגונים ובין הארגונים. אחד הכוחות המשפיעים ביותר על הדחיפות וההכרח שבמקסום השילוביות הוא המציאות הטכנולוגית הגלובלית. זו המאפשרת, ברשתיות חסרת גבולות, יכולת התפתחות ולמידה ממנה נהנה גם היריב. יכולת זו, הנגישה במידה שווה כמעט לכל השחקנים, שוחקת בהתמדה את היתרונות היחסיים המסורתיים שבהם החזיקו ארגוני המודיעין בעבר. השילוביות, אם כן, היא הכרח שבו התרבות הארגונית, תורות הלחימה, הממשק בין מבנים ארגוניים, תהליכי הפעלת הכוח ובניין הכוח, מגויסים למקסום הידע והיכולות המצרפיות, באופן שיאפשר להתמודד בהצלחה עם מרחב המשתנה באופן קבוע, ולשמר את היתרון האיכותי של מדינת ישראל על פני יריביה. ואכן, דומה שבארגוני הקהילה, עבר השינוי התפיסתי סף הכרחי והוא מתעצב כיום באופן מעשי לאחר שנים של "דיבורים". השינוי מתרחש בעיקר בזכות שיח תפיסתי ברור ושקוף המקרין מלמעלה למטה, המגובה באופן מובהק על ידי ראשי ארגוני המודיעין. שיח זה נתפס על ידי דרגי השטח כאותנטי וככזה מעורר ומעודד את גילויי השילוב והסינרגיה בפינות השונות של הארגונים. דווקא מול ההתפתחות החיובית, כאשר החסמים בין הארגונים הולכים ונפתחים, בולט הקושי הפנים ארגוני ביצירת תפיסות סינרגטיות וביישום מוצלח ומלא של תהליכי בניין כוח טכנולוגיים. אין הכוונה דווקא מול ההתפתחות החיובית שבהכרה בשילוביות כרכיב מרכזי בתרבות הארגונית, בולט הקושי הפנים ארגוני ביצירת תפיסות סינרגטיות וביישום מוצלח ומלא של תהליכי בניין כוח טכנולוגיים ליכולת להביא את השאור שבעיסה הטכנולוגית הביתה לתוך הארגון, ואין טענה כנגד יכולות הפיתוח עצמן. הכוחות הטכנולוגיים בארגוני הקהילה תוססים ויצירתיים. אולם כאשר בוחנים את שרשרת הערך המלאה, שנמדדת בחוליה האחרונה, כאשר מנתחים את היכולת הארגונית הרחבה ליישם יכולות טכנולוגיות מתקדמות, כשמעריכים אפקטיביות ויעילות של הטמעת יכולת חדשה ולא רק בקרב קומץ מומחים או צמ"ם אד הוק, שהתלכד לצורך ביצוע משימה, אלא בתהליכים ארגוניים רחבי היקף, אז נפתח הפער. אז מתחוור שהיכולת המבצעית המתקדמת והיצירתית שהפכה מבצעית בהצלחה בפיילוט מקומי בתחילת הדרך, איננה מחלחלת ואיננה מופעלת באופן 137

138 אפקטיבי לרוחב יחידות הקו, ולמעשה איננה עומדת בייעודה. הפער, אם כן, איננו בתוך יחידות הטכנולוגיה או בתוך יחידות השטח, אלא במכלול השלם שתחילתו בבניין הכוח וסופו בהפעלת הכוח. אין זה סוד שבעולם המבוזר שבו רוב הארגונים פועלים, בתחום תהליכי בניין הכוח הטכנולוגיים, כמעט תמיד נמצא עצמנו בפערי יעילות ואפקטיביות, ביישום יכולות טכנולוגיות על שולחן משתמשי הקצה, על אף הכוחות המעולים הפועלים ביחידות אלו. הסיבות לכך רבות: קושי בהגדרה מדויקת של הצרכים, שפותחת כבר בתחילת הדרך פער בתיאום הציפיות. אם בעבר היה צורך כלשהו "מחזיק מים" תקופה ארוכה, כיום הצורך תזזיתי ומשתנה במהירות. שונות הולכת וגדלה בין הזירות השונות ובהכרח שונות של הצרכים בין היחידות השונות בתוך אותו ארגון. לכן קיים בתוך הארגון ריבוי קולות של הצרכנים אל מול אותו משאב פיתוח. ביזור ההתמחויות שאינן מאפשרות יצירת מבנים קבועים לאורך זמן. מדי יום מתפתחים מקצועות חדשים שמרדדים ומשטחים את המכנה המקצועי המשותף. כנגזרת של המיקוד הטכנולוגי והמקצועי, נוצרים מבנים ארגוניים של איי התמחות קטנים, שיכולתם להשפיע רוחבית מצומצמת יותר. תחרותיות ורצון לשמור על "הקניין הרוחני" והקרדיט קרוב לחזה, שפוגעים לעיתים ביכולת לשתף בזמן אמת את כלל בעלי העניין. פער מתמשך של משתמשי הקצה, הרוויים ביכולות טכנולוגיות חדשות, לעכל ולהטמיע בקצב הנדרש. כפי שניתן לראות, החסמים שצוינו משובצים לכל אורכה של שרשרת הערך, אבל מעל כולם נעוצה בעיית שורש רחבה ומהותית הרבה יותר והיא חולשתה של התפיסה, בשעה שהמאפיינים הארגוניים הנוכחיים מכרסמים במחויבות כלפיה. התפיסה המקצועית כוללת הגדרה מעשית של כיוון הפעולה המקצועי, באופן שיענה על הערכת האתגרים, שמייצרת המציאות הנוכחית והעתידית. דוגמה לתפיסה מקצועית מעולם התוכן המודיעיני היא תפיסת "ההפקה האחודה", הקובעת שיש להכשיר את המפיק להתמודדות עם כל סוגי התקשורת של היריב, כיוון שרק כך ניתן לייצר תמונת מודיעין שלמה ובזמן רלוונטי אל מול מגוון סוגי התקשורת של היריב. תפיסה נגדית תטען שנדרשות התמחויות ספציפיות כדי להתמודד עם הפקה אפקטיבית ואיכותית של תקשורת היריב על כל סוגיה. השלב המובנה של הגדרת התפיסה קריטי מכיוון שתהליך בניין הכוח הוא תהליך קוהרנטי ורצוף, שמחייב זרימה של פעולות מסונכרנות, כדי להצליח במשימה. ניתן לתאר את זרימת התהליך במבנה המורכב משלוש חטיבות מרכזיות, שנקודת החיבור שלהן היא ראשית הצירים, בהגדרת התפיסה: "הראש" תפיסה אחת משרתת ומנוסחת. כאמור, ניסוח התפיסה כולל את התשובה לשאלה, למה עלינו לפעול באופן X? )עד כמה שהדבר נשמע טריוויאלי, עלינו להזכיר לעצמנו לא פעם, שהתשובה לשאלה "למה?" חייבת להקדים את התשובה לשאלות "מה?" ו"איך?"(. "הגוף" - הקומה המאפשרת שבה מוגדרים המשאבים הנדרשים. ההון האנושי המתאים, אפיון 138

139 הטכנולוגיה הנדרשת והקצאת המשאבים. ברור כי חטיבה זו כפופה באופן ישיר לתפיסה. "הרגליים" - הקומה המבצעת, תורת הלחימה, הנוהל, ההנחיה המקצועית, ההכשרה והבקרה. איור 36: בין גיבוש תפיסה למימוש ובקרה תפיסה מערכות ויכולות טכנולוגיות הון אנושי הקצאת משאבים הנחייה מקצועית הכשרה בקרה התפיסה היא ה"דבק" המאחד את כל אבני בניין הכוח. היא המצפן שמאפשר לפרטים להסתנכרן. הגדרת התפיסה מהווה מרכיב קריטי לתקשורת פנים ארגונית המסייעת להתגבר על ביזור וריחוק בין יחידות. ככל שהתפיסה ברורה, כך ניתן לייצר חופש פעולה גדול יותר במורד שרשרת הערך, מכיוון שכולם מסתכלים למעלה ומבינים בדיוק "למה?" ופועלים בהתאם. התפיסה קובעת ומשפיעה על אפיון המערכות הטכנולוגיות. על התאמת כוח האדם הנדרש ועל האופן שבו יפעלו )מבנים ארגוניים תואמים(, התפיסה בוודאי משפיעה על ההנחיה המקצועית, על ה"איך?" ומכאן גם על מערכי ההכשרה וההדרכה הנגזרת. תפיסת ההפקה האחודה מגדירה את הצורך באפיון מערכות שיתאימו לעובד בודד, המתמודד עם מנעד רחב של סוגי תקשורת. על פי תפיסה זו, יידרשו מערכות בית שיכילו ויממשו קישוריות מרבית בין האפליקציות השונות. עם זאת, ברור שתפיסה זו תדחה כל פתרון מבוסס מערכות מבודלות,alone stand שיקשו על מימושה. במרכז עומד המפיק שאחראי על יעד ולא המומחה המקצועי לתחום הוובינט או הסיגינט. בהתאם לתפיסה זו יאופיינו מועמדי הגיוס, יוגדרו אופן הכשרתם והמבנה הארגוני המתאים שבו יפעלו. 139

140 באותו אופן ניתן לבחון את תחום הוויזינט המתפתח, שבו התפיסות המתחרות הן תפיסת המודיעין האוחר המבצע חקירה )"האינווסטיגציה"( מול תפיסת המודיעין המקדים )האוסף והמתריע(. גם כאן נגלה שכל הכרעה תפיסתית תוביל אותנו למשעול שונה בתכלית של תהליכי בניין הכוח בכלל שרשרת הערך. מכאן ברור שהגדרת תפיסה מייצרת סט של הכרעות, שמוכרחות להיות קוהרנטיות בכל אבני בניין הכוח. ובהקשר לגיליון זה, להלן דוגמה רלוונטית להתנגשות המתעצמת ומתפתחת מול עינינו. טכנולוגיות ענן, היעלמות תכנים, ביג דאטה,,AI החשדה מצרפית ועוד מושגים ואתגרים מחייבים אותנו להכרעה אסטרטגית בין שתי תפיסות. התפיסה הראשונה טוענת, באופן מתבקש, שבניין כוח טכנולוגי חייב להתמקד במודיעין מבוסס נתונים,)data( שכן המציאות המתהווה חונקת את הנגישות לתוכני התקשורת ואילו ההתפתחות העולמית בתחום הדאטה מאפשרת פיצוי על פער זה. התפיסה הנגדית טוענת, שאין לנו זכות יתר לוותר על מאמץ בלתי מתפשר להגיע לכל פיסת תוכן אפשרית, מכלל פעילות הסיגינט סייבר של היריב. לצורך הדיון לא חשוב מי צודק, אך ברור שכל שרשרת הערך של בניין הכוח מושפעת מוויכוח תפיסתי שכזה. כל הכרעה תגרור כיווני פיתוח שונים, מיקוד השקעות שונה, התאמה שונה של כוח אדם ויצירת מבנים ארגוניים תואמים, כמו גם מערכי הכשרה והדרכה. קיים חשש גדול שאם ננקוט את שיטת ה"גם וגם" נצא קירחים מכאן ומכאן. הצורך בהכרעה ארגונית של תפיסה משרתת, הופך להיות קריטי כאשר גורמי בניין הכוח מבוזרים ומנוהלים עצמאית במסגרות ארגוניות שונות. ללא הכרעה, נפתח הפתח לקיומן ולהתפתחותן של תפיסות מתחרות, שמגלגלות את כדור השלג של הפגיעה בשילוביות ובסינרגיה. הבעיה איננה ברעיונות מתחרים, בחשיבה שונה ומאתגרת או ביצירתיות שבוקעת משולי הארגון. אלו חשובים ומבורכים. הבעיה נעוצה בעובדה שגופי פיתוח מבוזרים פועלים על פי עצמאותם וסמכותם ושואפים לממש את תפיסתם. ככל שזו איננה נמצאת בהלימה לזרימה המלאה של אבני בניין הכוח, התוצאה הצפויה ידועה מראש והיא ביצוע לקוי, ללא קשר למידת נכונות התפיסה או התאמתה למציאות. בנקודה זו עליי לציין שהתרבות הארגונית חייבת לשלוט ולהכווין את היצירתיות ורוח החופש שפועמת בקרב גופי הפיתוח, ולהציב מצפן אחד שיחייב את כולם. עלינו להבין את הקונפליקט המובנה בין רצוננו לפתח חדשנות, הזנקיות )סטרטאפיות( ו"אג'יליות" מחד גיסא, ולנהל יחידות גדולות, עם מגוון "לקוחות" מצומצם וקבוע מאידך גיסא. ארגוני מודיעין אינם יכולים להיות ארגוני הזנק במובן המלא של המילה. נראה כי מענה חלקי לקונפליקט זה, נמצא בהעצמה ובידול של גורמי מו"פ "סטארט אפיסטיים" מציר בניין הכוח הכולל. ואכן, כל גופי הקהילה בנו ובונים מנגנונים שנועדו לקצר קווי ניהול ופיקוד, לשפר תהליכי הכוונה ובקרה, במטרה לנסות להתמודד עם התופעה. אך עדיין, באופן פרדוקסלי, הכוח של חופש היצירה והחדשנות, שמהווה מנוע צמיחה ארגוני, עשוי להפוך בנקודה מסוימת לגורם בולם ולא לגורם מקדם. ולכן עלינו לחדד את השאלה אצל מי נמצאים המפתחות לתפיסה: אצל גורם הפעלת הכוח שעליו האחריות לנצח? אצל גורם הפיתוח שהוא זה שמבין באמת איפה נמצאות ההזדמנויות הטכנולוגיות האמיתיות? או בידי ראש הארגון? 140

141 ברוב הארגונים, הסמכות לקביעת התפיסה נמצאת בדרג פיקודי וניהולי בכיר, ובקומות התחתונות יותר, עוד טרם הגעה להכרעה שמגדירה ומבססת את התפיסה הארגונית, עוד טרם שהארגון ענה לעצמו על השאלה "למה?", דרגי הביניים כבר עסוקים עד מעל לראשם ב"מה?" וב"איך?". אין פלא, אם כך, שהתחושה הרווחת היא שכולם מנסים לתפוס חלקי תצרף )פזל( שעפים ברוח. כיום הדינמיקה הארגונית והביזור בתחומי בניין הכוח, מאפשרים לתפיסות שונות להשפיע על כיווני ההתפתחות מלמטה למעלה. גורמי הפיתוח יכולים לתרגם את דרישות הפיתוח באופן שיקשה על גורמי המטה האחרים לבנות באופן יעיל את המשך שרשרת הערך. באותה מידה יכול גורם מפעיל כוח ביחידות השטח לפתח תהליך עבודה פנימי, נכון על פי תפיסתו, שלא יקבל מענה הולם ותומך בכוח אדם או יכולות טכנולוגיות, כי אלו מוכפפות לתפיסה אחרת. וכך אנו גולשים, מתוך כוונות טובות של כולם למצב שבו המיקוד הניהולי, לרבות היעדים המקצועיים, יהיו מקומיים ונקודתיים ולא מוטי הצלחה ארגונית כוללת. החיבור בין המרכיבים השונים יתבצע גבוה מדי וכך תוחמץ השילוביות וביצועי הארגון יינזקו. אז מה צריך לעשות? שיח משותף משלב ההנבטה - תחת ההנחה שתפיסות נובטות במקום כלשהו בדרג הנמוך, יש לוודא שהשיח יהיה, כבר בשלבי ההנבטה, שיח משותף שיכלול את גורמי המטה והשטח הרלוונטיים ליישום התפיסה. הגדרת "ראשון בין שווים" שיוביל הדיון - יש לאתר את גורם המטה בדרג הנמוך ביותר, אך בעל אחריות והשפעת רוחב ולהגדירו כ'ראשון בין שווים'. הוא זה שיוביל את הדיון על התפיסה, יחד עם מקביליו ביחידות הפיתוח, טרם הגעה לאישור דרג בכיר. המצב הקיים שבו עיצוב תפיסה מתפתח במעל ה יחידה בודדת עד לאישור ראש היחידה טרם "צאתה לאור" הארגוני, הוא מתכון בטוח לסגירות, לעומתיות וחסמים. בשילוביות הנדרשת יש חשיבות אדירה ללמידה עמוקה ומשותפת של הדילמות והאתגרים, כבר בדרג הזוטר, ללא חשש ממחלוקות מקצועיות. אלו רק ישביחו את התוצר. ככל שתתרקם הסכמה רחבה סביב התפיסה, כך תגבר היכולת לאפשר עקרונות לשינוי ארגוני מוכוון תפיסה ושילוביות עיצוב התפיסה הוא "הצעד המניע" של תהליך בניין הכוח. בניין כוח משולב ואפקטיבי לא יכול לפעול תחת תפיסות מתחרות. עיבד וניסוח משותף של התפיסה, קרוב ככל האפשר ל"פס הייצור", ישפר באופן משמעותי 141

142 חופש פעולה של השותפים והובלת הביצוע תוכל לנדוד ביתר קלות על פי היתרון היחסי של כלל בעלי העניין בתהליך. רק כך ניתן יהיה לפתח את התרבות הארגונית המאמינה שלכל אחד יש יתרון יחסי, ורק יחד ניתן לייצר סינרגיה. ללא מסגרת משותפת שדנה בדברים, לא תתפתח תרבות זו. מעורבות דרג ניהול בכיר - חסם נוסף להתפתחות התרבות הארגונית הנדרשת הוא נטיית דרגי הניהול הבכירים להתערב, עוד טרם מוצה שלב העיבוד של התפיסה, וכך לעקר את השיח הפתוח. להשלמת המעשה המשולב יש לדרוש מקבוצת המנהלים בדרג הזוטר, זו שעסקה בשיח הראשוני וליבנה את התפיסה, להציגה במשותף בפני הדרג הבכיר, באופן המבטל את הייחוס היחידתי של כל אחד מאנשי הצוות ומעצים את המשימה המשותפת. ברור שזו איננה משימה פשוטה נוכח החסמים הרבים שתוארו לעיל. הכרזה ארגונית על תפיסה - בתום התהליך יש לכתוב מסמך אחד )יש שיקראו לו "מכונן"( רשמי המכריז על הכרעת התפיסה הארגונית. מסמך זה ייחתם על ידי בעל הסמכות הארגוני, ומרגע זה יהפוך להיות מצפן זמין ונגיש לכל בעל עניין רלוונטי וככזה ישרת את בהירות התפיסה, שהיא, כאמור, לב העניין. 142

143 מבט מעבר לים ביג דאטה בעבודת המודיעין - תפקידים, יישומים ומגבלות שירה פתאל - חוקרת במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין השימוש הראשון במונח ביג דאטה נעשה ככל הנראה בשנת 1997 במהלך כנס של ה IEEE, אגודה בין לאומית של העוסקים בהנדסת חשמל ובאלקטרוניקה. 1 כאשר משתמשים במונח ביג דאטה מתכוונים לרוב למידע בהיקפים גדולים. עם זאת, נפח המידע הוא עניין יחסי התלוי בתקופת הזמן )סביר כי מה שנתפס בעבר כמידע רב לא ייתפס כך היום(. אף שאין הגדרה אחת מוסכמת לביג דאטה, יצוינו שתי הגדרות שהופיעו במחקרים שונים:,)Volume( ביג דאטה דרך שלושה מרכיבים: היקף מגדירים ו Brynjolfsson McAfee 2 מגוון )Variety( ומהירות.)Velocity( Schonberger-Mayer ו Cukierמציעיםשלושהעקרונותמשלהםלהגדרתביגדאטה:מעבר מאיסוף חלק מהמידע לאיסוף כל המידע, אי סדר )messiness( ומתאמים )קורלציות(. מטבע הדברים, יותר מידע כולל גם יותר טעויות, אך לשיטתם היעדר סדר אינו מהווה בעיה biasing points data individual about much so worry to need longer no we"."analysis overall the 3 הדיגיטציה של המידע היא תנאי הכרחי, החיוני להפיכת המידע 3 ליחידות מדידות, המאפשרות את ניצולו בדרכים חדשות.)Datafication( אם כן, ביג דאטה הוא מידע בהיקפים גדולים מאוד ממקורות מידע שונים ומגוונים המאוחסן לאחר שעבר תהליך דיגיטציה המאפשר אחזורו במהירות, באופן שמאפשר ליצור ערך משמעותי ולהצביע על מתאמים בין מרכיבי המידע. מאמר זה מתמקד בבחינת השימושים של ביג דאטה בעבודת המודיעין על בסיס המאמר Beyondשפורסם the buzzword: Big data and national security decision-making ב House Chatham ונכתב על ידי M. Damien Van Puyvelde, Stephen Coulthart,.Shahriar Hossain 4 המאמר מגדיר מהו ביג דאטה ומהם תפקידיו בסוגיות הנוגעות לביטחון.Gil press, "Very Short History of Big Data", Forbes, John McAfee תוכניתן אמריקאי-בריטי, מייסד חברת אבטחת המידע McAfee. Erik Brynjolfsson פרופסור אמריקאי בבית הספר לניהול ב MIT, ראש היוזמה ל Economy Digital ב MIT ומנהל במרכז ל Business,Digital גם הוא ב MIT. - Viktor Mayer-Schönberger פרופסור במכון האינטרנט של אוניברסיטת אוקספורד; Kenneth Neil Cukier עיתונאי אמריקאי. יחד חיברו את הספר.Big data: A revolution that will transform how we live.damien Van Puyvelde Dr - מרצה באוניברסיטת Glasgow שבסקוטלנד על מודיעין וביטחון לאומי, ותחומי המחקר שבהם הוא עוסק כוללים: לימודי מודיעין וביטחון, ביטחון לאומי בארצות הברית, אחריות בדמוקרטיות Accountability( )Democratic ואבטחת מידע. בין תפקידיו משמש גם כמרצה אורח בבית הספר של הצי האמריקאי ללימודים מתקדמים

144 לאומי. נעסוק גם בשאלה האם כלים אוטומטיים יכולים להחליף את הידע האנושי. זאת, זאת, על בסיס המאמר Fusing algorithms and analysis: Open-source intelligence in the data' age of 'big שפורסם בכתב העת Intelligence and National Security ונכתב על ידי 5.Christopher Eldridge, Christopher Hobbs, Matthew Moran ביג דאטה בעבודת המודיעין מאגרי מידע גדולים מאפשרים לזהות מגמות, תבניות וחריגות מהשגרה. הטענה היא שניתוח ביג דאטה עשוי לסייע לעבודת המודיעין, אך גם להציב אתגרים משמעותיים, ובכל מקרה לא יוכל להחליף את המומחיות והידע האנושיים. כדי לבחון את תרומתם של מאגרי ביג דאטה, המאמר ב House Chatham מתייחס לכמה יכולות הניצבות בבסיסו של התהליך המודיעיני. בראש ובראשונה, ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות לאסוף מידע, גלוי או מסווג, בהיקפים גדולים בהרבה מאשר בעבר. לכאורה מדובר ביתרון משמעותי, אך קהילות מודיעין ברחבי העולם מצביעות על כך שנוצר "היצף מידע", העלול לגרום לפספוס מרכיבי מידע חשובים. עיבוד המידע ומחקר כותבי המאמר מתייחסים לעיבוד ומחקר כאל שתי פעולות נפרדות. עיבוד מידע, לשיטתם, היא פעולה טקטית יותר והמחקר הוא התהליך החשיבתי אשר מייצר תובנות. )בראייתי, נכון להתייחס לשתי פעולות אלה ביחד, מכיוון שתופעת הביג דאטה מצמצמת את ההבדלים בין עיבוד המידע, שבדרך כלל נמצא באחריותם של גופי האיסוף, לבין המחקר, שעליו אמונים גופי המחקר וההערכה(. לאור המגוון הרחב של מאגרי המידע, נדרשים כלי עיבוד שונים, למשל: תמלול שמע, זיהוי גורמים חשודים ומתן התרעה לגביהם )על ידי למידת מכונה, למשל(, זיהוי מילות מפתח בטקסט, וכן הפיכה של מידע לא מובנה למובנה. ניתוח מאגרי ביג דאטה מסייע במציאת מתאמים ומאפשר לקשור בין אירועים או פעולות מבודדים לכאורה, ובכך להגביר את המודעות להקשרים רחבים יותר. ניתוח מאגרי ביג דאטה מסייע מאוד במענה על שאלות מסוג: מי? מה? מתי? ואיפה? אך קשה לגזור ממנו תשובה לשאלות המכוונות למציאת סיבה )למה?(. 6 טענתם של כותבי המאמר מתבססת על מחקר של Kevjn 7 Lim לפיו ניתוח מאגרי ביג דאטה מסייע בגיבוש הערכות לטווח הארוך, על ידי זיהוי טרנדים ומגמות, וכן בבניית תזות ובהפרכתן. -Dr. Christopher Eldridge 5 עמית מחקר במרכז ללימודי מדע וביטחון ב College King's שבלונדון. חוקר את האינטראקציה שבין תרבות, מדע וטכנולוגיה. - Dr. Christopher Hobbs מנהל במרכז ללימודי מדע וביטחון במחלקה ל Studies War שב College King's בלונדון. תחומי המחקר שבהם הוא עוסק כוללים בקרת נשק, טרור בלתי קונבנציונלי, נשק להשמדה המונית, אוסינט, אבטחת מידע. - Dr. Mathew Moran מנהל במרכז ללימודי מדע וביטחון במחלקה ל Studies War שב College King's בלונדון. תחומי המחקר שבהם הוא עוסק כוללים מחקר של התקוממויות rioting( )collective disorder and ונשק להשמדה המונית, בדגש על גרעין, לצד אוסינט. Mayer-Schonberger 6 ו Cukier שהוזכר קודם לכן, טוענים בספרם כי החיפוש אחר קורלציות זול ומהיר יותר בהשוואה לחיפוש אחר הסיבה. 7 חוקר בתחומי מדיניות חוץ ומדיניות ביטחונית במזרח התיכון. 144

145 ניצול מאגרי ביג דאטה מחייב את אנשי המודיעין ליצירתיות, להיכרות עם מאגרי מידע שונים וליכולת לשאול את השאלות הנכונות. לאחרונה, למשל, נחשף כי אפליקציית הכושר הגופני Strava המאפשרת למשתמשים לעקוב אחר פעילותם הגופנית ולשתף אותה עם אחרים, פרסמה בנובמבר 2017 מפה המציגה את פעילות משתמשיה בכל רחבי העולם, בהתבסס על שלושה טריליון מיקומי.GPS בעקבות פרסום המפה זוהו בסיסים אמריקאיים סודיים ברחבי העולם כשבמדינות, כמו אפגניסטן, שבהן יש מעט מאוד משתמשים, זוהו במפות החום נקודות מוארות 8 העשויות להעיד על כוחות זרים. איור 36: מפת החום באזור המזרח התיכון המקור: מפת החום של Strava דוגמה אחרת, ניתן למצוא בדבריו של ראש,Jason Matheny 9,IARPA שהסביר כי אחת האינדיקציות לזיהוי התפרצות של מחלות, אתגר אשר קהילת המודיעין האמריקאית נדרשת אליו, היא ביטול הזמנת מקומות במסעדות. לכן, IARPA מנטרת אפליקציות זמינות, דוגמת OpenTable )חברה המספקת שירותי הזמנת מקומות במסעדות ברחבי העולם(; כמו גם חיפוש תסמינים במנועי חיפוש, תיאור של תסמינים ברשתות חברתיות, או פרסומים של משתמשים ברשתות חברתיות בדבר אי הגעתם לעבודה..Have you signed up for a tracking app by mistake?", The Guardian," Intelligence Advanced Research Projects Activity IARPA 9 משקיע בתוכניות מחקר חדשניות כדי להתמודד עם אתגרים בין סוכנותיים שונים. תחתיו פועלים ארבעה מרכזים: איסוף, מחקר, חיזוי intelligence( )anticipatory המפתח טכנולוגיות המסייעות בתחום זה ומרכז מחשוב המתמודד עם איומי סייבר. 145

146 קביעת התעדוף המודיעיני היכולת לזהות ממאגרי ביג דאטה מגמות וחריגות משגרה עשויה לאפשר זיהוי סוגיות מודיעיניות מתהוות או דעיכה של סוגיות אחרות, ובכך להשפיע על התעדוף המודיעיני ללא הכוונה חיצונית. הפצת התוצרים הכותבים טוענים כי שיטות וכלים לניצול מאגרי מידע גלויים מאפשרים להנגיש את התוצרים. הם מציעים, למשל, הסבה של אפליקציות המציגות לגולשים באינטרנט תכנים שעשויים לעניין אותם על בסיס חיפושי עבר, אך שישמשו צרכני מודיעין ודרגי קבלת החלטות, על ידי התאמת התוצרים המוצגים להם על בסיס זיהוי הנושאים שמעסיקים אותם. לצד זאת, ישנם כלים המאפשרים הצגה חזותית חכמה של מידע, באופן המסייע לפשט סוגיות מורכבות ומסייע בקליטתן. האדם והמכונה רבים דנים בשאלה האם תופעת הביג דאטה מחייבת להגדיר באופן שונה את החלוקה הבסיסית של המפעל המודיעיני, למשל בין גורמי איסוף, עיבוד ומחקר. מרבית העוסקים בסוגיה זו מסכימים כי התופעה מאפשרת להפוך פעולות רבות, שבעבר בוצעו ידנית, לאוטומטיות, ובכך להטיל על המחשב למלא פונקציות מסוימות אותן מילאו עד לאחרונה בני אדם. בה בעת, יש הסבורים שאף שהביג דאטה מהווה מכפיל כוח משמעותי, הוא צריך לשמש כלי משלים למומחיות האנושית ולא להחליפה. יש אף הטוענים כי לא רק שהידע האנושי נדרש, אלא גם שתופעת הביג דאטה מגבירה את הצורך במומחיות האנושית ולא מצמצמת את הצורך בה. כך, השיפוט של מומחי תוכן נדרש כדי להעריך האם מתאמים שזוהו על ידי כלי ביג דאטה, רלוונטיים או נכונים )ולא נובעים מהטיות(. כותבי המאמר ב House Chatham טוענים כי לחוקרים תפקיד מרכזי בהכנסת התובנות העולות מניתוח מאגרי ביג דאטה להקשר הנכון, ולשילובו עם small"."data במאמר שפורסם ב Security Intelligence and National מוצגת תפיסה הגורסת כי עד שלא יתפתח תחום "הבינה המלאכותית הכללית" Intelligence(,)Artificial General תידרש מומחיות אנושית בהגדרת תזות ובהצעת תשובות אפשריות במענה לשאלות מורכבות. תחום "הבינה המלאכותית הכללית" שנמצא בשלבי פיתוח ורחוק מלהגיע לרמת בשלות, אמור לאפשר למכונות לבצע כמה פעולות קוגניטיביות במקביל, בדומה לבני אדם. מערכות הבינה המלאכותית הקיימות כיום מסוגלות לבצע רק פעולות נקודתיות מסוימות. בו בזמן מתפתחות גישות ותפיסות העוסקות בשילוב בין המכונה לבין האדם. אחת מהן 10 התפתחה תחת התחום של הנדסה קוגניטיבית המכונה System"."Joint Cognitive תפיסה זו כוללת תחת הגדרת המערכת את בני האדם ואת המחשבים גם יחד המערכת בכללותה נדרשת למלא פונקציה מסוימת, וכדי לממש אותה יש לבחון מהי הדרך הטובה ביותר לנצל את כלל מרכיביה. הדגש הוא על הפונקציה שממלאת המערכת ולא על המבנה והמרכיבים שלה. דוגמה לשילוב הגורם האנושי ניתן למצוא בתוכנה שפותחה על ידי מומחה למדעי ההתנהגות 10 הנדסה קוגניטיבית היא תחום בהנדסת אנוש העוסק בהתאמת עיצובם של כלים לאופי וליכולת הקוגניטיבית של המשתמש בהם. 146

147 ומומחה למדעי המחשב במכון Rand לצורך ניתוח טקסטואלי של מאגרי מידע גדולים. זאת מתוך התפיסה כי המומחה למדעי ההתנהגות יכול להשתמש בהבנתו את השפה כדי להצביע על תופעות ייחודיות, ואילו המומחה למדעי המחשב מבצע תהליך הפוך המתחיל בזיהוי המאפיינים הייחודיים של טקסט ספציפי, ולאחר מכן מגבש תובנות רחבות יותר. באופן זה הצליחו לאפיין את השפה המשמשת את תומכי המדינה האסלאמית ואת מתנגדיה, הצליחו לזהות אינדיקציות טקסטואליות להתחזקות המדינה האסלאמית במצרים על בסיס שימוש בטרמינולוגיה דומה לזו המשמשת את הארגון בכלל, וכן להבחין בין השפה המשמשת את המדינה האיסלאמית לבין 11 השפה המשמשת את אל קאעידה. איור 38: מפת שליטה בסוריה של Center" "The Carter הכוללת ניתוח של מודיעין גלוי. המפה מתבססת על למעלה מ 100,000 אירועים, מתעדכנת באופן אוטומטי וקרוב לזמן אמת, תוך שימוש בתוכנה.Palantir המפה מאפשרות להשוות גם בין המצב בשטח כפי שהופיע במפות שליטה קודמות ברזולוציה גבוהה..Doug Irving. "Big Data Big question". The RAND Blog